עורך וואלה! לשעבר: "לא היינו מעלים את הכתבות על שרה נתניהו אלמלא התבקשנו"

אבירם אלעד תיאר את התסכול מההתערבות הפוליטית של מנכ"ל האתר לשעבר בתוכן החדשותי, כחלק ממשפטו של ראש האופוזיציה, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. אחריו העידה ראש מערכת החדשות לשעבר, מיכל קליין: "ישועה אמר: 'אנחנו צריכים את זה, שתדעי שזה עושה אותי חולה'"

18/10/2021
בווידאו: עורך וואלה! לשעבר אבירם אלעד בבית המשפט במהלך עדותו בתיק 4000 (צילום: רוני כנפו, עריכה: טל רזניק)

עדותו של אבירם אלעד, לשעבר העורך הראשי של אתר וואלה! בשנים 2018-2016, הסתיימה היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תיק 4000. מדובר ביום הרביעי לעדותו של אלעד, העד השני המגיע להעיד במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ואחריו עלתה להעיד מיכל קליין, לשעבר ראש מערכת החדשות של האתר.

העדות של העד הראשון, מנכ"ל וואלה! לשעבר אילן ישועה, נמתחה על פני 33 דיונים במשך חצי שנה. בדיונים הסביר ישועה אודות השפעתו של נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, על הסיקור התקשורתי של האתר בשנים בה ניהל אותו.

בדיון היום, עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', רעייתו של שאול אלוביץ', הבעלים לשעבר של קבוצת בזק-וואלה! חקרה את אלעד בנוגע לאירוע של התערבות של מנכ"ל וואלה! לשעבר אילן ישועה, בכתבה שסיקרה את אייל גולן - התערבות שהכעיסה את גדי להב, העורך הראשי של האתר בתחילת העשור, בעת שהוא עצמו היה ראש מערכת החדשות.

רוזן-עוזר הציגה לאלעד התכתבויות בין ישועה ללהב המראות התערבויות של ישועה, ואלעד הבהיר שבתור ראש מערכת החדשות הוא ידע על כל אייטם שעולה בחדשות, אך לא יודע מה קורה בערוצי התוכן האחרים של האתר.

עוד בוואלה!

עדותו של עורך וואלה! לשעבר אבירם אלעד בתיק 4000 ממשיכה היום

לכתבה המלאה
אבירם אלעד בבית המשפט, היום(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן התקשתה להבין את השאלות של רוזן-עוזר. "איך הוא יכול לזכור מעבר להתכתבות הזו שהוא לא צד לה?", תהתה. עו"ד רוזן-עוזר השיבה: "כל מה שהוא יכול לדעת שיכולות להיות פניות לעורך הראשי שהוא לא יודע עליהן".

הסנגורית המשיכה לחקור את אלעד. "גדי להב עזב בסוף נובמבר 2012, בתקופה של טלי בן עובדיה היא עורכת ראשית לתקופה קצרה, האם אתה זוכר ויכוח על החלטה שלא לסקר סכסוך בין ועד העובדים של פלאפון ובין הנהלת פלאפון?", שאלה. אלעד השיב כי אינו זוכר זאת. לאחר מכן, רוזן-עוזר הקריאה באולם חלק מעדותו של אלעד במשטרה בנוגע לבן-עובדיה. "משיחות שלי איתה אחרי התפטרותה, היא אמרה לי מספר פעמים שהיא לא יכולה לחיות עם ההשפעה של אילן, וואלה לא תגיע רחוק עם ההתנהלות הזו. היא לקחה מאוד קשה אירוע זה", ואלעד אישר את הדברים. "אתה גם בן אדם, אנשים זוכרים יותר טוב אירועים כשהם קרובים, לכן הזיכרון שלך בשנת 2018 היה יותר חד ממה שהוא היום", עקצה אותו רוזן-עוזר.

עו"ד רוזן-עוזר עברה לחקור את אלעד על התקופה של ינון מגל כעורך ראשי לאחר בן-עובדיה, והציגה לו אי-מייל ששלח ישועה אחרי מבצע "צוק איתן" בו הוא נזף בבכירי האתר. "המלחמה גרמה לי כמו לרבים אחרים לצרוך כמה אתרים כל הזמן ובמיוחד וואלה!, אנחנו כנראה יותר טובים בשידורים החיים אבל בקצב העריכה העומק - ynet עושה לנו בית ספר", כתב ישועה. אלעד הסביר: "ההתייחסות של ישועה היא עניינית, לטכניקה של אתר אינטרנט. הן לא מתייחסות [לשאלות כמו] האם אנחנו בעד מישהו או נגד מישהו, בעד הפסקת האש או נגד הפסקת האש, אלא באופן כללי לסגנון", אמר.

רוזן-עוזר הציגה אי-מייל נוסף, שנשלח בשעה 04:00 לפנות בוקר, בו ישועה נוזף על סיקור הפסקת האש במבצע, וכותב כי "הידיעה של [אמיר] תיבון (הכתב המדיני של וואלה! באותה עת - י.פ) היא ממש ילדותית ושטחית ונראית לא טוב". הסנגורית שאלה האם "זו התערבות של ישועה בתוכן?".

אלעד: "אין פה דיון, אלא איך זה מוצג לגולש, האם זה מובן, האם זה מגרה את הגולש להקליק על הכתבה ולבלות בה יותר זמן".

רוזן-עוזר: "ילדותית ושטחית זו לא התערבות בתוכן?".

אלעד: "בעיני היא מתארת את הסיטואציה".

"אמרה שהיא לא יכולה לחיות עם ההשפעה של אילן ישועה". טלי בן עובדיה(צילום: ניב אהרונסון)

רוזן-עוזר: "תאשר לי שלא רק ישועה מותח ביקורת על התוכן אלא גם שי מגל" (ששימש כמשנה למנכ"ל החברה באותו זמן - י.פ).

אלעד הציע כמה דוגמאות להערות שהגיעו מצד השניים. "[דברים כמו] איך מעדכנים את הראשית, למה יש פער מ-ynet, למה אין לנו ידיעה כזו או אחרת. היו לי התכתבויות עם שי מגל, בעיקר [בהקשר] טכני סביב שאלות כמו למה ynet עולים יותר מהר מאיתנו", אמר.

רוזן-עוזר: "משהו כמו למה אין סיקור של הפסקת האש?".

אלעד: "כן אבל מאותו מקום של השוואה בין אתרים".

"מנכ"ל לא צריך להתערב בתוכן בכלל"

עו"ד רוזן-עוזר חקרה את אלעד על תסכול שחש ינון מגל, ששימש כעורך הראשי, בנוגע להתערבויות של ישועה בתוכן, ואלעד הסביר כי "זה מה שקורה שמסתכלים על אתר [מבחינה] אינטרנטית ולא עיתונאית. היה מתח בין העניין האינטרנטי שהוצג על ידי ישועה ושי מגל, ובין ינון מגל שהסתכל על זה עיתונאית".

רוזן-עוזר ביקשה להראות את התערבותו האינטנסיבית של ישועה באתר, והציגה הודעה שאלעד שלח לו בו הוא מחה על ההתערבות של ישועה. "להגיד לנו שאנחנו לא חרוצים אחרי שאנחנו נותנים את הנשמה בשביל וואלה! זה פשוט מעליב, לבדוק אותנו על כל אייטם זה חוסר אמון בסיסי", כתב אלעד לישועה בהודעה שהוצגה.

בנוסף, רוזן-עוזר גם הציגה קבוצת וואטסאפ שכללה את בכירי האתר: המנכ"ל ישועה, הסמנכ"ל שי מגל, הסמנכ"ל עידו אשד, ואודי הירש, בה דרש ישועה להתעדכן על כל טעות של מחלקת החדשות ו"להוריד פקודות" דרך הסמנכ"לים. ישועה כתב בין היתר "הכפפות ירדו הבוקר אחרי התשובות היהירות של אבירם, אי אפשר להעיר לחבר'ה האלה", וכן: "מצדי שיהיו 10 הערות בשעה, אני לא אקבל שום מחווה או הליכה על קצות האצבעות". אלעד אמר שהוא לא הכיר את הקבוצה, אך הסביר כי "הדבר שהכי הפריע לי זו ההתערבות הפוליטית, ההתערבויות. בוודאי שלא שבעתי נחת מהכניסה לטריטוריה שלנו. מנכ"ל לא צריך להתערב בתוכן בכלל, אבל יש הבדל בין התערבות בגלל אג'נדה לבין התערבות על איך שהאתר נראה".

לאחר מכן רוזן-עוזר חקרה את אלעד על סיקור של אירועים שקשורים לבני משפחת נתניהו, סיקור החברה הלא-יהודיה של יאיר נתניהו, ואירועים שונים בהשתתפותה של שרה נתניהו, כמו הדלקת נרות עם ניצולי שואה ויום כיף עם חולי סרטן.

רוזן-עוזר: הבנתי שלטעמך הכתבות שמסקרות עשייה של גברת שרה נתניהו - אין להן חשיבות עיתונאית, ולכן אתה כעיתונאי לא רוצה לפרסם.
אלעד: במקרים האלה, אותן כתבות ספציפיות, לא היינו מעלים אלמלא התבקשנו.

אלעד תיאר את מערכת השיקולים העיתונאיים, בתשובה לשאלה האם הייתה הצדקה עיתונאית לפרסם את הידיעות על שרה נתניהו. "קודם כל תלוי בעיתוי, השאלה מתי זה קורה, האם יש לי מספיק כתבות באותו יום או שחסרה לי כתבה למלא את הליינאפ. יכול להיות שהעניין הציבורי עולה בעקבות אירועים שהתרחשו", הסביר.

"לא היינו מעלים את הכתבות עליה אלמלא התבקשנו". שרה נתניהו(צילום: ראובן קסטרו)

לאחר מכן רוזן-עוזר ביקשה את התייחסותו של אלעד לפרסום הקלטת שיחת הפסיכולוגית של שרה נתניהו בשנת 2018. "זו הקלטה שבה שרה נתניהו נשמעת ברגע פרטי, חשבת שהיא תיפגע מפרסום הקלטת. הייתה לך דילמה?", אלעד השיב שתמיד יש דילמה, והודה כי "בוודאי זה פרסום שהיא לא תרווה ממנו נחת". רוזן-עוזר ציטטה התייחסות של אלעד לפרסום ההקלטה מתוך עדותו במשטרה, בה הוא אמר לחוקרים כי פרסום הקלטת היה "רגע מתוק".

רוזן-עוזר: "זה היה מתוק?"
אלעד: "בוודאי, אחרי שהיינו, אחרי הצנזורה, פתאום יכולנו לפרסם משיקולים עיתונאיים. זה היה שינוי דרמטי לעומת התקופה שקדמה, בתוך האווירה שהייתה, אז יכולנו לפרסם את זה".

רוזן-עוזר עברה לחקור את אלעד בנוגע ללחצים שהופעלו על ידי משפחת נתניהו לכאורה לפטר אותו מתפקידו כשחזר לוואלה! בתפקיד העורך הראשי בשנת 2016, והציגה התכתבויות בהן שאול אלוביץ' מתנגד לפיטוריו.

רוזן-עוזר: "ישועה סיפר לך ששרה נתניהו עצבנית עליך כי היא גילתה מאמר ביקורת שכתבת ב-2013 על נתניהו והיא דורשת משאול ואיריס אלוביץ' לפטר אותך".
אלעד: "כך נאמר לי על ידי אילן ישועה".
רוזן-עוזר: "זה המקור היחיד שלך".
אלעד: "אמרתי, לא היה שיח".
רוזן-עוזר: "אתה שומע מישועה ששאול ואיריס [אלוביץ'] נעתרו והורו לפטר אותך".
אלעד: "נכון".
רוזן-עוזר: "האם ישועה סיפר לך שאחרי שהתחלת לעבוד בוואלה! הוא הציע לאלוביץ' לפטר אותך ואלוביץ סירבה?".
אלעד: "לא".

אז שאלה הסנגורית את אלעד על ערן טיפנברון, עורך וואלה! כיום, "שאמר שאחרי שמונית לעורך ראשי, ישועה פגש אותו כדי להציע לו את תפקיד העורך הראשי בוואלה!. בזמן אמת לא ידעת את זה, נכון? ישועה לא דיווח לך, נכון?", שאלה רוזן-עוזר. אלעד אישר זאת.

רוזן-עוזר המשיכה: "ישועה סיפר שהלחצים לפטר אותך נמשכו על בסיס שבועי?"
אלעד: "כן"
רוזן-עוזר: "האם זה יפתיע אותך שאין אינדיקציה לכך בחומר הראיות, שרצו לפטר אותך?"
אלעד: "כן".
רוזן-עוזר: "זה מפתיע בגלל שזה הפוך למה שישועה אמר"
אלעד: "כן".

שאול ואיריס אלוביץ'(צילום: ראובן קסטרו)

רוזן-עוזר המשיכה בחקירה. "האמירה של ישועה שהוא רומז על זה שהוא חושב שעובר כסף בין נתניהו לאלוביץ', הוא אומר את זה רק בשנת 2017, נכון?", שאלה, ואלעד אישר זאת. היא התייחסה לדוגמה נוספת שאלעד העיד עליה בחקירתו הראשית, כדוגמה להתערבות "מלמעלה" בהעסקת עיתונאים - מניעת העסקתו של כתב הדרום של חדשות 10, אלמוג בוקר, וציינה הודעה ששלח ישועה לאלעד בה הוא כתב כי הוא לא רוצה להביא את בוקר "בגלל שהוא לא רוצה ללכת נגד יוסי ורשבסקי, מנכ"ל חדשות 10".

רוזן-עוזר: "היו גם שיקולים אחרים, למה את זה לא סיפרת בחקירה הראשית?"
אלעד: "כי מאוחר יותר הוא הסביר לי שזו לא הסיבה העיקרית"

רוזן-עוזר שאלה את אלעד גם על עסקת "יד 2", אתר שהיה שייך לקבוצת וואלה! ונמכר לחברה גרמנית בשנת 2014 תמורת 788 מיליון שקלים, ושאלה את אלעד מה הוא ידע על העסקה. "לא ידעתי דבר על העסקה עד פרסומה. לגבי הבונוס שאילן קיבל או לא קיבל זה פורסם כעבור זמן, בזמן שעבדתי בוואלה!", השיב אלעד.

רוזן-עוזר שאלה את אלעד על הסיקור של החברות של איש העסקים משה חוגג כשכיהן כעורך ראשי בוואלה. חוגג השקיע בסטראט-אפ שהקים אלעד לאחר שעזב את וואלה! ב-2014, והחזיק בחברה שבה עבד אלעד כשעזב את וואלה! בפעם השנייה, ב-2018. הסנגורית טענה כי בוואלה! לא הופיעו ידיעות שליליות על חוגג בשנות כהונתו של אלעד כעורך ראשי, אך אלעד הכחיש זאת. "אין שום התערבות מצידי - לא בעד ולא נגד. אנחנו את הידיעות הכלכליות שלנו לקחנו מגלובס. הבהרתי לעורך הספורט שיש לי ניגוד עניינים, ונדמה לי שעורך הכלכלה ידע על ניגוד העניינים, ובחדשות ידעו", השיב..

רוזן-עוזר: "האם יכול להיות שמישהו אחר שהסתכל על הנתונים, יכול לחשוב שמשה חוגג יכול קיבל סיקור אוהד באתר?".
אלעד: "לא, את לא מראה לי מה קרה באתרים אחרים".

"אנחנו צריכים את זה, הם יסגרו את הברז"

לאחר הפסקה עלתה לדוכן העדה השלישית במשפט, מיכל קליין, ראש מערכת החדשות באתר לשעבר. קליין, בת 33, עבדה בוואלה במשך עשור, מ-2008 עד סוף 2018, בתחילה כמפיקה בדסק החדשות ואחר כך במגוון תפקידי עריכה שונים - כשהאחרון הוא ראש מערכת החדשות והמשנה לעורך הראשי בשנים 2018-2016.

עו"ד אמיר טבנקין, סגן מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, חקר את קליין, שהתבקשה לתאר את מעמדו של וואלה! ביחס לכלי תקשורת אחרים. "בתקופה שהגעתי לאתר ב-2008 וואלה! היה פורטל, אתר שבבסיסו יש מנוע חיפוש ומייל, הוא לא נתפס כאתר חדשותי לגמרי. בסביבות 2013-12 היתה בנייה של מערכת חדשות, גיוס כתבים מובילים ובניית אולפן חדשות, ובשנים האלו אנחנו ראש בראש בהובלה מול החדשות של ynet", אמרה.

טבנקין שאל אותה לגבי מידת המעורבות שלה בתכנים של האתר, וקליין השיבה כי "לקראת סוף תפקידי בוואלה! לפני שאני עוזבת, אין עורך ראשי ואז אני מאוד מעורבת. לפני זה אני מעורבת בעיקר במה שקשור לחדשות".

טבנקין: מעבר למנכ"ל האתר, אילן ישועה, עד כמה הוא באופן רגיל מעורב בקביעת התכנים באתר?
קליין: "התוכן של האתר מתנהל עם סדר יום קבוע. ב-10:00 בבוקר יש ישיבת בוקר של כל העורכים של הערוצים עם העורך הראשי, כך גם ב-15:30 בצהריים. אילן לא היה חלק מהישיבות האלו. באירועים גדולים הוא רצה שננצח, אם צריך להקצות משאבים, אם אנחנו בפיגור מול ynet. היו נקודות שבהן הוא שאל אם עשינו דבר כזה או אחר. באופן כללי, לא ראיתי מעורבות שלו בתוכן באתר. אחרי שאילן מינה אותי לתפקיד הוא רצה שנדחוף את האתר קדימה, להביא פרשנים, לקדם את האולפן. כאלו שנגעו בתקציב וכוח אדם. הייתי עולה אליו כשהוא קורא לי למשרד, מידי פעם היו קובעים לנו ארוחת צהריים כדי שנדבר לעומק".

מיכל קליין בבית המשפט, היום(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

טבנקין ביקש מקליין לתאר את ההתערבויות של ישועה בתכנים באתר. "האירוע הראשון שאני זוכרת זה היה כשאני רכזת כתבים, לקראת בחירות 2013, אנחנו יושבים בדסק ומעלים ידיעה על דוח העוני. אנחנו אוספים כמה תגובות לפולו פוליטי (הכוונה לידיעה שתכיל תגובות של פוליטיקאים לדוח - י.פ), מעלים את זה לכותרת הראשית, וזמן קצר אחר כך ניגשים לראש הדסק, לדעתי ינון מגל וטלי, שביקשו להוריד את זה".

טבנקין: "מה ידעת על המעורבות של ישועה?"
קליין: "את האירוע של 2013 אני זוכרת כי הוא היה חריג בתקופה הזו. עד תחילת 2016 כשאני מתמנה להיות ראש מערכת החדשות. אני מבינה שקורים דברים, לא שומעת על כל מקרה. כשאני מתמנה לתפקיד אני מבינה מאילן שכל מה שקשור למשפחת נתניהו צריך לעבור את אישורו, במקביל לכניסתי לתפקיד אני מתחילה לקבל הודעות מניר חפץ, הודעות לתקשורת, בדרך כלל עם הרבה תמונות, הרבה פעמים זה קשור לשרה נתניהו. ניר שולח את החומר, ופחות או יותר שתי דקות אחר כך אני מקבלת את אותן הודעות ותמונות עם הוראות מתי זה צריך לעלות. זה הרגע שאני מבינה את המעורבות של אילן".
טבנקין: "תפרטי לגבי הדרישה של אילן"
קליין: "יש מסלול של אייטמים חיוביים ומסלול שאני מאשרת עם אילן איך לסקר את ראש הממשלה. היו פרסומים שכבר עלו לאתר, אילן בחלק גדול מהמקרים ביקש מאיתנו לשנות להם את הכותרת, להוריד את הכתבה למיקום פחות טוב".
השופט משה בר-עם: "סליחה, איפה העורך הראשי בכל הדבר הזה?" (העורך היה אז אבי אלקלעי - י.פ)
קליין: "קצת אחרי שנכנסתי לתפקיד אילן מתחיל עם ההנחיות להעביר ישירות אליו ולא דרך אבי אלקלעי. כשאבירם [אלעד] הצטרף ב-2016 הוא פתח קבוצת ווטאסאפ של שלושתנו".
טבנקין: "מה את חשבת על הדרישות האלו?"
קליין: "באירועים הראשונים חשבתי שזה נקודתי, שזה אירוע שיש לו סוף. שזו תקופה שאנחנו עוברים. הייתי מתווכחת עם אילן לא מעט, לא תמיד, בחרתי את המלחמות שלי. אני לא אריב עם אילן ישועה שהוא המנכ"ל שלי על אייטם חיובי על שרה נתניהו. למה? כי בעיניי זה פחות נזק מאשר אייטם ביקורתי שצונזר. רבתי איתו על מקרים שפוגעים בחופש העיתונאי, ביושר המקצועי של הכתבים ובקוראים. בלי הנחתה ישירה מאילן לא הייתי מפרסמת אותם כי לא היה להם ערך עיתונאי, ולו הייתי מפרסמת את הכתבות לא הייתי מפרסמת אותן במיקומים האלו, כמו לשבץ אותם לשלוש שעות או להשאיר ידיעה עד הערב".

טבנקין שאל אם ישועה היה מסביר את הדרישות. "הוא לא תמיד הסביר, לפעמים הוא היה זורק אמירות כלליות, כמו אנחנו צריכים את זה, אל תטישו אותי, אני על הגריל, הם יסגרו את הברז. הייתה הנחיה ואז ביצוע. בחלק גדול מהפעמים גם ויכוח", השיבה קליין. "היו מקרים שהוא הבין שככה אי אפשר. בעיקר מאז הפרסומים של גידי ויץ. היו מקרים שהוא הבין שדוח מבקר המדינה - לא הגיוני שהוא לא יסוקר. היו מקרים שהצלחתי בשיח איתו להוריד משהו מהאוויר אחרי שעה ולא שעתיים".

טבנקין: "מה היתה ההבנה שלך בזמן אמת לגבי הדרישה של ישועה?"
קליין: "לאור העובדה שלעיתים הוא השתמש בביטויים כמו 'הם יסגרו לנו את הברז' הנחתי שהוא מדבר על הבעלים וסט הקשרים והאינטרסים שלהם".
טבנקין: "מעבר למה שהנחת, מר ישועה שיתף אותך בתחושות שלו לגבי אופן ההתנהלות הזו?"
קליין: [ישועה היה אומר] "שתדעי לך שזה עושה אותי חולה, זה קשה לי מאוד, תדעי שכולנו בזה ביחד, כולנו באותה סירה, כדי לרתום אותנו ולהרגיע את ההתנגדות שלו".

"לא ח"כית מוכרת. זה ייראה רע מאוד". שרן השכל, 2017(צילום: ראובן קסטרו)

קליין המשיכה לתאר את התנהלותה תחת ההתערבויות של ישועה. "מאוד חששנו להגיע למצב של צנזורה עצמית, שעיתונאים מראש יגידו לעצמם לא לעסוק בנושאים מסוימים, וזו תהיה פגיעה אנושה בחופש העיתונות - ולכן לא סיפרתי להם אלא תמיד אמרתי שננסה לפרסם הכול. אבל הכתבים הבינו, והתחושה שלהם הייתה מאוד קשה", סיפרה. "אחרי התחקיר של גידי ויץ הייתי בטוחה שזה ירד והאווירה הייתה לא נעימה. כתבים התמודדו עם ביקורות מהמקורות שלהם".

טבנקין מציג התכתבות עם ישועה בנוגע לאחד מסעיפי נספח כתב האישום, סעיף 213, שבו שעוסק בדרישה לפרסום כתבה על פניית ח"כ שרן השכל - אז חברת כנסת בליכוד - ליועמ"ש בבקשה לחקור את התנהלות המשטרה בעניינו של מני נפתלי, ביום בו אירעו שני פיגועי דקירה. קליין שלחה אז הודעה לישועה: "אם מעלים - זה במקום נמוך מאוד. השכל היא לא ח"כית מוכרת. אני אומרת, [מבחינה] עיתונאית, זה לא יכול לקבל מקום שאינו בוקסה (הכוונה לידיעה שמופיעה בתיבת החדשות, מתחת לכותרות הראשיות - י.פ) בערב כזה. זה יראה רע מאוד".

עוד התכתבויות נגעו לביקור של שרה נתניהו וג'ייל ביידן במוזיאון, וקליין הגיבה לבקשתו של ישועה להעלות אייטם. "כן, אבל רק טעימה בבוקסה. עיתונאית אני לא יכולה בערב כזה. זה יראה רע מאוד", אך מבקש "מרגע ששמים עוד תמונות יהיה לפחות 30 דקות".

טבנקין חקר את קליין על אירועים נוספים, כמו העלאת ידיעה על תחרות מלכת היופי של ניצולות השואה בהשתתפות שרה נתניהו, בהן התבקשה להעלות כתבות שבעיניה לא היה להן ערך עיתונאי או לשנות את התמונות בכתבה. "היה לי חופש עיתונאי מלא בנושא פלילים, משפט, חינוך, בריאות. בנושאים האלו לא היה לנו חופש עיתונאי", השיבה.

היא תיארה אירוע חריג במיוחד סביב פרסום דוח מבקר המדינה, אז נשלחה ידיעה לאישורו של ישועה, ורק לאחר מספר שעות ישועה אישר להעלות את הטקסט, אך בהתאם לתיקונים שהוא שלח במייל. "זה קורה רק בצנזורה הצבאית. יצא לי ששלחתי לו כתבה לאישור, אבל מעולם לא קיבלתי חזרה טקסט עם מחיקות".

בעדותו במסגרת פרשת התביעה, תיאר העד הראשון, מנכ"ל האתר לשעבר אילן ישועה, את ההיענות החריגה לדרישות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשעבר ובני משפחתו, וכיצד הבקשות נעשו לדרישת הזוג שאול ואיריס אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה בקבוצת בזק-וואלה! המואשמים במתן שוחד, בכדי לקדם את האינטרסים הכלכליים של אלוביץ'.

במה נאשם נתניהו?

בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות ארנון (נוני) מוזס. מוזס, מו"ל קבוצת "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי של העיתון מואשם בהצעת שוחד. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לשאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת יורוקום שבאמצעותה החזיק בשליטה במספר חברות ציבוריות, בהן קבוצת בזק ואתר וואלה!. אלוביץ' ורעייתו איריס אלוביץ' מואשמים במתן שוחד ושיבוש מהלכי משפט בתמורה. על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!. בתיק זה נתניהו נאשם בלקיחת שוחד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully