לימודים בימי קורונה

התיכוניסטים מדור הקורונה חוששים מהמחיר שישלמו: "לא מאוחר להציל את המצב"

קשיים בקבלה ללימודים גבוהים, הישגים מקצועיים נמוכים וחוסר יכולת להשתלב בשוק העבודה. כל אלו הם חלק ממכלול החששות של תלמידי "דור הקורונה", הסבורים שבשל כישלון מדיניות הממשלה הם יסבלו מהשלכותיה בעתיד. "מדינת ישראל חייבת להפיק לקחים"

לפני כשלושה חודשים, חוקרי בנק ישראל פרסמו שורה של תובנות הנוגעות להשלכות שנת הקורונה על המשק הישראלי. "למדיניות של הפעלת מערכת החינוך בשנים תש"פ ותשפ"א עלולה להיות השפעות ארוכות טווח", הם כתבו. "הן יתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים". סביר להניח שתלמידי התיכונים וחטיבות הביניים לא עיינו בשלל הטבלאות שהציעו החוקרים, אבל את המסקנות הם לא ישללו. הם הרי הרגישו זאת על בשרם. בשיחות עמם עולה המסקנה העגומה: רבים מהם מאמינים שעל מדיניות הממשלה בשנה הקשה הזו - הם ישלמו בעתיד מחיר כבד.

נתחיל במספרים היבשים. תלמידי התיכונים למדו בשנת הלימודים האחרונה 67 ימים בבתי הספר. מצבם של תלמידי חטיבות הביניים מטריד יותר - מספר ימי הלמידה הפרונטלית שלהם הסתכם ב-56 בלבד. מספר הבגרויות ירד לחמש בלבד, והיקף החומר צומצם בהיקף של עד 30%.

תלמידי התיכונים מגדירים עצמם כ"דור הקורונה", והם משוכנעים שזה ילווה אותם בכל חייהם הבוגרים. בשיחות עמם הם סבורים שאת ההשלכות הם יראו בצמתים שונים בקבלה למקומות העבודה וללימודים באקדמיה. את השטר הראשון הם יצטרכו לפדות מול האוניברסיטאות והמכללות, אחרי ההנחות הרבות שקיבלו בבחינות הבגרות. כמה מהם מודים, באופן מאוד לא אופייני לגילם, שהציונים שהשיגו בשנה בה עיקר פועלם היה התעסקות עם הזום, גבוהים מדי.

עוד בוואלה!

בנק ישראל: השיבושים במערכת החינוך יפגעו בהכנסה העתידית של התלמידים

לכתבה המלאה
"עלולים לשלם מחיר". תלמידים בדרכם לחטיבת הביניים (ארכיון) (צילום: ראובן קסטרו)

"עתידו של הדור הזה הולך להיות קשה במיוחד - כל עוד ימשיכו להעלים עין מהבעיות של התלמידים ועל אחת כמה וכמה של אלו שניגשו לבגרויות בשנה האחרונה", אמרה ליאור בר אל, עולה לכיתה י"ב מראשון לציון ונציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית. "בתקופה כזו שהתלמידים אמורים להיות בחופשה, לנוח משנת הלימודים הקשה מנשוא. את התקופה הזו רבים מהשמיניסטים מעבירים בחשש בנוגע לעתידם. במקום להיות עסוקים 'בדאגות של ילדים', אנחנו צריכים לדאוג כבר מעכשיו לחיינו הבוגרים במדינה".

"אנחנו יודעים שנחתמו הסכמים שמטרתם 'להגן עלינו' לכאורה בהמשך ולוודא שלא יפלו אותנו", טענה. "כל אלו מסתכמים לדפים בלבד - שנתון קורונה הוכתם לעד. חייבים לנקוט צעדים משמעותיים על מנת להימנע מאסון בקנה מידה רחב. המצב עוד לא מאוחר מדי - הגיע הזמן שייקחו אחריות".

"צריכים לדאוג כבר מעכשיו לחיינו הבוגרים במדינה". בר אל (צילום: אתר רשמי, באדיבות המצולמת)

יש צדק בטענותיהם של דור הקורונה. במסגרת החופש המנהלי, מוסדות אקדמיים קובעים את תנאי הקבלה בהתאם לביקושים של הנרשמים. על אף ההסכם בין האוניברסיטאות למשרד החינוך המחייב אותן להתייחס לתעודת הבגרות של השנתונים האחרונים באופן שווה לשנים הקודמות, מדובר בעניין של ביקוש והיצע. אם יש ביקוש גבוה יותר להתקבל לפקולטות של הנדסה, תנאי ההקבלה בהן יהיו גבוהים יותר ולמקצועות הריאליים תהיה השפעה רבה יותר.

איתי דרויאן, עולה לכיתה י' מאשדוד, מודאג. "אני מרגיש שפחות יעריכו אותי", הודה. "לא ייראו את כל הפוטנציאל שלי, שיחשבו שאם לא עשיתי מבחן במקצוע מסוים בגלל הנחות הקורונה שקיבלנו, זה אומר שאני לא יודע להתמודד עם החומר במקצוע הזה. אבל אני כן, פשוט לא הייתה לי הזדמנות להראות את זה. אין ספק שכל ההקלות שקיבלנו עזרו בטווח הקצר, אבל זה יפגע בנו בטווח הארוך".

דרויאן, כמו גם רבים משכבת גילו, חווה קשיים רבים בכל הקשור ללמידה באמצעות זום, מהבית. "התחלתי ללמוד תכנות בשנה שעברה, אבל לא באמת הצלחתי ללמוד כלום", הסביר. "המורים לא הצליחו להעביר את החומר מרחוק, וכמעט ולא היו שיעורים".

בנט: המטרה היא לפתוח את שנת הלימודים בצורה חלקה

בווידאו: בנט בפתח ישיבת הממשלה אומר שהמטרה שהיא לפתוח את שנת הלימודים בצורה חלקה (צילום: רוני כנפו)

אזהרותיו של בנק ישראל בנוגע לפגיעה העתידית בתלמידים בהגעתם לשוק העבודה מתייחסת לשנת הלימודים הקודמת. אלא שלא מדובר רק בשנה וחצי. הקורונה תישאר רלוונטית גם בשנת הלימודים הקרובה, ולמרות מבצע החיסונים הנרחב, הדיונים על הקפסולות חזרו לחיינו, ולכל העוסקים בדבר המשמעות ברורה: החזרת הלמידה מרחוק. המרחבים בבתי הספר עדיין מצומצמים וסוגיית כוח האדם הקטן עדיין עומדת בעינה.

על רקע זה, נתי שטרן, מנהל עירוני ד' בתל אביב, מותח ביקורת וטוען כי אסור שהתלמידים יישאו בנטל בעקבות המגיפה העולמית. "אני יכול להבין את החשש של התלמידים", אמר. "יש בו מידה של היגיון, אני מאוד מקווה שהוא לא יתממש. רק בעוד 4-3 שנים נתחיל להבין את ההשלכות. אין ספק שצריכה להיות כאן פעולה מאוד משמעותית של המדינה כדי למנוע את התופעה הזאת".

"אני מרגיש שפחות יעריכו אותי". דרויאן (צילום: אתר רשמי, באדיבות המצולם)

"קל לזהות את התלמידים האלה, הם בוגרים של מחזור או שניים", המשיך שטרן. "נכון להיום צריך להגיע למצב שיש כאן הנחיות ממשלתיות שיקבלו החלטה בנושא - אי אפשר לפגוע באנשים בגלל אירוע גלובלי שהוא לא באשמתם. זה סיפור מורכב. אני יכול גם להבין את החשש של האוניברסיטאות שאומרות שיש כאן ילדים שנבחנו בתנאים מקלים - ואולי הם לא ישיגו את היעדים האקדמיים, זה נתון למחלוקת. אין פה אף אחד שאשם במצב הזה, לכן אי אפשר שמישהו יישא באחריות, בטח לא הצד שגם ככה נפגע - הצד של התלמידים".

"גם ככה לא זוכרים את כל החומר מהבגרות"

במהלך שנת הלימודים האחרונה, במטרה להתאים את ההיבחנות ללמידה בתקופת הקורונה, משרד החינוך אפשר מעין הקלה - קיום חלק מהבחינות כבחינות בית ספריות פנימיות, ולא בחינות בגרות חיצוניות כפי שהיה נהוג בעבר. אורית גור כהן, יו"ר משותף ב"מנהיגים" - ארגון מנהלי בתי הספר ומנהלת קריית החינוך ע"ש גינסבורג, אינה רואה בכך הקלה, אלא כשינוי מתבקש. "בחינות פנימיות לא אומרות הנחות. להיפך, התהליכים הפנימיים ברוב בתי הספר היו תהליכים הרבה יותר משמעותיים ועמוקים, בניגוד לבחינות הבגרות שמבוססות על שינון. בחינות הבגרות הפנימיות אפשרו למידה אחרת שמותאמת למאה ה-21. התלמידים צריכים מיומנויות נוספות ולא יכולות שינון".

"גם לא בהכרח שצמצום החומר זה דבר קריטי", אמרה. "מי שנבחן בהיסטוריה וצמצמו לו את החומר בשליש, אז פרק מסוים הוא לא למד... הרי לא זוכרים ממילא את כל מה שנבחנים עליו בבגרות בהיסטוריה".

"התלמידים צריכים מיומנויות נוספות ולא יכולות שינון". גור כהן (צילום: אתר רשמי, באדיבות המצולמת)

עם זאת, גור כהן משוכנעת כי על המדינה להפיק לקחים משנת הלימודים האחרונה. "השיטה הזאת של לסגור את בתי הספר היא לא נכונה", קבעה. "הרצון לתת מענה אחד להכול הוא לא נכון. אנחנו גם צריכים לזכור שהאחריות שלנו היא לא רק ללימודים האקדמיים, אלא גם לבריאות הנפשית והרגשית - את ההשלכות האלה יהיה הרבה יותר קשה לתקן".

אלי הורוביץ, מנכ"ל קרן טראמפ ומומחה לחינוך מציע ללמוד ממדינות אחרות ולפתוח את שנת הלימודים הקרובה בכיתות קטנות בדגש על יחס אישי. "הטעות הכי גדולה של החינוך בישראל תהיה אם נלמד בשנה הבאה את כל הילדים רק את החומר של שנה שעברה, כי זה אומר למעשה שהשארנו את כולם כיתה", הסביר. "הילדים שבשנת הקורונה הצליחו להתקדם בלמידה עצמית ומרחוק, מיד יאבדו עניין וירגישו שבית הספר משעמם להם ומבזבז את זמנם. מצד שני, יש לנו הזדמנות ללמוד ממדינות רבות בעולם שכעת משקיעות באבחון לימודי, חברתי ורגשי של כל תלמיד ותלמידה. הן לא מתכוונות לחזור לכיתות הגדולות שבהן מלמדים את כולם את אותו חומר באותו קצב, אלא להתאים לכל תלמיד ותלמידה את היעדים ואת התכנית שמתאימה להם".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר: "ור"ה פעל בתיאום ובשת"פ עם משרד החינוך לפני וכמובן בזמן משבר הקורונה. נחתם הסכם בין יו"ר ור"ה למנכ"ל משרד החינוך, בתוקף מתש"פ ועד תשפ"ב, שבו מתחייבות האונ' להתייחס לציוני הבגרות של שנתונים אלה בדיוק כפי שמתייחסים לכל שנתון אחר מבחינת תנאי הקבלה ללימודים. ראשי ור"ה התחייבו פומבית שלא יהיה 'מחזור קורונה', ובכוונתם לעמוד בכך".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully