במהלך הקיץ צפוי צה"ל לצאת לאחד מתרגילי הלחימה הגדולים מאז הקמתו. בלב התרגיל - תרחישי סיוט מהחזית הדרומית והצפונית, אלפי רקטות ביממה על העורף, טילים מדויקים שיפגעו במתקנים אסטרטגים, איומים בליסטיים ממעגלים רחוקים כמו איראן, תימן ועיראק עם ראשי קרב במשקל של טונות שיביאו להרס עצום בערים וביישובים.
הרמטכ"ל אביב כוכבי הבהיר בשיחות סגורות כי יהיה זה התרגיל שצפוי להימשך כ-30 יום, מתיש ומורכב. המטרה: בחינת כלל המערכים של צה"ל באוויר, בים וביבשה, ויכולות לוחמת הסייבר. התרגיל ייבחן את הטמעת השיטות והתפיסות שנועדו לקצר מלחמות ולהביא לניצחון מובהק. "התרגיל יימשך עד שהלשון של המפקדים תצא החוצה", אמר קצין שנכח בתדריך הרמטכ"ל, בו נמנו ההישגים הנדרשים. תהליך אישור התכניות לזרועות, האגפים והפיקודים לקראת התרגיל נמצא בעיצומו. בעוד הצבא מגיע לתרגיל לאחר סגרים ומאמצים עיקשים למיגור תחלואה בשורותיו, פיקוד העורף מגיע דרוך ומאומן, לאחר שהשתתף באופן פעיל במאבק במגיפה.
עד לפרוץ הקורונה שמו של הפיקוד עלה רק עם יציאתן של משלחות סיוע לחו"ל, כשנפלו בעורף רקטות, או בתרגילים לרעידות אדמה. כל אלופי פיקוד העורף בעשור האחרון התריעו במכתבי סיכום כהונתם כי נדרש יותר קשב במטה הכללי לצורכי הפיקוד כמו גם תקציבים. הרמטכ"לים השונים הנהנו, בחנו את המכתבים, הביטו בסדר העדיפויות של צה"ל ודחקו את פיקוד העורף לתחתית הרשימה.
בשנה האחרונה הקורונה טרפה את הקלפים. חובשי הכומתה הכתומה בחזית המערכה נגד הנגיף. זאת חרף הקולות הפסימיים שטענו כי הבירוקרטיה תכריע את יכולתם לתרום למאבק. לפרקים מסוימים נדמה היה שאפילו הרמטכ"ל כוכבי מתרחק ממחנה הפיקוד ברמלה כדי לא לתחזק את הסלוגן שצמח מאחורי גבו: רמטכ"ל קורונה. אלא שגדולי הציניקנים לא חזו שדווקא שהמערכת שנועדה להתגבר על אותה בירוקרטיה - תסייע בהנחתת מכה ניצחת על הנגיף.
אל תפספס
מההצלחה של הפיקוד לא ניתן היה להתעלם. היא הוציאה את הרמטכ"ל אל היישובים האדומים, לפגישות עם ראשי רשויות ולביקורים בחמ"לים של הפיקוד כדי לספוג כדי לספוג את הנתונים מהשטח על משימות הפיקוד. בקיץ הגיע אל הפיקוד אלוף אורי גורדין. הקצין מסיירת מטכ"ל שהיה רגיל לפקד על מבצעים עמוק במדינות אויב. האיש שרגע לפני סיום תפקידו כראש מטה זרוע היבשה קידם את פרויקט שדרוג גדודי החוד של צה"ל בשפע של אמצעי לחימה, ציוד ותחמושת, מצא עצמו מסייר ברשויות מקומיות ונפגש עם ראשי ערים ומנהיגים בפזורה הבדואית בכפרים הלא מוכרים.
מנתוני הפיקוד ומשרד הבריאות, שאף אושרו על ידי פרופ' רן בליצר מאיגוד רופאי הבריאות בישראל, מאמצי הפיקוד בשנה האחרונה מנעו 30% מהתחלואה. כך למשל, על פי ההערכות שבוצעו על בסיס מודלים שונים, בחודש דצמבר הצליחו פעולות הפיקוד למנוע תחלואה בקרב 13 אלף בני אדם ואת מותם של עוד מאה.
אחת מנקודות המפנה בתהליכי קטיעת שרשראות ההדבקה זוהתה על ידי גורדין עם כניסתו לתפקיד. "השטח וכלל המעורבים במערכה נגד הקורונה היו צמאים למידע", סיפר קצין בכיר בפיקוד העורף. "יש מידע. יש נתונים. אבל הם לא נגישים. רובם בקלסרים וקבצי pdf ולא כולם רואים אותם ברשויות המקומיות, בארגוני ההצלה, ובמשרדי הממשלה וכשהגיע הקורונה המערכת היעילה שלנו לשליטה ובקרה בשם 'שועל' שנועדה למלחמה פתאום הפכה להיות מבוקשת. היא גורמת לכולם להבין טוב יותר את המידע, מהר יותר, איפה אנחנו נמצאים בכל רגע נתון כמו חולים, מבודדים, מחוסנים, סטטיסטיקות ועוד. אין בלבול. כולם מבינים את התמונה המלאה".
המערכת נועדה לשרת את פיקוד העורף במלחמה כדי לדעת את מיקום נפילות אלפי הטילים והרקטות שסוללות הגנה אווירית לא הצליחו ליירט, פצועים, מוקדי הרס, הרוגים, אסונות טבע, מצבי משבר אחרים ועוד שכבות מידע רבות שתלויות בהכרח במשרדי הממשלה ובארגוני ההצלה שמחוברים אליה. מערכת "שועל" הביאה את מהפכת המידע בחירום לעורף הישראלי.
96% מהרשויות התחברו
לדברי קצינים בכירים, כבר עם כניסתו לתפקיד הציב גורדין לפיקוד העורף יעדים לפי סדר עדיפות. הראשון - למידה והעמקה בתחום החדש עבורו: מוכנות לחירום, עיסוק בשגרה שכוללת התראה, מיגון והסברה. לאחר מכן העיסוק באימונים למלחמה וימי קרב, היערכות לנגיף הקורונה למרות שבאותם ימים מערכת השליטה והבקרה של הפיקוד הציגה 18 נדבקים ביממה.
אולם באותם ימים היה קשה להעריך שבחלוף כמה חודשים יתפעל פיקוד העורף בשיא הפעילות 4,000 חיילי מילואים בתפקידים השונים תחת מפקדת אלון בפיקודו של תת-אלוף ניסן דוידי, כחלק מהתמודדות עם הנגיף. גורדין העריך כבר בראשית כהונתו כי עוד יהיו גלי קורונה קשים ומורכבים ואליהם יידרש הפיקוד להיערך בתכניות ובפעולות מעשיות לקטיעת שרשראות הדבקה. באותה נשימה הבהיר למפקדי הבכירים כי הפתרון השלם והאפקטיבי יגיע עם פיתוח החיסון, ולכן גם לתרחיש הזה יידרש פיקוד העורף לסייע.
כיום יש כ- 700 חובשים במילואים וסדיר שמסייעים לקופות החולים ובתי החולים לחסן אזרחים, כוחות צבא של הפיקוד שמסייעים בהנעת הציבור לחיסון בערים ובפריפריה וניהול מוקדי התחסנות ביישובים נבחרים בעיקר בפריפריה עם אחוזי התחסנות נמוכים פרט לעשייה הקבועה של מפקדת אלון שכוללת חקירות, איסוף דגימות, מעבדות ובתי מלון למבודדים וחולים, חלוקת מזון, טיפול בבתי אבות, קשר לרשויות המקומיות והקמת חמ"לים. יישובים בדואים שנעו סביב 5% מתחסנים עלו ליותר מ-40% בעקבות פרויקט המיקוד לחיסון של פיקוד העורף ומד"א שכלל שכנוע פרטני וגיוס מובילי דעה, ידוענים וכיוצא באלה.
"96% מהרשויות המקומיות התחברו למערכת השועל, הן משתמשות במידע ומזינות לתוכו מידע", הסביר הקצין הבכיר. "פתאום כולם הבינו שמישהו שרוצה לנצח את הנגיף חייב למשול במידע. חייבים לדעת מה קורה בכל רגע. התמונה היום הרבה יותר ברורה לגבי הקורונה ולכן קל יותר לקבל החלטות מדויקות. השפה היא שפה משותפת וכולם פתאום מדברים במושגים הצבאיים כי הם מבינים את המערכת ורואים את אותם נתונים".
תנובות המערכת לא איחרו לבוא. הגורמים השונים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, קופות החולים ובתי החולים החלו לדבר בשפה אחידה באמצעות המערכת, ויצרו שיתופי פעולה על בסיס המערכת הצבאית. "לא עוד טפסים נפרדים של משרד הבריאות מול חוזר מנכ"ל של משרד החינוך על אותו נושא אלא מסמך משותף שמופץ באותה מערכת", אמר הקצין.
"אנחנו עוברים בחודשים האחרונים תהליך מרתק בחברה הישראלית", המשיך הקצין הבכיר. "תושבי מזרח ירושלים או כפרים ערבים שמודים לנו, לובשי המדים, על הסיוע וההירתמות במערכה נגד הקורונה. נוצרו שיתופי פעולה כמו הקמת חמ"לים לרשות ויחידות חילוץ למצבי חירום, שכללו תרגילים עם פיקוד העורף והתהליך רק הולך ומתעצם. הטקסים המרגשים האחרונים התרחשו בבית צפאפא במזרח ירושלים ובתל שבע. הם מגלים דברים אחרים על צה"ל. על לובשי המדים והחיבור הזה יתעצם אם תתפרץ פה מלחמה. זה בסיס מעולה לקשר בהמשך".
רשויות מקומיות רבות החלו להשתמש במערכת גם לצורכי שגרה ומזינים בה דיווחים של אזרחים על אירועים חריגים כמו שריפות, בעיות תשתית, תאונות ומפגעים סביביתיים. זאת בד בבד עם יישום החלטתו של גורדין לחבר את הרשויות למערכת המידע להתרעה מפני טילים ואזורי נפילה.
הקצין הבכיר הדגים בלחיצת כפתור כיצד הוא עובר מהמסך האזרחי של המערכת שהציג בשיא של פעילות פיקוד העורף למסך שיציג ברגע האמת במלחמה. נתונים על שינוע של 120 אלף דגימות, מאה אלף בדיקות, מידע של 3,000 מתשאלים ודיווח על 10,000 מיטות חולים ומבודדים הוחלפו תוך זמן קצר במידע על מיקומי ארגוני הצלה, אתרי נפילות טילים והתרעות, היקפי פצועים והרוגים לפי חתך גיאוגרפי, בקשות סיוע של אזרחים ברשויות, נזק לתשתיות ועוד.
כך, בתרגיל המלחמה שיתקיים בקיץ זו תהיה הפעם הראשונה שכלל הרשויות וגופי ההצלה והרפואה יהיו מחוברים על אותה מערכת כדי להבין את השפעת המלחמה על העורף בצורה המדויקת ביותר כפי שלא ראו מעולם.
"מהפכת המידע של פיקוד העורף כבר כאן והיא תלך ותתעצם עם שכבות מידע שעוד מוקדם לדבר עליהן אבל הן בהכרח ישנו את המלחמה הבאה", הסבירו קציני מילואים בפיקוד העורף. "על דבר אחד אין ספק. מדובר בתהליכים מבצעיים, הקמת תשתיות דיגיטליות וחיבור הדוק בין הרשויות לכלל גופי ההצלה והחירום וגורמי הרפואה שללא הקורונה היו קורים אולי עוד עשור".
"המידע המדויק והנגיש יסייע לכלל הגורמים שיידרשו להתמודד עם תרחישים מורכבים מאוד שהעורף הישראלי לא חווה קודם לכן בצורה הרבה יותר יעילה ומהירה", הוסיפו. "היכולת לחקור את המציאות, להבין מה קורה בתחום המיגון, רווחה, חינוך, ועוד ולמי להגיש סיוע ראשון לפי סדר העדיפויות. המערכת הזו תסייע לרשות המקומית לדעת בזמן אמת היכן יש התראה, איפה הייתה הנפילה בדיוק, ואם יש לה בעיה בשטחה. היא תסייע לצה"ל להגיש עזרה לרשות שמתקשה כדי למזער את הנזק העצום ולמנוע היקף הרוגים גדול יותר".