רגע לאחר ששורקים הכדורים או נורים הזיקוקים ברחובות היישובים הערביים בצפון, דקה אחר הדקירות או פיצוץ מטען החבלה ברכב - נשמעת כבר יללת הסירנות של האמבולנס המקומי. אל-חיאן, אל-זהראוי, חיאת, אל-נור, רים, אלשיפאא, ועוד, הם שמות זרים לרוב לציבור היהודי, אבל בכפרי הגליל, בשפרעם, בוואדי ערה, הם המלאכים הגיבורים המגיבים תוך שניות לכל קריאה להצלת חיים. צוותי האמבולנסים שלהם מגיעים לסביבות עוינות, אליהן אף אמבולנס אחר לא מגיע, או שנאסר עליו להגיע בשל סכנת חיים לצוותים.
ד"ר מוחמד עוואד הוא אחד מאותם גיבורים שנוסעים ברכבי החירום הללו, ולא ברור מתי הוא ישן. ביום הוא רופא חדר המיון של בית החולים בני ציון בחיפה. בלילות הוא נוסע בניידת טיפול נמרץ (נט"ן) אל-זהראוי, מציל חיים בסמטאות טמרה והסביבה, שנמצא בכל מקום, כל הזמן.
עוד בוואלה!
בחודש מאי, במהלך מבצע "שומר החומות", הוא והצוות שאיתו הצילו את חייו של תושב גוש משגב, שיר אלקלעי בן ה-49, נשוי ואב לארבעה, שניסה להגיע הביתה למצפה אבי"ב דרך טמרה, לאחר שהדרך הרגילה נחסמה בשל התפרעויות. אלא שההחלטה הזו הביאה אותו למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ועשרות אנשים שהבחינו באותיות העבריות על הרכב המסחרי שלו, החלו לבצע בו לינץ'.
למרבה המזל, אחד הנהגים שנתקעו בפקק שנוצר הזעיק עזרה, והאמבולנס של אל-זהראוי הגיע הרבה לפני המשטרה כפי שניתן לראות מסרטונים שהנציחו את האירוע, עוואד וצוותו שלפו את הפצוע היהודי מהרכב שלו, העלו אותו על הנט"ן הצהוב שלהם והצילו אותו תוך שהפורעים חובטים במכונית. אלקלעי הגיע במצב קשה לבית החולים אבל יצא מכלל סכנה והשתחרר לשיקום, וחייו ניצלו. מנהל בית החולים בני ציון, ד"ר אוהד הוכמן, העניק לו ציון לשבח על התנהלותו.
"רפואת החירום מביאה אותנו בשגרה לאזורים של סיכון גבוה", מסביר ד"ר עלי נעמה, מנכ"ל אל-חיאן שמרכזה בכפר יאסיף בגליל המערבי, ושמפעילה 26 אמבולנסים. "לאחרונה הוזעקנו לדיר אל-אסד במהלך העימות בין המשטרה והאוכלוסייה, וחילצנו את הפצוע, גבר כבן 35, תחת אש, כשמשני צדדים יורים אחד על השני", הוא מספר. "הוא היה כבר במצב של מוות, וידעתי שאם אנחנו לא לוקחים אותו אז ככה הוא יישאר. ביצעתי עליו החייאה והוצאנו אותו משם והבנאדם חזר הביתה והיום הוא בריא ושלם. אין הרגשה טובה יותר מזו".
הוא מוסיף, "את האמת, בזמן אירוע כזה אפילו אין זמן לפחד. עובר לי בראש שאני חייב להציל אותו. ברפואת חירום-שטח, באמבולנסים, אני הרופא הכי ותיק במדינה ובהצלות האלה אני מאד גאה. נכנסנו לא אחת לבתים בוערים. תראה אותנו בתאונות דרכים. ביצענו החייאות לחיילים והנשמנו חיילת בתוך אוטובוס שבער בצומת אחיהוד. אני רץ לישוב טלאל באותה מהירות שאני מגיב לקריאה מדיר אל-אסד".
"החירום זה בדם שלנו", מצהיר נעמה. וזה אכן עבר גם לדור הבא: בנו, ד"ר תאמר נעמה, בן 34, הוא רופא ילדים בכיר ובן נוסף, ד"ר אמיר נעמה, בן 32, הוא רופא עיניים בבית החולים פוריה בטבריה. שניהם מעורבים מאד גם בחיאן. "חירום זו גם הכותרת שלהם", מדגיש האב-המנכ"ל ומייסד הארגון.
"הגעתי לזה מתוך הצורך להביא פתרון לאזורים שאין בהם מענה", נעמה מסביר, "באתי משנים ארוכות במשרד הבריאות ומד"א, ולכולם אני אומר: אי אפשר לזלזל בחשיבות של מד"א והמענה שלהם לכל הקריאות. מבחינתנו הם גוף מאד חיוני ומאוד מכובד".
רפואת החירום בשטח היא אחד ממרכיבי השירות שמעניקים ארגוני האמבולנסים האלה בחברה הערבית. המרכיב השני הוא מרפאות במרכזי היישובים אותם הם משרתים. המרפאות האלה משמשות להענקת טיפול רפואי שלא מחייב הגעת לבית חולים, או כחדר מיון קדמי למטופלים שלאחר מתן עזרה ראשונה יועברו לבית חולים להמשך טיפול דחוף.
ד"ר ואסף עאסי מפסוטה הוא גם פרמדיק, גם מומחה באקופונקטורה, ומ-2005 גם מנהל ארגון "חיאת", שמרכזו בשפרעם עם שישה אמבולנסים. כיוון שהוא גם עורך דין, הוא אף משמש יועץ משפטי של החברה. הדוד שלו, ד"ר מרזוק חורי, ייסד את החברה בשנת 1991, אחרי שנים ארוכות בהן עבד בדרום במד"א, נטלי ושח"ל. "הוא בחר אזור שהיה עני מאוד בשירותים רפואיים. כל אחד מבין שהדקות הראשונות הן שקובעות חיים או מוות, אבל כאן חיו בלי נט"ן ובלי אמבולנסים, שאז היו מוזנקים מחיפה. אז לא פלא שאחוזי ההחייאות שהצילו חיים היו אז אפסיים. את זה שינינו דרמטית".
עאסי מזכיר שהשירות הזה נחוץ בכפרים הערביים לא רק בשל הפשיעה הרצחנית, אלא גם לחולים וליולדות, ומדגיש את נושא הילדים, שעדיין נפגעים רבים מדי מהם בחברה הערבית. "לך תראה בבית חולים רמב"ם טיפול נמרץ ילדים. אם יש שם עשרים מיטות אז בחמש עשרה יהיו ילדים ערבים. בגלל תאונות ביתיות, בגלל שאין מעקה וכד', או שנפגעו במשחק בכביש בהעדר מסגרת ששומרת עליהם. לכן יש הרבה דריסות והרבה פצועים" הוא טוען.
האמבולנסים אינם רבים מספיק. על פי רישומי משרד הבריאות פועלים בישראל 54 אמבולנסי נט"ן אצל האירגונים הפרטיים שאינם מד"א, מהם 12 בישובים ערבים: שניים אצל חיאן, חיאת, אלשפאא, אל-זהראוי, ומראם מדיקל ועוד אחד אצל אלנור באום אל-פחם והצלה בנצרת.
הבעיה היתה ונותרה ההוצאות הכבדות מחד והעדר תמיכה מהממשלה מאידך. עאסי הבין שיש לבנות תשתית כלכלית חזקה ולכן התאים שיטת מנויים למשפחות, ביטוח בריאות פרטי. הוא התחיל למכור אותו באמצעות רשת של סוכנים, בתחילה בעשרים שקלים למשפחה לחודש. הוא טוען שיש עדיין מנויים ותיקים בתעריף הזה בתוספת הפרשי מדד, אולם מצטרפים חדשים משלמים 80 שקלים. "זה התגלגל והתפתח והיום כמעט לכל משפחה בשפרעם יש את המנוי. מי לא ייתן למשפחה שלו שלוות נפש של 'חיים', כפירוש שמה של החברה", אומר עאסי, "גם באעבלין יש לנו מנויים, גם בטמרה".
הוא מציג את המרפאה המשמשת חדר מיון קדמי, כולל חדר הלם, וגאה לציין, "אנחנו ערוכים לקבל כל חולה וכל פצוע. אנחנו מעניקים שני רופאים במשמרת לאורך כל היום, שני פרמדיקים, חובשים ומגישי עזרה ראשונה, שתי ניידות טיפול נמרץ בכוננות מאובזרות הכי טוב שאפשר. אנחנו עם רופא בכל נט"ן, בעוד שבישראל נהוג להפעיל אט"ן שזה אמבולנס טיפול נמרץ. ניקח כל חולה או פצוע לא רק לרמב"ם, אלא אם צריך גם להדסה עין כרם".
"אנחנו הראשונים בחזית בכל מצב חירום", אומר עאסי, "אין בעיר הזו מישהו שאין לו את מספר הטלפון של חיאת, תשע-חמש מאות-חמש מאות. בבתי הספר המורים מלמדים את הילדים להתקשר אלינו בכל מקרה חירום. ככה תוך 3-2 דקות אנחנו בכל אירוע. סוד ההצלחה וכרטיס הכניסה שלנו לכל מקום זה קודם כל העובדים, שהם מהעיר" הוא מסביר. "הם מכירים כל סמטה, כל בית וכמעט כל בן אדם. הרי כמעט לכל אחד יש כרטיס מנוי שלנו. אנחנו מכירים את הא.ק.ג. שלו, את התרופות שהוא מקבל, כי הוא ביקר אצלנו יותר מאשר אצל רופא משפחה. אז יש הכרות גם רפואית וגם אישית".
"זה כמו משפחה", הוא מספר, "בחגים מגיעים לכאן אנשים עם אוכל וכיבוד. הם יודעים שהצוותים כאן לא רק בשביל הכסף. זה גם נכון כשאנחנו יוצאים לזירות עם פצועים מהפשיעה. כולם יודעים שצוות מיומן ומקצועי בדרך להציל חיים, כולם מקבלים אותנו, מפנים לנו דרך, מסייעים לנו לצאת. אני לא מכחיש שיש סכנה. כשאתה נכנס למקום בו כולם שתויים, או כשיש נרקומנים שלקחו מנה, אז יש את היוצא מן הכלל, אבל בכל אירוע כזה תראה מסביב עשרים אנשים בעלי מצפון, שמגינים על הצוותים הרפואיים.
אני בעצמי הגעתי לפני כחצי שנה לזירת אירוע ירי. במקום המטירו גשם של אבנים, אבל למרות שהצוות הרפואי היה בסכנה, נלחמנו לטפל ולהציל פצוע שהיה שם, גבר כבן 40, לחלץ אותו ולהעביר אותו לבית החולים רמב"ם. בזה הצלחנו, הוא אושפז, אבל לצערנו מת אחרי כמה ימים".
שיטת המנויים עובדת בצורה דומה גם בחברות אמבולנסים אחרות ביישובים הערבים. התעריפים דומים אך שונים באופן גביית התשלום הסופי. בנוסף להכנסות ממנויים יש גם הכנסות מקופות החולים ומחברות הביטוח על פינוי פצועים לבתי חולים. חלק מהחברות מחייבות את קופות החולים ישירות מבלי שהמטופל צריך קודם לשלם מכיסו ולקבל החזר אחר כך.
על פני השטח, שומרים כולם על קשרים עם מד"א, קופות החולים ומשרד הבריאות. עם כולם הם אף עובדים בשיתוף פעולה על בסיס יומיומי. יחד עם זאת, יש כעסים אצורים. "למרות שחברת חיאת משרתת יותר ממאה אלף תושבים, עד היום, במשך שלושים שנה ויותר, אנחנו נתקלים בממשלה ומשרדי ממשלה שלא תומכים בנו ואפילו לא רוצים לשמוע מאיתנו", אומר ד"ר ואסף עאסי בשם האירגון חיאת, "במשרד הבריאות שאמור לשרת אותנו ולתת לנו תמיכה, הם כאילו נגדנו. מתנפלים עלינו בבדיקות פתע וביקורת במטרה למצוא כל מיני דברים שהם לא חוקיים. זה פשוט מבייש. אנחנו מצפים שהשר החדש והמנכ"ל החדש ירימו את הכפפה".