דוקטור נפתלי ומיסטר בנט: הספר שכתב ראש הממשלה מטיל צל על הטיפול שלו בקורונה

לפני כשנה בנט ניסה לקבוע איך מנצחים מגפה: התנגדות לסגר, פתיחת נתיבי תעופה והקמת מטה הסברה מתפקד. עכשיו, כשהוא בשלטון, הוא משתמש בדיוק בטקטיקות בהן זלזל ואותן ביקר, ונאלץ לגלות שהמציאות לא כל כך פשוטה

באחד מהספרים הנמכרים ביותר של שנת 1989, כתב ביל קוסבי את זכרונותיו האוטוביוגרפיים ממסיבות מלאות הורמונים בימי התיכון: "במרתפים ההם מיששתי בחורות כמו אבטיחים, כדי לראות איזו מהן בשלה מספיק... לפעמים הצלחתי לפתות את אחת הבנות לשבת איתי במכונית וקצת להתנשק ולהתמזמז; אך רוב הבחורות האחרות שהצלחתי להרחיק מן ההמון הסואן סתם ישבו כמו פסלים, בתקווה שהרגע יחלוף והן תוכלנה להמשיך בחייהן" ("אהבה ונישואין", הוצאת מטר, מאנגלית: שרית פרקול). הקטע הזה מצטרף לחלקים אחרים בספר בו הקומיקאי והאנס המפורסם כותב כי "בנים מתאמנים במעשים אלימים, שהם חלק מהתפתחותם לגברים" ומציין שהוא מקווה שהבחורים שיוצאים עם הבנות שלו אינם "ציידי דפיקות" כמוהו. יותר משלושים שנה עברו מאז שהמילים האלה נכתבו, ואפשר לומר בביטחון שהן הזדקנו רע כמעט כמו המוניטין של האיש שכתב אותן.

ישנם הרבה ספרים ישנים שהזדקנו רע. "חלף עם הרוח" הנפלא כולל בתוכו התייחסות סטריאוטיפית לאפרו-אמריקנים, כך למשל נכתב שם על עבדים משוחררים בתקופת השיקום שהם בעלי אינטיליגנציה פחותה, "כמו קופים"; ב"קץ ההיסטוריה והאדם האחרון" של הפרוספור פרנסיס פוקויאמה עולה התיאוריה שבעקבות נפילת הגוש הקומוניסטי, כל מדינות העולם יעברו לצורת משטר ליברלית; בספר "הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח" משנת 1987 טוען המחבר הצעיר בנימין נתניהו שהוא יודע לנצח את הטרור.

קשה להיזכר בדוגמה לספר שהזדקן כל כך רע, כל כך מהר, כמו "איך לנצח מגפה" של נפתלי בנט. למעשה, כבר שבועיים אחרי שיצא לאור, באוגוסט 2020, אפשר היה לקבוע שהספר מביך ומנותק. למעשה, זה בדיוק מה שנכתב בביקורת שפורסמה כאן באתר: "מדובר בספר רע, על סף הפתטי. מהספר עולה ריח עז של חוסר מודעות של אדם עם שגעון גדלות שמנותק באופן בסיסי מהמציאות. אין אף מדינה בעולם שיכולה להצהיר שהיא יודעת בוודאות איך לנצח את הקורונה. אין אף איש מספיק יהיר כדי להכריז על עצמו כאדם שיודע לנצח את הנגיף הזה, שעדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הקשור אליו. אף אחד חוץ מנפתלי בנט".

הספר, שיצא בדיוק לפני שנה, מצא את נפתלי בנט באופוזיציה, כשהוא מנסה לשמר את מעט המוניטין שצבר לעצמו במשרד הביטחון בתקופת הקורונה. מתוך 133 העמודים (הקטנים) של הספר הקליל, 84 עמודים מוקדשים להאדרה עצמית של בנט בצורה פומפוזית. בין השאר, טוען בנט שהוא הורה מלשכתו בקריה בתל אביב לתת לכל נדבק חדש שמגיע למלוניות הקורונה פרח אדום ויפה כדי להפוך את השהות ל"נעימה, כיפית ונורמטיבית". אין ספק, מדובר במנהיג שיודע לדבר אל הציבור שלו בפרחים.

עוד בוואלה!

המאבק באי ספיקה: בנט הבטיח לבתי החולים תוספת תקציב תוך 48 שעות

לכתבה המלאה
ספר שהזדקן רע ומהר. נפתלי בנט (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

שנה עברה, ובנט כבר לא אופוזיציונר לוחם שמבקר את הממשלה, אלא ראש הממשלה עצמו. זה שנבחר בין השאר בעקבות כשלי הממשלה הקודמת בהתמודדות עם הקורונה. גם אם מתעלמים מהמעטפת המביכה, גם מעט הקטעים בספר שמהווים מין מדריך כיס מקוצר למלחמה בקורונה, הזדקנו רע לא פחות מכל ספר של קוסבי.

קחו לדוגמה את ההתייחסות של בנט לנתב"ג בספר. בעוד כראש ממשלה בנט טרם פתח את המדינה לתיירות נכנסת, ואף החליט לסגור את קווי התעופה למדינות רבות, בעוד הנוסעים למדינות "כתומות" (כמעט כל המדינות שמותרות לטיסה) צריכים לחזור לבידוד ביתי - בנט הסופר החובב התנגד בצורה נחרצת לפגיעה בתחבורה האווירית.

"מאז חטיפת המטוס לאנטבה או הפיגוע במגדלי התאומים, אנו יודעים שכל נוסע במטוס עלול להוות סיכון ביטחוני. האם השבתנו את כל התחבורה האווירית בגלל החשש הזה? מובן שלא… כך גם עלינו לעשות גם ביחס לחשש מהקורונה". בנט מסביר שטיסות אינן מדגרת קורונה בזכות מערכות האוורור המותקנות במטוסים, וקורא לפתיחה מלאה של שמי ישראל בכפוף לבדיקות בכניסה וביציאה מהמדינה. "עם הסיכון שיש בכך בהגדלת התחלואה נוכל להתמודד היטב, והרווח שיהיה בכך לכלכלת ישראל הוא עצום. זה הדבר החשוב ביותר", כתב בנט לפני שנה. יש לזכור שהמילים האלה נכתבו עוד לפני שרוב אזרחי ישראל התחסנו כנגד הקורונה והפחיתו את הסיכוי להדבקה או מחלה קשה בעשרות אחוזים.

לפני כשנה בנט המליץ לפתוח את נתיבי התעופה באופן מלא. תורים בנתב"ג (צילום: ראובן קסטרו)

חלק מההמלצות של בנט בספר, כמו הקמת מטה מומחים והגדלת מספר הבדיקות היומיות, בוצעו כבר בתקופתו של נתניהו. חלק אחר הופך ללא רלוונטי בשל החיסונים ששטפו את ישראל. אך עדיין, בנושאי ליבה יש פער השקפה גדול בין דוקטור נפתלי שכתב את הספר לבין מיסטר בנט שמנהל את המדינה כיום. כך למשל בנוגע לפתיחת שוק הבדיקות לתחרות פרטית, כשכיום קיימות חברות שמייצרות בדיקות קורונה מהירות ויעילות, אך המדינה מסרבת להכיר בהן, אלא רק בבדיקות שמבוצעות על ידי קופות החולים או מד"א.

ההמלצות של הספר של בנט, שלא ברור על מה הן מבוססות, קובעות שבידוד ביתי לא עובד ויש לשלוח נשאי קורונה למלוניות כ"ברירת מחדל", אלא אם יש "נסיבות משפחתיות מיוחדות שאינן מאפשרות לניתוק של בן המשפחה". בפועל, רק עולים חדשים, זרים ועובדים זרים שנכנסים לישראל ממדינות שמוגדרות בסיכון מירבי מקבלים הפניה למלוניות הקורונה.

מילה אחרת שמוזכרת לשלילה בספר היא "סגר". ואכן, בנט התנגד בצורה נחרצת למדיניות הסגרים של נתניהו גם בזמן אמת, ואמר שיציאה לסגר היא הוכחה למדינה לא מנוהלת. בספרו הוא היה נחרץ קצת פחות, אך כן הציב כמה דרכים להימנע מסגר. "זה לא מדע טילים, זה היגיון פשוט", הוא מסביר, ומפרט כיצד לחיות עם המגפה עד למציאת חיסון. בין השאר הוא מספר כיצד המדינה הכשילה יוזמה של פרופ' גבי ברבש ומכון וייצמן לעריכת בדיקות קורונה בכניסה לרשתות המזון. "מול ההיגיון שלי לא הוצגו טענות נגד. לא הסברים, לא נתונים. רק חזרה מונוטונית על מילה אחת: סגר, סגר, סגר".

כיום, המדינה היחידה בעולם שמחלקת לאזרחיה חיסון שלישי, שעוקפת כמעט את כל העולם במספר החיסונים לנפש, שמסוגלת לבצע עשרות אלפי בדיקות חינמיות ביום - היא גם אחת המדינות היחידות בעולם המערבי בה מדברים על אפשרות לסגר. אם להאמין לקולות שיוצאים מקבינט הקורונה של ממשלת בנט, השאלה היא לא אם תהיה סגר, אלא מתי הוא ייערך. אותה אפשרות שמוצגת בספר של בנט כ"פתרון עם השלכות הרסניות".

ההסברה הכושלת סודקת את אמון הציבור. נפתלי בנט (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, חיים צח)

אחת מהנקודות שחוזרות בספר היא האיטיות והשמרנות של מערכת הבריאות, וחוסר היכולת שלה לתת תשובות לשאלות שעולות מהציבור. לא פעם בנט מסביר כיצד תפס את הראש כשהציג רעיון חדשני לטיפול במגפה, ונתקל בסירוב. זה משונה מאדם שפשוט ממשיך את הטיפול במשבר הקורונה באותה דרך מנומנמת ושמרנית של קודמיו בתפקיד.

כך גם בחזית ההסברה, שלדבריו של בנט לא הייתה קיימת בכלל בגל הראשון והשני של הקורונה. הוא מאשים בספרו את ראשי מערכת הבריאות בכך ש"מי שהקשיב למילים שלהם [במהדורות החדשות] היה צפוי להבין כי אחרית הימים קרבה ובאה". בנט קורא להקמת גוף הסברה מרכזי שיחליף את הנאומים של ראש הממשלה במהדורות החדשות וישקף את המציאות של ההתמודדות עם המגפה בזמן אמת. "פעם אחר פעם התקבלו החלטות סמוך מדי ליישומן ולא אפשרו לציבור להיערך להן - עד שאמון הציבור בהסברה נסדק, ואל הסדקים חדרו ציניות וזלזול בתקנות ובמי שקובעים את התקנות".

בינתיים, ההסברה נשארה מזלזלת כשהייתה. כמה מזלזלת? במסיבת עיתונאים שנשא שר הבריאות ניצן הורוביץ השבוע, התבקשו הכתבים לא לשאול שאלות בנושא הקורונה. במקביל, הציבור ממשיך לתכנן את חופשותיו וחגיו על פי הדלפות שנמסרות לעיתונאים מתוך ישיבות הממשלה וקבינט הקורונה, בזמן שראש הממשלה בנט ממשיך לפזר הצהרות מבולבלות לגבי הסגר שיגיע או לא יגיע.

בדבר אחד בנט צדק, ההסברה הכושלת אכן סודקת את אמון הציבור וגורמת לזלזול בהגבלות. רק אתמול פורסם בחדשות 12 כי 70% מהאזרחים שנשלחים לבידוד לא מגיעים לבדיקה השנייה בעוד 90% מאזרחים שחזרו מחו"ל לא הגיעו לבדיקה שמאפשרת להם לקצר את תקופת הבידוד. הסברה היא, שהם לא עושים את זה פשוט בגלל שהם לא מקיימים את הנחיות הבידוד מלכתחילה.

סביר להניח שגם הטלת סגר מלא על ישראל, יזכה לאותו זלזול ב"קובעי התקנות". האמת, לא מן הנמנע שהאופוזיציונר נפתלי בנט שכתב את הספר שנגמר במילים "צריך להעניק לכוחות האדירים הטמונים בעם שלנו מרחב תמרון, עם מעט איסורים ומגבלות" (לפני שהיו חיסונים, כן?) גם מזלזל בנפתלי בנט, המנהיג שנראה כל כך חסר כוחות מול משבר שרחוק מלהיות מנוהל "ביי דה בוק".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully