בפרקליטות מחוז הצפון מרגישים לאחרונה את הקושי בהתמודדות עם העבריינים הסוחטים דמי חסות מעסקים באזור. בשנים האחרונות התגברה בצפון ובדרום תופעת גביית דמי החסות, המכונה גם "פרוטקשן" או "ח'אווה". בשבועות האחרונים אירעו רצף מקרי ירי, הצתות ואיומים על בתי עסק באזור הגליל העליון, שעל פי החשד בוצעו על ידי כנופיות באזור שסוחטות דמי חסות.
הבכיר חיבר מסמך שהועבר לפני כמה ימים לידיה של ליאת בן ארי, המשנה לפרקליט המדינה, בו הוא מצביע על הצורך בתיקון בחקיקה, כך שניתן יהיה להתמודד בצורה אפקטיבית בתופעת הפרוטקשן.
"מאחר שמדובר בפשיעה בעלת מאפיינים של פשיעה מאורגנת ומאחר שהרווח הכספי של העבריינים מגביית דמי החסות הוביל לתפוצה נרחבת ביותר של התופעה, ברור כי לא ניתן למגר את התופעה באכיפה שנשענת על עבירות הנושאות תג מחיר כה נמוך", כתב.
אל תפספס
על פי המסמך, בישראל פועלות היום "עשרות רבות של חברות שמירה שמעסיקות עבריינים מוכרים כמארגני שמירה ומכניסות מיליוני שקלים עבור שירותי שמירה, מבלי לספק תמורה הולמת, מלבד חסותם של אותם עבריינים".
עוד נכתב במסמך כי "כנופיות העבריינים מחלקות ביניהן - לא תמיד בהסכמה - אזורים גיאוגרפיים. כך לדוגמה, בעלי העסקים, בעיקר קבלנים, שעובדים באזור אצבע הגליל והגולן מדווחים במאות עדויות במשטרה כי מי מהם שלא מעסיק 'חברת שמירה' מהכפר טובא זנגרייה, מעמיד את הרכוש שלו בסכנה מחשש שייגרמו לו נזקים במאות אלפי ואף מיליוני שקלים. ברוב המקרים לא מדובר בגניבות רכוש, אלא פשוט בהיזק לרכוש, מה שמלמד בדרך כלל שלא הרכוש הגנוב הוא שמעניין את העבריין, אלא עצם גרימת הנזקים והחסות שתתבקש אחריה".
הבכיר מציין כי הנזקים שנגרמים לעסקים שנפגעים על ידי העבריינים מבחינים בין עסק שמשלם דמי חסות, לכזה שאינו משלם. הוא הוסיף כי על פי הדיווחים המתקבלים במשטרה על ידי בעלי העסקים, על פי רוב מדובר בנוהל קבוע. "בכל אזור גאוגרפי בו בעלי העסקים מבקשים לעבוד או להקים אתר עבודה, הם מבררים בעצמם עם שכניהם, מי היא אותה כנופיה שאליה הם אמורים להעביר את תשלום ה'שמירה' ('החסות') והם אלה שפונים בעצמם לאותם עבריינים בבקשה 'לשכור' את שירותיהם, מבלי שהתרחש כל איום או פניה מאיימת מצד העבריין כלפי בעלי העסקים. להיפך, בעלי העסקים הם אלה שפונים לעבריין מעצמם, מחשש לפגיעה בהם או בציוד היקר שברשותם".
דמי החסות הם בעצם תשלום עבור חברות שמירה מורשות, שגם מנפיקות לבעלי העסקים הנסחטים חשבוניות כדין, כשגם כך חברות הביטוח דורשות מבעלי העסקים, הקבלנים והחקלאים כי ישכרו שירותים של חברות שמירה באתרים השייכים להם.
במסמך מפורטת דרך פעולת הסחיטה, שנעשית בכסות של גוף חוקי. "בראש התאגידים (חברות השמירה, א.א.) הללו יעמוד אדם נטול עבר פלילי שקיבל, במרבית המקרים, רישיון להפעיל חברת שמירה. העבריינים, בכסות של 'עובדים מטעם החברה', הם אלה אשר באים במגע עם בעלי העסקים, גובים את הכספים, מנפיקים את החשבוניות ומבקרים באתרים".
נוסף על כך, "כמעט תמיד, לא תהיה שמירה אמיתית בשטח והשירותים שעליהם משלמים בעלי העסקים - כ-10,000 שקלים מדי חודש - יסתכמו בחסות בלבד, או במצלמה בודדת שתוצב בשטח כדי לתת תחושה שיש 'שמירה'", מסביר הבכיר במסמך.
הפרקטיקה הזו, שבה נוקטים העבריינים, מקשה להוכיח את עבירת הסחיטה באיומים. החקיקה הנוכחית מאפשרת להחיל על החשודים שנעצרים אשמה בעבירות שנוגעות לחוק הרישוי לשירותי שמירה בלבד. מדובר בחוק שנחקק לפני 50 שנה ועל פיו מי שעובר על סעיפיו, דינו מאסר של שנה אחת או קנס של עשרת אלפים לירות.
בעבר כבר עלה נושא הצורך בעדכון החקיקה כדי שתהלום את המציאות של שנת 2021, ולא של ישראל בשנת 1972, אולם העדכון טרם קרה.
כעת מבקש הבכיר כי תיעשה "התאמה של ארגז הכלים שעומד לרשות רשויות האכיפה". הוא סבור כי "הפגיעה האמיתית בתמריץ הכספי שמוביל לגביית דמי חסות, תהיה כזו שתיטול מידיו של העבריין כל שקל שגבה כדמי חסות מן הצד האחד, ומן הצד האחר, תקבע תג מחיר עונשי גבוה לעצם השימוש של העבריין באותם דמי חסות".
לשם כך הוא מבקש כי עבירות מהחוק לרישוי שירותי שמירה תיכלל בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. אם בקשה זו תיענה ניתן יהיה לגזור ענישה של עשר שנות מאסר לפעולות שנעשות על מנת להסוות את הרכוש שמקורו בדמי חסות. "החילוט (של הכסף שנגבה כדמי חסות, א.א.) יפגע באופן ישיר בתמריץ העיקרי לאותה התארגנות עבריינית שתכליתה גביית דמי חסות - ח'אווה", כתב.
בליל שני עלו באש חמישה כלי רכב בחניון בית הארחה בוורד הגליל ומחקירה ראשונית של המשטרה עלה חשד להצתה. ב"חוות הנופש ורד הגליל" הביעו הלם מהתקרית ואמרו כי "אנשים קמו בבוקר וראו שאין להם רכבים". המקרה הצטרף לשורת מקרים בתקופה האחרונה כחלק מתופעת גביית דמי החסות בצפון, בהם הירי לעבר סניף "קפה נמרוד" במתחם הקניות באגמון החולה בשבוע שעבר.
לפני כשבועיים סניף של רשת המסעדות BBB בראש פינה ספג איומים לאחר שקליעים הונחו בכניסה לעסק. כוחות משטרה הגיעו לזירה בעקבות תלונה של בעלי המקום, אודות תחמושת שנמצאה סמוך לדלת הכניסה וכן חלון שנסדק כתוצאה ממכה.
כמו כן, באותו שבוע אירעה תקרית חמורה יותר במהלכה בוצע ירי מסיבי לעבר מסעדת "כביש 90" שבצומת מחניים. הירי התבצע במהלך הלילה שבין שבת לראשון, אחרי סגירת המסעדה, ובתוכה שהו באותו הזמן כמה עובדים, שלא נפגעו מהירי. עם זאת, מהירי נוקבו ונופצו זגוגיות בחלונות המסעדה.