פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד מאיר תורג'מן, סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, בגין לקיחת שוחד בסך כולל של כ-350 אלף שקלים וגניבה בסך של כ-60 אלף שקלים.
בפרשה נאשמים גם אנשי העסקים משה הבא, דוד בוזגלו ולורנט לוי בגין מתן שוחד; דוד קליינר, עובדו של הבא, נאשם בגין מרמה והפרת אמונים יחד עם תורג'מן, ויצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן ויד ימינו, נאשם בגין לקיחת שוחד יחד עם אביו. בנוסף, משה הבא נאשם בשיבוש מהלכי משפט.
כתב האישום מפרט חמש פרשיות שונות, שהמשותף להן הוא דפוס הפעולה של העברת כספים מאנשי עסקים שהיו זקוקים לעזרתו של תורג'מן, שהיה יו"ר הועדה לתכנון ובניה בזמנו. כמו כן, תורג'מן דאג להעסקת בנו באחד העסקים בו סייע לקדם מיזם בניה, השתמש בכספי בית הכנסת לשיפוץ ביתו ולקח לכיסו תווי שי שיועדו לנזקקים.
עוד בוואלה!
על פי כתב האישום, בשנת 2013 פעל משה הבא לרכישת "בית הדואר המרכזי" שבירושלים, שהוכרז כאתר לשימור מחמיר. במקביל, העניק הבא למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך לקיחת הלוואה בסך 200 אלף שקלים שלא הוחזרה עד למועד הפתיחה בחקירה. בתמורה לטובת ההנאה מהבא, פעל תורג'מן לקידום האינטרסים שלו בפרויקט מלון כורש אשר נבנה בבית הדואר המרכזי.
כך, בין היתר, הפעיל תורג'מן לחץ מסיבי על גורמים בעירייה, בכלל זה גורמים במחלקת השימור, במטרה לאשר מתן היתרי בניה לצורך הפיכתו של המבנה ההיסטורי למלון. כמו כן פעל תורג'מן לבלימת והכשלת האכיפה כנגד העבודות שנעשו שלא כדין עבור הקמת המלון.
מכתב האישום עולה כי הבא פעל לשיבוש החקירה, תוך שיצר מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן. זאת, לאחר שהועלו בעיתונות הארצית ובעירייה טענות הנוגעות לקשר שבינו ובין תורג'מן.
כמו כן, בין השנים 2018-2016 התקיים קשר מושחת של "תן וקח" בין מאיר תורג'מן לאיש העסקים ויזם הנדל"ן דוד בוזגלו, במסגרתו האחרון העסיק כביכול את בנו של מאיר, יצחק תורג'מן, ושילם לו משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות. העסקתו של יצחק והתשלומים שהועברו לו דרך חשבון הבנק של אשתו של יצחק, היוו גם הם טובת הנאה למאיר תורג'מן. בתמורה, פעלו תורג'מן ובנו לקידום ענייניו של בוזגלו בעיריית ירושלים.
על פי האישום השלישי, מאיר תורג'מן קיבל שוחד מאיש העסקים לורנט לוי שהקים מספר עסקים פרטיים באזור כיכר המוזיקה בירושלים. לוי ביצע עבירות בניה בכיכר המוזיקה, שטח ציבורי במרכז העיר, והתנהלו נגדו מספר הליכי אכיפה. לפי האישום, בתמורה לקבלת שוחד מלוי הכולל תווי קניה בסך 91 אלף שקלים, שיועדו לתרומה לנזקקים, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה ופעל לעכב את ההליכים הפליליים והאכיפתיים שננקטו נגדו.
במסגרת האישום הרביעי, מאיר תורג'מן נאשם בגניבה בשל שימוש אישי שלא כדין ב-63,502 שקלים מכספים שהופקדו בקופת בית הכנסת שבו נהג להתפלל, ושאליה הייתה לו גישה בלעדית כגזבר. בנוסף, כמתואר באישום החמישי, תורג'מן נאשם בהשמטת הכנסה בגין כספים שקיבל לכיסו מהשוחד שנתן לו משה הבא ומהכספים שגנב מקופת בית הכנסת.
התיק נחקר על ידי יאח"ה שבלהב 433 במשטרת ישראל בשיתוף חקירות מכס ומע"מ תל אביב שברשות המיסים, ובשיתוף הרשות להלבנת הון ומימון טרור. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד נתנאל חיים ועו"ד נועה בורנשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
עו"ד ארז בר צבי, המייצג את איציק תורג'מן, מסר בתגובה: "לצערנו, מסיבות עלומות שאינן ברורות לנו בשל חוסר פירוט של ההחלטה להגיש כתב אישום, נדחו טענות כבדות משקל שהועלו בהליך השימוע. אנו נטען את טענותינו באופן מלא בפני בית המשפט, ואנו סמוכים ובטוחים שההליך יסתיים ללא כלום, שכן לא דבק במרשנו כל רבב".