הקרקס והפלונטר: עליית מדד הלחץ בבלפור הכניסה את נתניהו למלכוד

המהלכים הכוחניים האחרונים של רה"מ ובראשם המחטף בישיבת הממשלה רק מחדדים את הנחישות של יריביו להחליפו. כשמלכתחילה הם לא נותנים בו אמון, והדיון בשאלת הנבצרות מתעורר, נתניהו נמצא בנקודה בה הוא חלש מתמיד ונראה שנסתם הגולל על אפשרות של הקמת ממשלה ברוטציה איתו

בווידאו: גנץ ונתניהו על ישיבת הממשלה הסוערת והוויכוח על מינוי שר משפטים (צילום: דוברות כחול לבן ודוברות הליכוד)

בין ישיבת הממשלה הסוערת לבית המשפט העליון, לשיחות בחדרי המו"מ הסגורים, אין מקום להמעיט בגודל הדרמה שהתחוללה אתמול (שלישי) במערכת הפוליטית. המחטף שביצעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרי הליכוד במינוי שר המשפטים היה אירוע משטרי-חוקתי תקדימי, של דריסת החוקים, ההסכמות והנוהגים שעל פיהם הממשלה מתפקדת. אבל ברמה הפוליטית גרידא, שישה ימים לסוף המנדט של נתניהו, זה אירוע שכנראה חיסל סופית את הסיכוי הקטן שנותר שתהיה לו ממשלה.

נתניהו ונאמניו מגנים על המהלך בפלפולים משפטיים ותקנוניים, ומלהיטים בהתלהבות את להבות המלחמה ביועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ואנשי צלאח א-דין, ומחזקים את החשד שמדובר בהכנה של קמפיין הבחירות החמישיות. אם לא, בנקודת הזמן הזו, ההתנהלות שלו מעידה בעיקר על רמת הלחץ בבלפור, שהניבה בריונות חסרת תכלית ומשוללת הגיון.

כשהמטרה המרכזית של נתניהו היא למנוע הקמת ממשלה שתחליף אותו, המהלכים הכוחניים רק מחדדים את הנחישות והדחיפות של יריביו להצליח במשימה וסותמים את הגולל על האפשרות שמישהו יקים איתו שוב ממשלה ברוטציה. כבר אתמול המגעים המדשדשים בין לפיד ובנט קיבלו זריקת מרץ, והיום, בזמן שנתניהו ואקוניס יתקוטטו עם בג"צ, השיחות צפויות לעלות שלב.

רמת הלחץ הניבה בריונות חסרת תכלית ומשוללת הגיון. נתניהו (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

בימים האחרונים, הליכוד שיגר הצעות רוטציה נדיבות ומפתות ליו"ר כחול לבן, בני גנץ, וליו"ר ימינה, נפתלי בנט, בניסיון לתקוע טריז במאמצים להקמת "ממשלת שינוי". אפילו גדעון סער קיבל הצעה דמיונית להיות ראש הממשלה ראשון, למרות שמבחינת נתניהו זה ממש לא על השולחן. אתמול בבוקר היה נראה שמאמצי ההפרד ומשול עשויים עוד לשאת פרי. אבל במהלך היום, כולם קיבלו תזכורת חיה מי הוא הפרטנר, ומה שווים ההסכמים איתו ביום אחרי שהם נחתמים.

הדלת של גנץ לחידוש ההסכם עם נתניהו כנראה מעולם לא באמת היתה פתוחה. לראיה, הוא הגיע מראש לישיבת הממשלה במצב רוח לוחמני והנחה את שרי כחול לבן לדרוש בתוקפנות את מינויו לשר המשפטים. אם ההצעה של נתניהו היתה רצינית, הוא היה יכול לאשר את המינוי כמחווה של רצון טוב, וגנץ אפילו הסכים בהתחלה לדחיה שהציע של 48 שעות. אבל ההתנהגות של שרי הליכוד, שהתנערו והכחישו את תוקף ההסכם הקואליציוני, וההצבעה החד צדדית על אקוניס חשפו את הבלוף, והוא יצא מהזובור נחוש עוד יותר להחליף אותו.

המגעים המדשדשים קיבלו זריקת מרץ. בנט ולפיד (צילום: פלאש 90, מרים אלסטר)

גם סער הבהיר שהאירוע, מבחינתו, מחזק את הצורך ב"החלפת השלטון", ושהוא לא פתוח ליוזמות יצירתיות שמזיזות את נתניהו ברוטציה לעמדת ראש הממשלה החליפי. בנט יצא נגד ה"אנרכיה" ונזהר מאוד לא לנקוב בשמו של נתניהו או להפנות אצבע מאשימה לכיוונו. אבל גם הוא צופה באירועים המתגלגלים ומבין שההבטחות שהוא מקבל לא שוות הרבה מלבד למאמץ המתמשך של נתניהו לשמור באופן בלעדי על השלטון. אחרי שנים של הסכמים שהופרו, ערבויות שנשכחו וצ'קים שחזרו, לאף אחד אין אמון בנתניהו מלכתחילה, והוא קבר אתמול את המאמצים הקלושים שהיו לבנות אותו מחדש.

בנוסף, ההתנהלות של נתניהו עשויה להכניס אותו לעוד מלכוד, פוליטי-משפטי, שממנו הוא חושש במיוחד. ההתחמקות הנמשכת שלו ממינוי שר המשפטים, החוקים שהוא דורס וצווי בג"ץ שהוא ממסמס וגורר, בתוספת המלחמות והקרבות עם היועץ המשפטי מנדלבליט, מעוררים את הדיון הציבורי בשאלת הנבצרות, ממנה הוא חושש עד מאוד, בנקודה שבה הוא חלש מאי פעם.

נתניהו הצליח השבוע להעביר במהלך בזק במוסדות הליכוד החלטה שתאפשר לו להציע שריונים בבחירות הבאות לסיעות ועריקות. זה עבר ברוב גורף, מבלי שבמפלגה תישמע אפילו בת קול. שרי הליכוד גם זורמים ולוקחים חלק פעיל בכל הדרמות המשפטיות בממשלה. אבל מתחת לפני השטח, מלחמת הירושה ממתינה על קו הזינוק ליריית פתיחה, ושיח הנבצרות יכול לעורר גם הדים פיקודיים פנימיים. ברגע שנתניהו הסכים לכאורה לוותר לבנט או גנץ על הבכורה ברוטציה לטובת הקמת ממשלה, הוא פתח פתח גם לשלב הבא - שבכירי הליכוד ידרשו ממנו לפנות זמנית את מקומו כדי להרכיב ממשלה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully