בבית המשפט המחוזי בירושלים נפתח הבוקר (שני) יום הדיונים ה-33 - והאחרון - לעדותו של אילן ישועה, מנכ"ל אתר וואלה! לשעבר והעד המרכזי בתיק 4000. זאת, במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. בפתח הדיון ביקש סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן-צור, לפטור אותו מהתייצבות לעדויות של שני העדים הבאים: מנכ"ל חדשות 13 אבירם אלעד שכיהן כעורך הראשי לשעבר של האתר והחל להעיד היום, ומיכל קליין, ראש מערכת החדשות לשעבר.
בעדותו במסגרת פרשת התביעה, תיאר ישועה את ההיענות החריגה לדרישות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשעבר ובני משפחתו, וכיצד הבקשות נעשו לדרישת הזוג שאול ואיריס אלוביץ', לשעבר בעלי השליטה בקבוצת בזק-וואלה! המואשמים במתן שוחד, בכדי לקדם את האינטרסים הכלכליים של אלוביץ'.
עוד בוואלה!
לאחר החקירה הנגדית של ישועה, הפרקליטות ערכה לו הבוקר חקירה חוזרת, בהובלת עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה. עו"ד תירוש העלתה את תגובות ישועה על התחקיר של גידי וייץ בהארץ, שחשף את הפרשה. "חקרו את הראיונות שלך סביב הכתבה שמכחישות את הטענות על סיקור מוטה. הציגו לך טיעון שלמעשה התגובות שלך לעיתון שיקפו את עמדתך האמיתית. אתה הסברת שזה היה נרטיב שהצגת כלפי חוץ". תירוש הציגה אז הודעה של איריס אלוביץ' לאילן ישועה לאחר אחד הריאיונות האלו בה היא כתבה לו: "ריאיון טוב, אם יחברו אותך לפוליגרף - יתפוצץ". הסניגורים התנגדו לשאלה וטענו כי היא מטעה את העד, וההתנגדות התקבלה.
לזוג אלוביץ', הנאשמים בפרשה, הייתה קבוצת וואטסאפ עם ישועה, ותירוש הציגה באולם קטעים מתוך ההתכתבויות האלו. תירוש הציגה הודעה ששלח יאיר נתניהו בשנת 2016, בה הוא כתב עלבון כלפי הכתבת המדיניות של וואלה! טל שלו, והודעה נוספת ששלח יאיר נתניהו לניר חפץ, והאחרון העביר לזוג אלוביץ', בעקבות כתבה בוואלה! שעסקה בטקס פרסי אופיר עם הכותרת: "ביזיון בטקס פרסי אופיר 2016: רגב צעקה על הקהל: יש פה הרבה גרבוזים ואורשרים". יאיר נתניהו העביר את צילום המסך לניר חפץ: "וזה הכותרת לזה שמירי רגב יצאה בטקס אופיר בשיר של המשורר המחבל מחמוד דרוויש". בעקבות זאת, הזוג אלוביץ' נזפו בישועה, ואיריס אלוביץ' הורתה "לגבי מירי תשנה את הכותרת לעובדה שיצאה בשיר של דרוויש שכל אחד יפרש לעצמו". ישועה הגיב: "אי אפשר לצנזר כל הזמן את הכתבות, כשאנחנו מפריזים זה פועל נגדנו". לאחר מכן הוסיף: "לגבי מירי זה פייסבוק, לא ניתן לשנות כולם יראו מיד ותהיה מהומה".
ישועה הסביר על דוכן העדים את הרקע להתכתבות. "הדברים די ברורים, אני מקבל הערה מהבוסית שלי, שמעבירה משהו מיאיר וברור שזה קשור לזה", אמר.
תירוש: אחדד את השאלה, עד כמה האירוע הזה משקף את עמדתה האידיאולוגית לפי הבנתך, או את התכתובת שהגיעה מיאיר נתניהו?
ישועה: "לפי מיטב הבנתי זה היה קשור לפניה של יאיר נתניהו".
עו"ד תירוש עברה לדון בכתבה שעסקה בזהבה גלאון, עליה כתבה איריס אלוביץ': "אני מבקשת שזו תהיה הכותרת ולא מעניינים אותי כל השמאלנים של זהבה גלאון שעובדים אצלנו, שילכו להתלונן אצל גידי מצידנו". סביב כתבה אחרת כתבה איריס אלוביץ' בקבוצה: "גלאון לא צריכה להופיע אצלך", ושאול אלוביץ' הוסיף: "היא מתלוננת עלינו כל שבוע אצל היועץ המשפטי".
ישועה הסביר את עמדת הזוג אלוביץ. "זה נושאים שקשורים לראש הממשלה ובזק וכדומה בעקבות הכתבה של גידי וייץ, היא הייתה סדין אדום. הייתה אמירה שהיא מתלוננת סדרתית והיה ברור שהיא אויבת של הזוג אלוביץ'", אמר.
"תשגיחו על מה שיוצא בבקשה"
עו"ד תירוש ביקשה לברר עם ישועה סוגייה שעלתה בחקירה הנגדית, לגבי פריט 221 בנספח לכתב האישום: דרישה לסיקור ערעור המדינה על פסיקת הפיצויים למני נפתלי.
"ההגנה הראתה לך דרישה מניר חפץ ואת ההודעה הזו של מיכל קליין: 'הי עלה אצלנו אייטם בנושא אתמול ב-21:00 בערב וקיבל מקום מכובד (מיוזמתנו, זה ניוז חשוב)'. נוכח הדברים האלה שהוצגו לך אישרת שלמעשה אין דרישה לאתר אלא פרסום מיוזמתכם, הוצג לך גם שאתה רואה את כל המהלך. אנחנו נציג את התמונה עכשיו - ונבקש את התשובה שלך לשאלתו של מר בן צור נוכח כל הנתונים שנמצאים בפניך. אני חוזרת אחורה לבקשה שהראו לך. ניר חפץ שולח לך את ההודעה: 'הפרקליטות ערערה על פסק הדין בעניין מני נפתלי. אנו מבקשים מאוד שהכותרות לאייטם חזק יילקחו מקטע זה', ומיד בצמוד אליה שולח לך ניר חפץ צילום של סעיף מערעור המדינה, מוצהב, שחשוב לו שייכנס לידיעה ('הקטע המסומן כאן הוא היותר חזק בערעור')", אמרה תירוש.
היא הציגה באולם את הצילום, והודעות ששלח שאול אלוביץ' והודעה מאיריס אלוביץ': "תשגיחו על מה שיוצא בבקשה". ישועה כתב בתגובה לניר חפץ: 'יהיה אייטם מחר בבוקר', ולאחר שהוא העביר את זה למיכל קליין הוא קיבל ממנה הודעה שזה עלה.
נושא נוסף שהעלתה תירוש נגע לסיקור תכניותיו של אבנר נתניהו לאחר סיום לימודיו. אדם סרור עורך וואלה! סלבס לשעבר פנה למשפחת נתניהו לבקש תגובה על כך שאבנר מתכנן ללמוד במכינת תבור, ובתגובה שלח זאב רובינשטיין, איש העסקים המקורב לזוג נתניהו, הודעה לישועה בה הוא עדכן אותו על הפרסום, טען כי הדבר אינו נכון וביקש כי הם יניחו לאבנר ולא יפרסמו ידיעה. ישועה השיב לרובינשטיין כי הכתבה תעלה בחצות והם ידווחו על כך שאבנר לא יתגייס לגל"צ או במחנה, בלי להזכיר את נושא המכינה, ורובינשטיין כעס: "מה בסוף עולה, חשבתי שעצרת ולא עולה. מתי אפשר לרדת מהבחור הזה?".
בזאת, אחרי 33 ימי עדות, הסתיימה עדותו של אילן ישועה. עדותו של ישועה נמשכה תקופה ארוכה יחסית לעד הראשון במשפט, ונקטעה באופן חריג לאחר שעורכי הדין של ההגנה מצאו התכתבויות של ישועה עם נשיא המדינה יצחק הרצוג, בתקופת התמודדותו בפריימריז של מפלגת העבודה ועל ראשות הממשלה בבחירות 2015. הסניגורים של הזוג אלוביץ', עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, דרשו כי הפרקליטות תעבור על כל המדיה הדיגיטלית של ישועה, הכוללת הודעות ס.מ.ס, וואטסאפ ומיילים, בכדי להשוות את ההתכתבויות של ישועה עם גורמים פוליטיים בנוגע לסיקור חיובי. בית המשפט קיבל את הבקשה, ובשל כך המשפט הוקפא למשך כחודש, ובשל פגרת בתי המשפט במהלך הקיץ הדיון תחדש רק בחודש ספטמבר.
בחקירות הנגדיות שנערכו בשבועות האחרונים, הציגו הסניגורים שורה של התכתבויות של ישועה עם פוליטיקאים כמו אבי גבאי, גלעד ארדן, אביגדור ליברמן וכן התכתבויות עם גורמים מסחריים. לטענת הסניגורים, ההתכתבויות מראות כיצד ישועה התערב לעיתים קרובות בעריכת האתר, בלי קשר למשפחת נתניהו.
עדותו של אבירם, העד השני מבין 330 העדים ברשימת התביעה, תפתח את החלק של עדי התביעה שעבדו באתר בתקופת כתב האישום. אבירם כעורך הראשי, מיכל קליין - ראש מערכת החדשות, ועמית אשל- ראש דסק באתר וואלה!.
לאחר שהסניגורים ביקשו לערער את האמינות של ישועה ולהראות כי ההתערבויות בתכנים היו דבר שבשגרה, התביעה תנסה להוכיח באמצעות עדותו של אבירם ואנשי התוכן של האתר, כי ההתערבויות של ישועה עבור משפחת נתניהו היו חריגות ביחס לפוליטיקאים אחרים.
"ההתערבות הייתה ברורה"
לאחר מכן, החלה החקירה של אבירם אלעד, ששימש ראש מערכת החדשות של וואלה! בשנת 2011, והעורך הראשי בשנים 2018-2016. אלעד הציג את עצמו בכלליות בפני השופטים והתובעת תירוש החלה לחקור אותו.
תירוש: איך נראתה מחלקת החדשות ב-2011 כשהגעת לתפקיד?
אלעד: היו מעט כתבים יחסית. התכניות היו לגייס הרבה כתבים ועורכים לדסק, ולהפוך אותה למערכת משמעותית שתתחרה בוויינט. התפקיד שלי היה לגייס את האנשים ולהכניס נהלי עבודה. כראש מערכת החדשות אתה אחראי על כל ידיעות החדשות שעולות לאתר, 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. באינטרנט עניין המהירות דרמטי וחשוב. בעצם כעיתונאי להיות בתוך עולם העיתונות שאתה מסקר. להחליט איזה כתבות עולות, מה הכותרות, מה לא מפרסמים. לקבל את כל ההחלטות המהותיות של החדשות.
תירוש: מה ההבדל בין התפקיד שלך ובין העורך הראשי?
אלעד: וואלה! בנויה מערוצי תוכן, ספורט תרבות סלבס, העורך הראשי אחראי על כל המבנה, מתכלל את כל הכתבות שעולות מהערוצים השונים, יש את עמוד הבית שיש לו עורך אבל גם הוא יכול להתערב.
תירוש: בתקופה של גדי להב איך הדברים עבדו?
אלעד: כמו שתיארתי, אני ניהלתי את מערכת החדשות וגדי ערך את האתר
תירוש: מי החליט על הכותרות, מה יתפרסם?
אלעד: אני על החדשות, גדי על עמוד הבית וערוצים אחרים
תירוש: אילו שיקולים שקלת?
אלעד: קודם כל אתה בוחן כל החומר שמגיע. זה יכול להגיע מכתב, הודעה לעיתונות מדובר, ציטוט מכלי תקשורת אחר בארץ ובעולם. כעורך אתה בוחן את החומרים, מחליט מה לפרסם ואיפה בעמוד הבית - כותרת ראשית. שיטת העריכה שאני מאמין בה: 1. קודם כל עניין לציבור 2. האם היא אמינה ואנחנו עומדים מאחוריה 3. תחרות 4. רייטינג.
תירוש: שיקולים פוליטיים נכנסים אצלך?
אלעד: אצלי לא. מאמין שעריכה לא צריכה להיעשות משיקולים פוליטיים. כמובן שביני ובין העורך הראשי יש שיח מתמשך יום יומי. אם לא היינו רואים את הדברים עין בעין הדברים לא היו נמשכים, גדי ואני ראינו את הדברים באופן דומה.
תירוש: [יש] מעורבות של עורך ראשי?
אלעד: כן לעיתים.
תירוש: אנחנו שומעים שכשראש מערכת חדשות הייתה לך לא מעט אחריות ושיקול דעת, מה לא היה?
אלעד: דברים שהיו קשורים לקבוצת בזק, זה הובהר בשלבים ראשונים שזה צריך לעבור דרך אילן. זה הדבר היחיד שהובהר ונאמר בצורה גלויה. חברת בזק היא חברה ציבורית, מדווחת לבורסה. לנו לא הייתה מערכת כלכלית. לקחנו מדה מארקר ומגלובס ואם מעלים כתבה זה דורש אישור.
תירוש: איזה עורכים היו מעליך?
אלעד: גדי להב, טלי בן עובדיה לתקופה קצרה.
תירוש: אני חוזרת לתקופה של גדי להב. עד כמה באותה תקופה המנכ"ל, אילן ישועה, התערב בהעלאת ידיעות, דרדור [הכוונה לדחיקה של כתבות - י.פ]?
אלעד: יחסית נדיר מאוד. זה קרה פעם אחת בהקשר של אייל גולן. הייתי מודע לזה. יחסית מעט.
תירוש שאלה על מקרה נוסף ואלעד הזכיר מקרה נוסף שהיה קשור לקמפיין הליכוד.
תירוש: אתה זוכר מה חשבת?
אלעד: לא ידעתי אם זה הנימוק האמיתי, זה היה נשמע לי מוזר כי היו עוד מפלגות שפרסמו. לא שמעתי מאילן.
תירוש: אם צריך לסכם מבחינת ההתערבות בתוכן, באילו מקרים מר ישועה התערב באתר, עד 2014?
אלעד: ההתערבות הייתה די ברורה לטובת ראש הממשלה ומשפחתו בשנים האלו, היא לא הייתה ההתערבות היחידה, אבל אין ספק שבמסה, בירידה לפרטים בכמות והאיכות, עד כמה אגרסיבי כלפינו - ההתערבות לנתניהו הייתה ברורה.
השופט בר עם: איך זה נעשה?
אלעד: בשיחות, בהודעות, שיחות פנים מול פנים
בתשובה לשאלה על המשותף לבקשות אלו, השיב אלעד כי היו אלה "דברים שקשורים לראש הממשלה ומשפחתו, דברים שקשורים ליריבים פוליטיים, להעלות כתבות, להוריד כתבות".
סנגור ראש הממשלה, עו"ד בעז בן צור, התנגד לשאלות אלו. "מה שהעד אמר עכשיו שונה 180 מעלות ממה שהוא אמר בחקירות", טען.
תירוש: איך ישועה הציג את הבקשות שלו?
אלעד: חלק מכריע מהבקשות האלו לא ניסה אפילו להיות עיתונאי. זה לא מספיק אמין, לא מדויק, בחלק מהמקומות הוא פשוט הנחה - ההנחיה הייתה ברורה שהיא לא משיקולים עיתונאיים.
תירוש: עד כמה הוא היה מרוצה מבקשות שלו עצמו?
אלעד: אילן הביע אי שביעות רצון ואמר שגם מבחינתו זה לא טוב לאתר, אבל שזה חשוב לקבוצה.
תירוש: איך ישועה הסביר את זה?
אלעד: אילן אמר שאי ביצוע ההנחיות אמר שזה יביא לסגירה של החברה, להרס של החברה, שהתקיימות החברה תלויה בביצוע ההנחיות. כל בקשה נתקלה בהתנגדות מצידנו, היו צעקות. עשינו הכל כדי לא להגיע לזה, אבל בסוף זה היה פקודה, לא הייתה דרך לא לבצע.
תירוש: היו דברים שלא בוצעו.
אלעד: היו דברים שניסינו למסמס, לשנות בכל מיני דרכים את רוע הגזרה.
תירוש: ואז מה קרה? בפעמים המעטות.
אלעד: הייתה תגובה קשה, של 'אתם מסרבים פקודה'.
"ישועה נימק שהחלטה להוריד את הכתבה לא באה ממנו"
בשלב זה, התובעת תירוש ביקשה מאלעד לתאר "איך הדברים התחילו".
"האירוע הראשון היה דוח העוני. אז הבקשות הלכו וגברו, במיוחד ככל שהתקרבנו לבחירות ב-2013. אחרי הבחירות הייתה רגיעה יחסית, ואני סיימתי ב-2014", סיפר אלעד.
תירוש עברה לדון בעורכת הראשית לאחר גדי להב, טלי בן עובדיה, שהגיעה מערוץ 10 ואלעד ציין כי היא עיתונאית מוערכת. "למה היא הייתה עורכת האתר רק מספר שבועות?", שאלה.
אלעד: מה שאני חוויתי עם טלי. אני זוכר שבאחד הערבים לקראת הבחירות ב-2013, אילן מתקשר אלי הביתה ומבקש ממני להוריד כתבה שהייתה במיקום גבוה באתר על בנט, להוריד אותה או למחוק אותה. משהו בניגוד מוחלט לשיקול העיתונאי והמקצועי שהוביל לכתבה. אני מיד התנגדתי ולא הבנתי למה הוא מבקש ממני, ואמרתי לו שאין סיבה שהוא יפנה אלי, ושיפנה לטלי העורכת הראשית והמנהלת הישירה שלי, אני לא אעשה את זה מאחורי הגב. הוא בתגובה אמר לי שאם הוא ידבר עם טלי, היא תתפטר כי היא גם ככה על הקצה. אמרתי לו שזה לא שיקול מבחינתי ולא אעשה משהו. אחרי זה הוא נימק את הורדת הכתבה שזה לא בא ממנו, אלא שהוא קיבל הנחיה מלמעלה ועכשיו צריך לעשות את זה.
תירוש: עד כמה חשבת אתה שזה מגיע מאילן ישועה ושזה קשור להשקפה הפוליטית שלו?
אלעד: מההיכרות שלי עם אילן פחות עניין אותו קטע פוליטי אלא יותר שיקולים עסקיים.
תירוש: מה קרה עם הבקשה?
אלעד: אני חושב שהכתבה ירדה בסוף.
אלעד הביא מספר דוגמאות להתערבויות לטובת נתניהו. "לקראת הבחירות היה ריאיון של ינון עם נתניהו. כשינון חזר שאלתי אותו מה הייתה הכותרת והוא ענה שנתניהו אמר שסער יהיה שר החינוך לאחר הבחירות. התחלנו לעבוד על הריאיון וישועה הורה לנו להוריד את החלק הזה מהריאיון. בסוף הכתבה שודרה בלי השאלה ובלי התשובה. ביום הבחירות עצמו קיבלנו הוראה מאילן להעלות ביקור של ביבי לכותל לכותרת הראשית. אנחנו לא חשבנו שזה ראוי לכותרת ראשית. אחרי צעקות וויכוחים זה עלה לכותרת הראשית".
אלעד הביא דוגמה נוספת: "הייתה בקשה מאילן לעשות כתבה שלילית על בנט ממני ומינון מגל, בלי שהיא הייתה מגובה במשהו עיתונאי. התנגדנו לזה ומסמסנו את זה".
בתום שלב העדויות של אנשי האתר, שצפוי להימשך ימים בודדים, יעלו עדים שיאירו על העסקאות המשמעותיות שאלוביץ' ביקש לקדם והיה זקוק לסיוע של נתניהו כראש הממשלה ושר התקשורת, בהם עסקת יד 2, עסקת בזק-יס ורפורמת השוק הסיטונאי.
בשלב זה יעידו מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, הממונה על התחרות לשעבר דרור שטרום וסמנכ"ל הכספים של קבוצת יורוקום שהייתה בשליטת אלוביץ', פליקס כהן. אחריהם יעיד עד המדינה ניר חפץ, יועץ התקשורת של משפחת נתניהו ומי שהעביר את דרישות הסיקור של הזוג נתניהו לגורמים באתר וואלה!.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.