הקול שנשמע בהדלפות מישיבת הממשלה היה קולו של בנימין נתניהו. הידיים היו ידיו של יאיר נתניהו. טיפולי ההמרה הצליחו. האב הפך לבנו, אותו בן שהעניק לנו פרומו יום קודם באולמה של שופטת תמוהה שלא העזה לקרוא אותו לסדר. כזכור, נתניהו ג'וניור כינה את ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק בתואר "הפדופיל". אני מניח שאביו, נתניהו סיניור, יכנה את מנדלבליט "פדופיל" רק בהמשך. בנים אכלו בוסר, שיני יועמ"שים תקהינה.
זה לא פחות ממזעזע. המנהיג שהיה פעם פרגמטי, ממלכתי, זהיר, מקפיד בהפרדת הרשויות, מבין את חשיבות בג"ץ ומגן עליו בגופו, הפך לאנרכיסט פרוע. המחטף ל"מינויו" של אופיר אקוניס לשר המשפטים, בניגוד מפורש לחוק שאותו הוא עצמו חוקק (חוק יסוד!!) לפני שנה, מדגים לנו שהאיזונים הותכו והמעצורים נשרפו. האיש הזה מסוגל לכל דבר.
זו הייתה הצגה מוקפדת ומתוכננת מראש. לא היו בה פליטות פה, למעט זו המשעשעת של אלי כהן, שלא ידע שהזום שלו פתוח והפטיר ש"תיכף נתניהו יזרוק איזה שם כשר משפטים". נתניהו ידע שהליך מינויו של אקוניס לא חוקי. הוא מכיר מצוין את החוק שהוא חוקק. הוא גם ידע שתיק המשפטים שייך לכחול לבן ומשוריין על שמה באותו חוק ממש. הוא יודע שהוא לא יכול לעסוק במינוי שר משפטים, כי הוא נאשם בשוחד ומשפטו מתנהל. הוא יודע שלא חתם על הסדר ניגוד העניינים שקובע את זה. אז למה הוא עשה את כל זה? כי הוא רוצה מלחמה. זו נותרה האופציה האחרונה שלו.
לקריאה נוספת בנושא
הנבואות השחורות ביותר (שאפילו אני לא האמנתי לעצמי כשנכתבו כאן בשנים האחרונות) מתגשמות אחת לאחת. כן, הוא שורף את המועדון, על יושביו. כן, הוא לא מוכן לשחרר ולא ילך בדרכי שלום. כן, הוא שואף להגיע לתסריט קפיטול ישראלי. לפני כמה שבועות פרסמתי מה אמר נתניהו לאחד הקולגות שלו בשיחות פרטיות, כשנשאל מה תוכנית המגירה שלו באשר למשפט. "הרי המשפט הזה יתחיל", אמר מי שאמר לנתניהו, "האישומים כבדים, יש עדים ויש ראיות. מה אתה מתכנן לעשות? אתה באמת רוצה לבלות את השנים הקרובות בבתי המשפט?".
נתניהו ענה תשובה מקפיאת דם: "הציבור לא ייתן למשפט הזה להתנהל". בינתיים, הציבור דווקא נותן. עדותו של אילן ישועה הושלמה ושרטטה את תמונת השוחד מכיוון וואלה!. אחריו יגיעו פילבר וחפץ ויביאו את החיבור לנתניהו (לפחות לגישת הפרקליטות). נתניהו מנסה להעיר עכשיו את הבייס שלו ולהוציא אותו לרחובות. כשאמר, בסוף ישיבת הממשלה, "אני יודע שבג"ץ יפסול את המינוי אבל הציבור לא יקבל את זה", הוא התכוון לדבריו. הוא רוצה שהם יהדהדו. הוא ינגן בכינור בבלפור כשהכל כאן יבער. כתב האישום שהוגש נגדו נפתח במשפט "מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו". תגובתו של ראש הממשלה פשוטה, ברורה ומצמררת: "בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל".
לעקוב אחר דבריו של האיש, ולא להאמין. כשמטיחים בו שהוא מעלה את אקוניס להצבעה בניגוד לחוק יסוד שהוא עצמו חוקק (שעל פיו שר המשפטים שייך לכחול לבן ולכן מחליפו של ניסנקורן חייב להיות מכחול לבן) הוא עונה ש"לא יקבל הטפות מוסר" כי שרי כחול לבן מנעו ממנו בשבועות האחרונים להביא מיליוני חיסונים. ומה האמת? האמת היא שהם אכן מנעו ממנו לשריין 3.5 מיליארד שקל לטובת 36 מיליון חיסונים לא נחוצים ובזכות מעורבותם, התברר שיש בקופסת הקורונה עודף תקציבי ונרכשו 18 מיליון מנות (די והותר על פי כל גורמי המקצוע) בלי לפתוח את התקציב.
אחר כך, כשהתחיל להבין שהסערה המושלמת שיצר מטביעה בעיקר אותו (כנראה קרא את ציוציהם של בנט וסער), התיישב האיש הזה מול המצלמה ואמר את המשפט הלא ייאמן הבא: "המועמד שלנו זכה ברוב גדול. אני עדיין מבקש עוד 48 שעות כדי לנסות להגיע להסכמה בין הצדדים, על מועמד מוסכם". צריך להקשיב למשפט הזה כמה פעמים. צריך גם לראות את פרצופו של האיש כשהוא אומר אותו.
בואו ננתח את הדברים: הרגע הוא הביא, במחטף לא חוקי, את אופיר אקוניס, שר בישראל, להצבעה בממשלה למינוי שר משפטים. הוא מכריז ש"המועמד שלנו זכה ברוב גדול". אז למה אתה מנסה להגיע עכשיו ל"מועמד מוסכם"? האם יש פרקטיקה שבמסגרתה אתה ממנה שר משפטים (לשיטתך) ואז מתחיל מו"מ כדי להגיע ל"מועמד מוסכם" לשר משפטים? תגיד, ממי אתה עושה צחוק? מההיגיון? מהאמת? מעצמך? מכולנו?
בואו נמשיך: למה צריך להגיע ל"מועמד מוסכם". הרי חוק היסוד, שאותו חוקק נתניהו, כדי לפתות את גנץ להאמין לו ולהצטרף לממשלתו, קובע במפורש שאם שר התפטר, השר שימונה במקומו יהיה מהגוש שאליו שייך השר המתפטר. כלומר, שר המשפטים שיחליף את ניסנקורן צריך להיות מכחול לבן. נתניהו יודע את זה. אז למה הוא משקר? למה הוא מרמה? למה הוא מישיר פרצוף למצלמה ומפזר דברי כזב? התשובה פשוטה: כי הוא רוצה, כי הוא יכול, כי הוא מקווה שזה יבעיר את הבית על יושביו. הוא נחטף על ידי בני ביתו וחטף את כולנו. כפי שכבר נכתב כאן לא פעם: צריך להכריז נוהל חניבעל על מדינת ישראל.