הנזק שגרם נתניהו למלחמה בגרעין האיראני מתגלה - בנט ייאלץ להתמודד עם ההשלכות

עם כל הכבוד לוועדה למינוי שופטים, תקציב המדינה והקורונה, אי אפשר לא לפתוח בפיאסקו האיראני. סיפור הגרעין האיראני היה הסוס המנצח של בנימין נתניהו. הוא רכב עליו 15 שנים ארוכות, רתום לעגלה עליה ישבנו כולנו ביחד. עכשיו הרוכב כבר לא על הסוס ואנחנו דוהרים לעבר התהום. הנושא האיראני היה מותג הדגל של נתניהו, לטוב ולרע. עם לכתו, התברר גודל האסון. שרי הביטחון והחוץ, בני גנץ ויאיר לפיד, סיפרו השבוע לשגרירים הזרים בישראל כי איראן רחוקה 10 שבועות (70 יום) מהכמות הנדרשת של חומר בקיע הנדרש להרכבת פצצת גרעין. זה לא סתם בום, זה בום אטומי.

חומר בקיע הוא עדיין לא פצצה. כדי להפוך אותה למבצעית צריך לדעת להרכיב אותה על ראש קרבי של טיל, וצריך טיל כזה שיידע לשאת אותה למטרתה. זה לוקח זמן. אבל ברור שאיראן מעולם לא הייתה קרובה יותר לנשק גרעיני. היא בטווח נגיעה ממנו. זה לא הפריע לבנימין נתניהו, ההוגה, המייסד והאדריכל של המפלה הזו, לצייץ בשבוע שעבר משהו כמו "אנחנו בלמנו את איראן, אתם לא". המציאות שהותיר לממשלה שהחליפה אותו לא מפריעה לו להמשיך לשקר. הרי הכול, כולל הכול, קרה במשמרת שלו.

אלוף עמוס גלעד היה הישראלי הראשון שהתריע על כוונתה של טהראן ללכת בכל מחיר לפצצת גרעין. זה היה בניינטיז, כשגלעד היה ראש חטיבת המחקר באמ"ן. בהתחלה לא לקחו אותו ברצינות, אחר כך דווקא כן. הנה מה שהוא אמר השבוע, ברדיו 103FM: "זו שערורייה לאומית. ראש הממשלה הקודם מכר לנו שמבצעים מהוללים של המוסד גרמו לפגיעה קשה בפרויקט הגרעין האיראני ושכנע את הנשיא טראמפ לצאת מההסכם. נכון, ההסכם היה גרוע, אבל הוא הקפיא את פרויקט הגרעין ואפשר לצה"ל להתמקד באיומי המעגל הראשון. ומה קרה אחרי טרמאפ? האיראנים התקדמו עד מצב שבו הם קרובים לנשק גרעיני. יש כאן כישלון אסטרטגי ולישראל אין היום אופציית פעולה אמיתית מול איראן ללא תיאום עם ארה"ב. יש כאן כשל מהמעלה הראשונה ורשלנות בהכנת המדינה להסרת האיום שמרחף מעלינו... יש לזה השלכות אדירות".

נתניהו הוזהר. במפורש. על ידי בעלי המקצוע הרלוונטיים, לדורותיהם. אתה משחק משחק מסוכן, אמרו לו. אתה שם את כל הביצים בסל של טראמפ, התרו בו. אין לדעת אם טראמפ יילך עד הסוף ואי אפשר לדעת אם הוא יהיה כאן במאני טיים. צריך לחשוב על התרחישים האחרים, הציעו לו. אבל נתניהו דחה בבוז את כל ההצעות האלה. אף אחד, חוץ ממנו, לא מבין שום דבר. הנה המשך דבריו של עמוס גלעד: "מה קרה כאן? מצד אחד, לצבא הייתה הנחיה לטפל במעגל הראשון מתוך הנחה שיש הסכם. מצד שני המוסד קיבל הנחיה לפרק את ההסכם. טראמפ עשה את זה בלחץ שלנו. אני חסיד של מבחני התוצאה והתוצאה היא שישראל נמצאת במצב הגרוע ביותר מול איום הגרעין האיראני שמתקדם בהיעדר הסכם. זה כשל אסטרטגי שהיה בנוי על הערכה מופרכת שהאיראנים יישברו מול הסנקציות".

נתניהו העריך שמדיניות ה"לחץ מקסימלי" תניב תוצאה אחת משלוש: שבירה של האיראנים והליכתם להסכם משופר, מכה צבאית של טראמפ על האיראנים או נפילת שלטון האייתולות תחת הלחץ. שום דבר מכל אלה לא קרה. איראן הקשיחה עמדות והמשיכה להתקדם, למרות הכול. עכשיו היא הכי קרובה ולנו אין תשובה, כי אף אחד לא הכין תשובה. ראש הממשלה בנט יצטרך להתמודד עם זה בביקורו בוושינגטון בהמשך החודש. בואו נתפלל למענו. בואו נתפלל למעננו.

טיפול הממשלה בנושא הקורונה עד כה מקבל את הציון "נכשל". נכון, לא הממשלה הזו המציאה את הקורונה. לא הממשלה הזו שחררה את המשק, ביטלה את כל ההגבלות, פתחה את שדה התעופה והכריזה ניצחון על הנגיף המתעתע (אגב, אי אפשר לבוא על כך בטענות. זה קרה במקומות נוספים). אבל הממשלה הזו לא גיבשה מדיניות סדורה בזמן. לא נתנה אמון במומחים המקצועיים. ניסתה להשתעשע בתחושת ה"יהיה בסדר" יותר מדי זמן. החליטה בכל מחיר לא לחזור על שום דבר שעשתה הממשלה הקודמת, למרות שהממשלה הקודמת עשתה גם כמה דברים נכונים. והכי גרוע: עכשיו, היא משאירה את נפתלי בנט לבדו בחזית.

בנט לא יוכל לעשות את זה לבדו. עוצמתה של ממשלת בנט-לפיד היא תחושת האחווה והשיתוף בין שריה. העובדה שאין כאן דיקטטור שמשליט את רצונו על הפליטים שנותרו בסביבתו אלא חבורה מגוונת של אנשים שהחליטו לעבוד יחד למען הציבור ולהכיל זה את זה. אז יאיר לפיד צריך להפשיל שרוולים ולהכניס את ידיו הענוגות גם לתוך מדמנת הקורונה. וגם אביגדור ליברמן. וגדעון סער. וכך גם כל שאר השותפים שמנסים להתרחק ככל האפשר מהפיגוע הזה.

ככל ששרי הממשלה הזו יבינו שאירוע הקורונה משמעותי ויכול לפרק את המבנה הקואליציוני המסובך שהוקם כאן (בהצלחה רבה, עד עכשיו), כך ייטב. את הסגר הצפוי בחגים אפשר היה למנוע, לו היו ננקטים אמצעים חריפים מבעוד מועד. מצד שני, אני לא מכיר ראש ממשלה שפוי שמסוגל להחליף את נתניהו ומיד לסגור את המדינה, אחרי שנתניהו פתח אותה. אז הממשלה הזו הייתה צריכה ללמוד לקח על בשרה. עוד לא מאוחר לשנות פאזה ולהבין את גודל האירוע, את גובה הסיכון ואת מה שעומד על הפרק. לא להפקיר את ראש הממשלה לבד בחזית. כל שר וכל מנהיג מפלגה צריך לדבר לקהל שלו ולהסביר את המצב ואת הצעדים שיינקטו. אין שום סיבה לנסות להמציא את הגלגל מחדש. ישראל לא בנויה לניסוי נוסח בריטניה. צריך להקשיב למומחים, ללמוד מהניסיון ולעשות מה שצריך, ויפה שעה אחת קודם.