משפט נתניהו: חקירתה הנגדית של ראש מערכת החדשות בוואלה! לשעבר ממשיכה

בבית המשפט המחוזי בירושלים ממשיכה הבוקר (רביעי) חקירתה הנגדית של מיכל קליין, ראש מערכת החדשות של וואלה! בין השנים 2016-2018, במסגרת תיק 4000. קליין העידה על ההתערבויות הפוליטיות של מנכ"ל האתר לשעבר אילן ישועה, ואתמול נחקרה על ידי הסניגורים של הנאשמים, בהם עו"ד בועז בן צור המייצג את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

עו"ד בועז בן צור המשיך את קו החקירה הנגדית שהחלה אתמול, בו הוא טען כי ההתערבויות של מנכ"ל האתר אילן ישועה נבעו משורה של אינטרסים עסקיים ואישיים, והפניות של משפחת נתניהו באמצעות ניר חפץ ונציגים אחרים לא היו שונות מפניות אחרות שלהם לכלי תקשורת אחרים.

בן צור הציג בפני קליין התכתבויות של ישועה עם צחי משה, יועץ התקשורת של אביגדור ליברמן, שר הביטחון באותה התקופה, ונזיפות של ישועה בקליין ובעורך הראשי אבירם אלעד על הסיקור של ליברמן. כך למשל, דרש ישועה מהשניים "לא ללכת על הראש של ליברמן ועוד בראשית" (כותרת ראשית - י"פ).

במקרה אחר, ישועה דרש מקליין להוריד כתבה שעסקה בביקור של ליברמן במועדון, במהלכו צעירות ניסו לשכר אותו, מאחר ומדובר באייטם צהוב לטענתו. קליין התנגדה והשיבה כי יש ערך חדשותי לדיווח על ביקור של שר הביטחון במועדון ביום של פיגועים. בן צור הציג לקליין הודעה ששלח ישועה למשה, בה נכתב "יש שינוי בטון אצלנו והוא מקבל ראשיות יפות", ומשה השיב "אני רואה, תודה!", כהוכחה להתערבות מתמשכת של ישועה.

קליין הסתייגה מהתיאור של בן צור, וטענה שהיא "לא זוכרת שאילן לקח אותנו לשיחה ואמר 'מעכשיו תפרסמו כותרות חיוביות על ליברמן ותעבירו דרכי כל אייטם אודותיו".

בן צור החל לחקור את קליין על הקו המערכתי העוין לכאורה של מערכת וואלה! כלפי נתניהו, וכי הבקשות לסיקורו הגיעו במטרה לאזן את היחס השלילי. כחלק מהחקירה, הקרין סרטון שבו אנשי תקשורת בכירים ניתחו את היחס העוין של התקשורת לנתניהו.

בן צור: זו היתה התפיסה בוואלה? שלא היתה שונה מכלי התקשורת אחרים?

קליין: אני לא מסכימה. אף אחד מחבריי למערכת לא ידע מה הדעות הפוליטיות שלי, לא שאלתי את הדעות הפוליטיות של העובדים שלי. קיבלנו החלטות באופן עקרוני מתוך עניין, חשיבות עיתונאית, רייטינג, זה לא היה חלק מסט ההחלטות שלי. לתקשורת יש ביקורת על השלטון ואני חושבת שזה תפקידם. אני לא אומרת שכל עיתונאי הוא אובייקטיבי, שאלת על התפיסה שלי ואני אומרת לך איך אני תפסתי את המערכת.

בן צור שאל את קליין בנוגע לכינויים שישועה ואבי אלקלעי, לשעבר העורך הראשי של האתר, קראו לנתניהו, כמו 'קים', המתקשר לקים ג'ונג-און, המנהיג העליון של צפון קוריאה. "הכינויים ביטאו תסכול ושנאה, אולי בין היתר בגלל האירועים, אני לא מתיימרת לדעת", השיבה קליין. "בשיחות שלי עם אילן ישועה לא השתמשתי בכינויים האלו".

בן צור הקרין סרטון שבו אראל סג"ל סיפר בערוץ 20 כי מי שסיכל את כוונתו של ינון מגל, העורך הראשי של האתר, להביא אותו ככותב טורים היה אילן ישועה, ושאל את קליין כמה כותבי טורים ימנים היו באתר. קליין השיבה כי היא לא חושבת שהאתר היה מאוד נגד ביבי.

בן צור: הייתם בעד ביבי?

קליין: לא.

לאחר בן צור עלה עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ', לחקור את קליין בנוגע לקשר שלה עם משפחת אלוביץ'. קליין אמרה שהיא לא דיברה עם הזוג המואשם.

חן: אילן ישועה לא דיבר איתך מעולם ולא הסביר לך מה הקשר שהוא סבר שיש בין משפחת אלוביץ למשפחת נתניהו?

קליין: לא. כמו שאמרתי הוא נתן אמירות כלליות. לא ידעתי מאיפה באה כל הנחיה, הנחתי שיש דברים שמגיעים מניר חפץ ויש דברים שמגיעים ממקורות אחרים, בעיקר במה שקשור להנחיות לצנזר ידיעות, לא הנחתי שיש מעורבות של אלוביץ'. אילן לא אמר באופן ספציפי- שאול ביקש.

חן: מציע לך להסכים איתי שהמונח עיתונות חופשית בהקשר אחד של משפחת נתניהו... זו תמונה צרה חד מימדית, המציאות יותר מורכבת, תסכימי איתי.

קליין: המציאות הייתה מורכבת.

חן העלה בחקירה הוראה של ישועה להעלות כתבה על עיתון הארץ בעקבות ציוץ של העיתונאי ג'פרי גולברג, בו אמר שהוא מתכוון להיפרד מהעיתון "האנטישמי והאנטי-ישראלי", לדבריו. באותו היום התפרסמה עצומת מילואימניקים שמארגנים מחאה נגד העיתון. ישועה ביקש סיקור נרחב ועמוק, וקליין פירטה שהוא "רצה שנקדיש שני אייטמים אחד לג'פרי גולדברג ועיתון הארץ ואחד למחאת המילואימניקים". בעקבות ההוראה הזו, קליין איימה להתפטר.

קליין: אחרי שאילן ביקש להכין תחקיר על הארץ, לא רציתי לגעת בזה, כעסתי, הייתי נסערת. הסברה שלי הייתה שאילן או גורם אחר רוצה לעשות חיסול חשבונות בגלל התחקיר של גידי וייץ (התחקיר הראשון על תיק 4000 - י"פ). לא רציתי לקחת חלק, לא חשבתי שראוי, לכן הייתי נסערת".

חן: זו הייתה יוזמה אישית של ישועה?

קליין: אני לא יודעת. אני נסערת כי אני ראש מערכת החדשות ומעבר לכל הדברים שדורשים ממני עכשיו אני מקבלת משימות חיסול, הסעיר אותי, משימת חיסול. זה היה אירוע אחרי תקופה שאני בקשר יומיומי עם אילן על ההחלטות שלו. אני נסערת ומאיימת להתפטר, ואילן כותב לי הודעה 'קחי את הדברים קצת יותר באיזי'

חן: בחקירה את אמרת שישועה הפיל על טל שלו לעשות תחקיר על הארץ בגלל שאבא שלה (חמי שלו, י.פ) עובד בהארץ.

קליין: כעסתי על אילן על זה שהוא מתקשר לכתבת אחרי שאני אומרת לו שאני לא רוצה לטפל בסיפור. הסיפור הוא שלא רציתי את האייטם. לא רציתי שאילן יתקשר לכתבים, שישים אותם בסיטואציה שלא נכונה להם, ושייתן לי לנהל את המערכת.

בסופו של דבר התחקיר על הארץ לא יצא לפועל, אבל הועלתה ידיעה על גולדברג למדור הברנז'ה. בעקבות השיחה הסוערת, ישועה כתב למיכל: "את חייבת להשתלט על עצמך ולהיות מסוגלת להכיל את החום במטבח. תקטיני את הדרמות. תני גם בי קצת אמון".

בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. מוזס, מו"ל קבוצת "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי של העיתון מואשם בהצעת שוחד. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לשאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת יורוקום שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, בהן קבוצת בזק ואתר וואלה!. אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ' מואשמים במתן שוחד ושיבוש מהלכי משפט בתמורה. על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!. בתיק זה נתניהו נאשם בלקיחת שוחד.