שיר לכת

נתי לא נתן לעיוורון להגביל אותו. במקום, הוא הדגים איך אפשר לראות את העולם מהלב

נתי ביאליסטוק-כהן אמנם התעוור בגיל 15, אך השלים תארים בכלכלה, מנהל עסקים ומשפטים, כיהן בתפקידים בכירים במשרד התקשורת, ניהל את המרכז לעיוור, פעל עבור האקדמיה ללשון וגם גלש. רק הסרטן עצר את האיש שהאמין שהשפה יכולה לשנות את היחס לבעלי מוגבלויות, ומת בגיל 54

"במקום בו העצב לא יכול לגעת, לא תיגע התקווה", כתב נתי ביאליסטוק-כהן בשיר, שהתפרסם גם בספר שירים שנשא את אותה כותרת. "במקום בו יגע העצב, אהובתי, אל דאגה, גם האושר יגע".

בחייו ידע ביאליסטוק-כהן, איש רב-פעלים ופעיל למען אנשים עם עיוורון ובעלי מוגבלויות, עצב וקושי, וביחד עם זאת ידע לעורר בעצמו תקווה, לפרוץ את מגבלת הראייה ולהפיח אמונה ואופטימיות בקרב בני אדם רבים שהיו זקוקים לכך.

ביאליסטוק-כהן מציג את ספר השירה שלו, "במקום בו העצב לא יכול לגעת" (צילום: באדיבות המשפחה)

הוא נולד בשנת 1967 בבת-ים. כשהיה בן 11 נחבל בעינו בעת משחק כדורגל. בשל הכאבים הלך לבדיקה רפואית, ואז אובחן כמי שנושא מחלה גנטית שתביא לאובדן ראייה.

כעבור מספר שנים, בגיל 15, החל להתעוור. "בגיל 17, כשמקבלים צו ראשון לקראת גיוס לצה"ל ועושים רישיון נהיגה, הרגשתי שאני שווה פחות מאחרים", אמר לעיתונאית מיכל רבינוביץ', בכתבה שהכינה לכאן 11.

אז הוא סימן לעצמו את הדרך שבה צעד בהמשך חייו. "לימדת אותי שאין כזה דבר אדם מוגבל. יש אדם עם מגבלה ואם הוא, האדם, לא מאפשר למגבלה להציב לו גבולות - אז יש אדם כל יכול", ספדה לו אחותו, תוך תיאור הדרך שאפיינה אותו.

עוד בוואלה!

הנאצים חיפשו צַבָּע בבירקנאו. למזלו, בלי להבין מילה, הוא הרים את היד

לכתבה המלאה

מתנות, עבודה קשה ובחירה

ואכן, עם הגיע מועד גיוסו לצבא, הוא התעקש להתגייס כמו בני גילו, ושירת כמתנדב בגלי צה"ל, שם שימש קריין.

בהספדה מנתה האחות מיכל עשרה דברים שלמדה ממנו. בין אותם דברים כתבה גם שלמדה ממנו "ששכל ואינטליגנציה גבוהה הן מתנות שקיבלת בלידתך. שידע הוא כח שאתה עובד קשה כדי לצבור (ובשילוב עם שכל אתה יכול לעשות בו שימוש מופלא ומיטיב), וייעוד הוא הבחירה שאדם עושה - בחירה שנותנת עוצמה וסיפוק גדול פי מונים. לך, אח שלי, היו את כל אלו - מתנות, עבודה קשה ובחירה".

ביאליסטוק-כהן עם אשתו איריס, בטקס קבלת תואר עמית של כבוד מהאקדמיה ללשון (צילום: אתר רשמי, זוהר שבת)

עם שחרורו משירות צבאי הוא החל ללמוד לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. מיד אחר כך המשיך ללימודי מוסמך במינהל עסקים באותה אוניברסיטה. לימים, למד גם משפטים בקריה האקדמית אונו - תואר שסיים לפני שלוש שנים.

אחרי לימודיו באוניברסיטה העברית החל לעבוד כרכז הפרטה בכיר ברשות החברות הממשלתיות וכעבור מספר שנים עבר לחברת "בזק", בה היה חבר הנהלה וממונה על תחום הגבלים עסקיים. בהמשך, בין השנים 2013-2009, היה יועץ מקצועי בכיר למנכ"ל משרד התקשורת.

"אני אדם עם עיוורון, לא עיוור"

לפני חמש שנים מונה להיות מנכ"ל המרכז לעיוור, כשבראש מעייניו הובלת מהלכים לשינוי חברתי, קידום ומיצוי זכויות של אנשים עם עיוורון או לקות ראייה.

הוא התמקד בנושאי נגישות שונים - החל מקידום סרטים לעיוורים, נגישות באינטרנט, בחירות נגישות גם לעיוורים, תחבורה ציבורית ועוד. בשנים האחרונות עבד רבות על הצעת חוק להנגשת שידורי הטלוויזיה והאינטרנט לעיוורים וליקויי ראייה.

"בשנים האחרונות היו לי שעות עבודה רבות עם נתי", אמר יובל וגנר, חברו של ביאליסטוק-כהן ויו"ר עמותת נגישות ישראל. "הכרתי אדם מקצוען, ממלכתי, חריף, ממוקד, טקטי, חכם, תמיד לבוש בקפידה, עם חוש הומור, עם יכולת התנסחות מדהימה, אדם שיודע לאזן בין משפחתו, עבודתו ואף לחוות חוויות חדשות - לאחרונה גלישה בים".

"אדם מקצוען, ממלכתי, חריף, ממוקד". ביאליסטוק-כהן עם יצחק הרצוג (צילום: באדיבות המשפחה)

זוהר שבת מהמרכז לעיוור מספרת כי בעקבות אהבתו לתחום נולד מיזם יוצא דופן, שבמסגרתו 13 מועדוני גלישה ברחבי המדינה נענו לפניית המרכז לעיוור וכל אחד מהם אימן איש עם עיוורון. בספטמבר האחרון עוד הספיקו לערוך תחרות גלישה בה השתתף גם נתי, שהיה כבר במהלך טיפולים במחלת הסרטן.

אם גלישה בים היתה תחביב חדש שרכש, הרי שאהבתו לשפה העברית ליוותה אותו שנים רבות. ככזה תרם ופעל לקידום שני מפעלים מרכזיים של האקדמיה ללשון העברית: הקמת "המנווה" (מעון האקדמיה) ומפעל המילון ההיסטורי. בזכות מסירותו ופעולותיו הוענק לו לפני שלושה חודשים תואר עמית כבוד של האקדמיה ללשון העברית.

ביאליסטוק-כהן עם ח"כ שירלי פינטו (צילום: באדיבות המשפחה)

הוא סבר כי יש בשימוש במילים ובביטויים כדי לשנות את התפישה על אנשים עם מוגבלויות. "אכן, שינוי השפה לא יביא מזור לעיוורוני ולא יבטל את מוגבלותי, אולם אם נעשה שימוש רב בביטויים שמאפשרים לחברה להבין את משמעות החיים עם מוגבלות; לראות את האדם, על יכולותיו ועל צרכיו; ולקבל את האחריות החברתית שלנו לצורכי הזולת - הרי שהמגבלות שהחברה מציבה לאנשים עם מוגבלות, תפחתנה", אמר.

בהתאם, הוא הדגיש: "אני 'אדם עם עיוורון', איני 'עיוור'. אני רואה את זולתי ואיני עיוור לצרכיו; אני רואה את העולם ואיני עיוור לשינויים שחלים בו".

לעצום את העיניים כדי לראות

לפני יותר משנה חלה בסרטן, ואחרי שהטיפולים הרפואיים כשלו החליט כי לא ימשיך בסבב טיפולים נוסף. "אני רוצה שיזכרו אותי זקוף, פעיל, עצמאי", אמר לרבינוביץ'.

"למדתי מאח שלי הגדול לעצום את העיניים כדי לראות", כתבה אחותו בהספד עליו, "למדתי שאפשר לראות הכל ובמיוחד אנשים אחרת ואפילו טוב יותר בעיניים עצומות. לראות באמת, ללא הטיה, ללא משוא פנים. לראות מהלב".

השבוע הלך לעולמו והוא בן 54. הוא הותיר אשה, איריס; שלושה ילדים - ספיר, ירדן ושי; הנכדה בת השנה יולי; ואחיותיו מיכל וטלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully