הפשיעה החקלאית ממשיכה להכות בגליל: "עולם תחתון מסתובב לנו בין הרגליים"

בבית האריזה רפקור שבראש פינה קיימו אתמול (שלישי) חקלאים בגליל העליון דיון מיוחד בבעיות סחיטת דמי החסות והפשיעה החקלאית באזור. המקום בו נערכה הישיבה הפך סמל להתמודדותם של חקלאי האזור עם נגע הפשיעה החקלאית, וסבל בשנים האחרונות מהתנכלויות ומהצתות חוזרות ונשנות.

בדיון השתתפו השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ושר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר. בישיבה לקחו חלק בין היתר גם מפקד מחוז צפון במשטרה שמעון לביא, מפקד מג"ב קובי שבתאי, ראשי רשויות מקומיות, ראשי ארגונים חקלאיים וחקלאים מהאזור.

בישיבה שבה ועלתה תופעת סחיטת דמי החסות או ה"פרוטקשן", שהפכה לתופעה ארצית שסובלים ממנה לא רק בעלי עסקים ולא רק במגזר החקלאי, אלא בציבור הישראלי כולו - אליו מגולגלות העלויות, המשמנות את פעילותם של כנופיות עברייניות וארגוני פשיעה.

"מבצר רפקור", זו הייתה הכותרת בתחילת סרט שהוקרן סמוך לשולחן עמוס תפוחים ואגסים, שקיבל את פני המשתתפים. באולם האריזה התנהלה באותו הזמן שגרה של אריזת תוצרת חקלאית של תפוחים, אגסים וקיווי, אבל מחוצה לו צפו ועלו הבעיות שמעיבות על חיי החקלאים ועל חייהם של בעלי עסקים בצפון.

רק יום קודם לכן, כמה מאות מטרים מבית האריזה, הגיעו כמה רעולי פנים לאתר בניה בחצור הגלילית באור יום, ירו באוויר, הורידו נהג באגר מהכלי והציתו אותו. הרקע למעשה הוא ככל הנראה סכסוך בין חברות שמירה.

נושא חברות השמירה עלה גם הוא בדיון, ונאמר כי חברות אלו, הפועלות בדרך כלל ברישיון, הן שעומדות מאחורי מפעל הסחיטה הגדול. מפקד מחוז הצפון הציג את החוק הארכאי "חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה". אותו חוק מ-1972 קובע כי מי שעובר על סעיפיו, דינו מאסר של שנה אחת או קנס של עשרת אלפים לירות. הוא ציין כי במקרים רבים נעצרים אנשים, "אבל הם חוזרים לטייל כעבור זמן קצר", כדבריו.

אחת הפרשות הגדולות שנחקרו בשנים האחרונות במחוז הצפון עסקה בסחיטה ממושכת של דמי חסות בגליל העליון. בתום חקירה ממושכת, הוגשו לפני שלוש שנים כתבי אישום נגד 25 בני אדם, בעבירות שיכלו להגיע עד ל-15 שנות מאסר. אך בסופו של דבר, הסתיים ההליך בבית המשפט המחוזי בנצרת בגזרי דין קלים יחסית, עקב הסדר טיעון בין הפרקליטות לעורכי הדין של ששת הנאשמים המרכזיים בפרשה. על השניים המרכזיים נגזרו לפני שנה עונשי מאסר של 40 חודשים ו-33 חודשים.

ירון בלחסן, חקלאי מרמות נפתלי ומנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, אמר כי חקלאי הגליל חיים באווירה של פחד. "עולם תחתון מסתובב לחקלאים בין הרגליים", הבהיר. לדבריו, הפגיעה בבתי האריזה, במבנים ובציוד החקלאי עולה לחקלאי האזור מיליוני שקלים מדי שנה.

מעבר לנזקים הישירים, מתווספות הוצאות שנדרשות לצורך ביטוח המבנים והציוד: התייקרות ההשתתפות העצמית של החקלאי בפוליסת הביטוח, ייקור הפרמיות והגדלת הדרישות לציוד אבטחה ומיגון. בית האריזה רפקור, לדוגמה, מוציא מדי שנה מיליון שקלים עבור אבטחה ומיגון.

השר אוחנה אמר בדיון כי "התופעה החמורה הזאת מעמידה לכאורה בפני הנסחטים שתי אפשרויות, שעם אף אחת מהן איננו מוכנים להשלים: הראשונה היא להיכנע לטרור, תוך העלמת עין כאילו אנו מאמינים שאכן מדובר בשירותי שמירה, והשנייה היא לקחת את החוק לידיים". לדבריו, "על מנת שהציבור יבחר בדרך השלישית, החוקית והמוסרית - והיא לפנות למשטרה, להעיד ולהפליל את העבריינים - אנו חייבים להפוך את הדרך הזאת ליעילה יותר ולכדאית יותר".

אוחנה הוסיף כי "יש להבטיח את שלומו וביטחונו של המתלונן ושל רכושו. על המשטרה יהיה להשקיע תשומות שיבטיחו זאת, ובמקרים המתאימים גם הרשות להגנת עדים שבמשרד לביטחון הפנים".

"יש להבטיח את ענישת העבריינים - הן במאסרים והן בענישה כלכלית כבדה. לשם כך יפעלו היחידות המובילות במשטרת ישראל, הן ברמת המחוז והן ברמה הארצית כדי לאסוף ראיות טובות, ולהביא את העבריינים לדין", קרא אוחנה.

עוד אמר השר כי הוא "שומע את אנשי המשטרה מתארים בתסכול רב איך גם כשהם מצליחים לאתר את העבריין ולאסוף ראיות טובות המפלילות אותו, הוא משוחרר ממעצר או זוכה לעסקת טיעון מקלה או עונש רך המתחשב מדי בנאשם ובנסיבותיו, על חשבון הציבור". הוא הוסיף: "אני מציב את הטיפול בתופעת סחיטת דמי החסות כיעד לאומי, ומצפה שנראה את התוצאות בחודשים ובשנים הקרובות".

שר החקלאות ופיתוח הכפר, שהשתתף אף הוא בדיון, אמר כי "היום אנחנו ממשיכים את העבודה שהתחלנו, ואני מבקש לקרוא גם למשרד האוצר ולמשרד המשפטים להירתם יחד איתנו לטיפול בנגע הזה". הוא פנה לחקלאים, והבהיר כי אנשי משרדו ואנשי אכיפת החוק ניצבים לצידם. "השר אוחנה ואני מתכוונים לעשות כל מה שבידנו כדי להגביר את הביטחון האישי ואת ביטחון רכושם של החקלאים בישראל", הוסיף שוסטר.

עופר ברנע, מנכ"ל החברה לחקלאות הגליל העליון, אמר כי הוא רואה שיש רצון לעזור לחקלאים, אבל המציאות מראה שהמצב רק הולך ונהיה יותר גרוע. "צריך לראות את הדברים במבחן התוצאה", הבהיר. "צריך לזכור שחובת המדינה היא להגן על אזרחיה, וזה כולל גם הגנה על החקלאים. הם נדרשים לאבטח את עצמם במקום להתפרנס, ומרגישים מופקרים".