בנק ישראל מעריך כי למדיניות הפעלת מערכת החינוך בשנת הקורונה עלולות להיות השפעות ארוכות טווח, שצפויות להתבטא בירידת ההכנסה העתידית של התלמידים שנפגעו במהלכה וכן בגידול אי השוויון - כך עולה מדוח מיוחד של בנק ישראל שהתפרסם היום (ראשון) באופן חלקי, שעוסק בהשלכות שנת הקורונה על המשק הישראלי.
"למדיניות של הפעלת מערכת החינוך בשנים תש"פ ותשפ"א עלולה להיות השפעות ארוכות טווח, אשר יתבטאו בירידת ההכנסה של הפרטים שנפגעו לאורך כל חיי העבודה שלהם ובגידול של אי-השוויון", כתבו מחברי הדוח. "נוסף על כך, השוני בהיקף שיבוש הלימודים בין ישראל למדינות אחרות ב-OECD ,אשר הצליחו לשמור על פעילות רציפה יחסית של מערכת החינוך, עלול להגדיל את פערי ההישגים בין השנתונים שנפגעו בישראל למקביליהם ב-OECD".
אי לכך, בנק ישראל ממליץ לבצע בחינה מחודשת של מדיניות הממשלה בתחום החינוך תוך שמירה על שגרת למידה סדירה ככל הניתן, תוך אימוץ פתרונות אלטרנטיביים לשמירה על ריחוק חברתי. זאת, על מנת "להיטיב ולהתמודד עם אירועים עתידיים של שיבוש נרחב בלימודים, למשל בשל מצבי חירום ביטחוניים".
לקריאה נוספת בנושא
בבנק ישראל ממליצים לשפר את מערך הלמידה מרחוק - לשפר את הגישה של התלמידים לתשתיות התקשורת, לשפר את מערך ההדרכה לצוותי ההוראה ולהתאים את חומרי הלימוד ללמידה מרחוק. עוד ממליצים בבנק ישראל לצמצם את הפגיעה בלימודים בכלל ובקבוצות הנתונות בסיכון מוגבר לנשירה - בעת קבלת החלטה על חזרה ללימודים יש להתמקד תחילה בשכבות אלה, למשל תלמידי כיתות ט', שנמצאים בשלב מעבר בין מוסדות.
כלכלני הבנק כותבים גם כי יש להגיע להסדרים עם ארגוני המורים בעניין התחלופה בין מועדי החופשה של מערכת החינוך לימי סגירתה של המערכת כדי להגדיל את מספר ימי הלימודים הפרונטליים. בנוסף הציעו כי כדי לצמצם את פערי ההישגים מומלץ להגדיל את התקצוב של תוכניות לצמצום הפערים במערכת החינוך, וזאת לנוכח ההשפעה השלילית החזקה של הפסקת הלימודים על תלמידים מרקע חברתי נמוך.
השוואה בינלאומית: 0% לעומת 60%
בגלל ההשפעות השליליות של סגירת מערכת החינוך, נטשו מדינות רבות את גישת הסגירה המוחלטת ועברו לגישה של רציפות לימודית תוך הימנעות, ככל שניתן, משיבוש נרחב של הלימודים הפרונטליים בבתי הספר. השוואת צעדי המדיניות בין ישראל למדינות ה-OECD מלמדת כי בעוד שתלמידי ישראל סבלו משיבוש לימודים ניכר, ישנן מדינות שהצליחו למזער את הפגיעה בתלמידים.
עד סוף פברואר תשפ"א לא פעלה מערכת החינוך בישראל במתכונת מלאה בכל שכבות הגיל אפילו יום אחד; ב-40% מימי הלימוד המערכת הייתה סגורה פיזית והתנהלה למידה מרחוק בלבד, וב-60% הייתה פתוחה חלקית. ברבות ממדינות ה-OECD התמונה שונה: בממוצע, בכ-60% מימי הלימוד התנהלו הלימודים במתכונת פרונטלית מלאה בכל שכבות הגיל, בכ-15% הייתה סגירה פיזית מלאה.
בבנק ישראל מסבירים כי הפער בהיקף שיבוש הלימודים לא נובע רק ממדיניות הממשלה, אלא גם משוני בתנאים האובייקטיביים בין המדינות, ובפרט בצפיפות הכיתות בבתי הספר. "בהינתן תנאים אלו חשוב לשקול פתרונות אשר נועדו להחזיר את כלל התלמידים ללמידה פרונטלית על בסיס צמצום מספר התלמידים בכיתה ותוך הפחתה של שעות ההוראה", ממליצים בבנק ישראל.
עוד עולה מהדוח של בנק ישראל כי הפגיעה בתלמידים במהלך השנה האחרונה הייתה דיפרנציאלית, ותלויה ברקע חברתי-כלכלי של הוריהם. בסקר שנערך בקרב 6,000 מורים בישראל עלה ש-75% מהמורים הרגישו כי הלמידה מרחוק פחות אפקטיבית מלמידה פרונטלית, ו-%73 הצהירו שהלמידה מרחוק פגעה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. נתונים אלו בדבר הפגיעה הדיפרנציאלית נתמכים בממצאים מסקר משקי בית ארוך טווח, המלמדים שככל שהשכלת ההורים או הכנסתם גבוהות יותר, סביר יותר שהילד יקבל מהם סיוע בשיעורי הבית וכן יקבל שיעורים פרטיים מגורם חיצוני.