בקיץ 1947, כשקנג' מנסור היה בן 14, הגיע לילה אחד לבית משפחתו בעספיא נער בן 17. הוא זכר שהוריו החביאו את הנער בביתם. כעבור מספר ימים עזב הנער את הבית. לימים התברר לקנג' כי היה זה לוחם פלמ"ח צעיר, שהשתתף במבצע לפיצוץ תחנת הרדאר הבריטית שעל הכרמל.
עבור קנג' הצעיר סיפור זה היווה סמל לערכי המשפחה בהם דבק לאורך חייו; אביו, נג'יב, שהיה מוכתר הכפר בתקופת המנדט הבריטי, מ-1931 עד 1948, מצא לנכון לתת מחסה ועזרה ללוחם הצעיר שהיה חלק ממאבק בשלטון הבריטי שסיכל באותם ימים את ניסיונות ההעפלה של ניצולי השואה לארץ ישראל. השמדת הרדאר, שאיתר את הספינות, נועדה לחבל במאמץ הבריטי.
כמוכתר, שמר האב נג'יב על קשר הדוק עם השילטון הבריטי, אך במקביל שמר על קשר גם עם כוחות המגן העבריים, ההגנה והפלמ"ח. קשרים מקומיים בין דרוזים ויהודים התקיימו בתקופת המנדט על רקע זהות אינטרסים של שני מיעוטים שחשו כי במלחמה על קיומם עליהם לשתף פעולה. לימים, אחרי הקמת מדינת ישראל, נבחר האב נג'יב מנסור לתפקיד ראש המועצה המקומית עספיא, תפקיד אותו מילא בשנים 1959-1965.
עוד בוואלה!
השבוע הלך לעולמו בנו, שייח' קנג' מנסור, והוא בן 88. הוא היה חוליה בשרשרת המשפחתית שלאורך השנים מנהיגה את עספיא. אביו, נג'יב, היה כאמור מוכתר הישוב ולימים ראש המועצה המקומית. בהמשך כיהן קנג' עצמו בתפקיד ראש המועצה. היום בנו, בהיג', ממשיך בדרכם ומכהן כראש המועצה המקומית.
קנג' נולד ב-1933 כבנם השני של נג'יב וכמלה, הוריהם של ארבעה בנים ובת. אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי בישוב, שלחו אותו הוריו ללמוד בבית הספר התיכון המקצועי בסמ"ת בחיפה. בית הספר המקצועי-תיכוני להנדסאים וטכנאים מוסמכים נחשב אז למוסד חינוכי ברמה גבוהה, שהכשיר את בני הנוער למקצועות מבוקשים בתעשיה המתפתחת בארץ ישראל.
הוא רכש תואר הנדסאי מכונות והתקבל לעבודה בבתי הזיקוק בחיפה. עם השנים הפך בעל מקצוע מוביל בתחומו בבתי המלאכה של בתי הזיקוק. במקביל החל לפעול בועד העובדים במקום. אחרי כעשרים שנות עבודה, נבחר בשנת 1972 לתפקיד מזכיר מועצת הפועלים של עספיא ודלית אל כרמל, כנציג מטעם מפלגת "המערך".
לוחם זכויות עובדים
בנו, בהיג', אמר כי "אבא נלחם בכל כוחו על זכויות עובדים ודאג שיקבלו את התנאים המגיעים להם. הוא ליווה עובדים רבים במאבקים מול הביטוח הלאומי במקרים של פגיעה בתאונות עבודה, למשל, או במקרים של מחלוקות על תקופות מחלה ופנסיה. בתקופה ההיא, לציבור העובדים לא היתה די מודעות לנושא הפנסיה".
במקביל, החל קנג' ללכת בעקבות אביו במישור הפעילות הציבורית בישוב מגוריו ונבחר לחבר במליאת המועצה המקומית בעספיא. אחרי שנבחר שלוש פעמים למזכיר מועצת הפועלים של דלית אל כרמל ועספיא, החליט להתמודד על ראשות המועצה המקומית ובבחירות המקומיות במרץ 1989 ניצח ברוב גדול את המתמודד מולו.
מעשה האב, נג'יב, היה סימן לבניו; באותן שנים הבן הבכור, כמאל מנסור, היה יועץ לענייני ערבים בלשכתו של נשיא המדינה. תפקיד אותו מילא תחת שבעה נשיאים, מזלמן שז"ר ועד שמעון פרס.
קנג', כממשיך הדרך, אמר לפני מספר שנים: "אבי לימד אותי להקשיב, לפעול בדרך ישרה ואמינה וגם שכספי ציבור זה כסף קדוש שאסור לגעת בו. והדגיש שעלי לזכור שהמטרה היא לסייע לזולת".
בתחילת תפקידו כראש מועצה נחשף קנג' לעומק הפער בין עספיא לישובים היהודים השכנים. "אנחנו, הדרוזים, מרגישים מתוסכלים מאוד לנוכח היחס אלינו מצד הממשלה. מצד אחד, אנחנו נחשבים אזרחים שווי חובות וזכויות ליהודים, ומצד שני איננו מקבלים את כל הזכויות המגיעות לנו", אמר בראיון שנערך אתו שנה וחצי אחרי שנבחר לראשות המועצה.
"כשאני משווה תקציבם של הישובים היהודיים הסמוכים והקטנים יותר במספר האוכלוסין - אנו מקבלים שליש מתקציבם הרגיל", אמר אז, והוסיף: "לגבי תקציבי הפיתוח אנו מפגרים בעשרות אחוזים ויותר לעומת מה שזוכים לו הישובים היהודיים השונים. איך אפשר לפתח את הישוב בלי מקורות כספיים?".
תור הזהב של עספיא
במקביל, היה השייח' קנג' מנסור פעיל במפלגת העבודה. בפריימריס שנערכו ב-1992 על ראשות המפלגה, החליט להעביר את תמיכתו המסורתית משמעון פרס למתחרה, וקרא להצביע עבור יצחק רבין, שהוביל את העבודה לניצחון בבחירות.
"תקופה זו", אומר הבן בהיג', "היתה תור הזהב של הישוב. רבין הכיר בזכותם של הדרוזים לשוויון והוביל מדיניות ברורה של מתן תקציבים והשקעות בפיתוח. היתה אז תנופה גדולה בישוב והשקעה בפיתוח תשתיות, בחינוך ובתרבות. היתה אז תחושה שנפתח פתח לעוד השקעות, אבל לצערנו הוא נסגר אחרי תקופתו של רבין".
נוכח הקשר בין רבין והשייח' מנסור, הזמין אותו ראש הממשלה לטקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, שנערך בערבה. "רצח רבין היה מכה קשה עבורו, זה הכאיב מאד לאבא", אמר בהיג'. ב-1998 סיים השייח' קנג' מנסור את תפקידו כראש המועצה המקומית, אחרי שתי קדנציות.
קנג' היה נשוי מאז 1955 לחוסן. נולדו להם שתי בנות ושלושה בנים, בהם בהיג', כאמור דור שלישי במשפחה של ראשי מועצת עספיא. לפני כן היה בהיג' איש צבא קבע ובמשך שנים רבות איש משרד החוץ, שמילא בו שורה של תפקידים: שגריר באנגולה וברפובליקה הדומיניקנית, חבר במשלחת ישראל באו"ם וראש המחלקה הבין-דתית.
לאחר שפרש מפעילות ציבורית, הקדיש קנג' מנסור זמן רב למשפחתו ובמקביל המשיך להיות מעורה בחיי הישוב וענייני השעה. בנו, בהיג', אמר כי "לאבא הפריע מאד חוק הלאום, זה משהו שהציק לו. אחד הדברים בהם אבא היה גאה במיוחד, מאז שהיה ראש מועצה, היא העובדה שבעספיא יש תושבים דרוזים, מוסלמים, נוצרים ויהודים. הוא התגאה במרקם החברתי שנוצר פה ואמר שאנחנו מודל לחיקוי".
לפני כשמונה שנים חזר השייח' קנג' מנסור בתשובה והפך לאדם דתי. "הוא האמין באלוהים ובגורל", אמר בנו. "בכך הוא השלים את הפסיפס האישי-אנושי שלו כאישיות דרוזית, שנעה מפעילות ציבורית ארוכת שנים ועד לעבודת הקודש".