שנת 1987. צה"ל שקוע עמוק בבוץ הלבנוני ומתמודד עם פיגועים דוגמת "ליל הגלשונים" שבו נהרגו שישה חיילי צה"ל והתקפה קרקעית ראשונה מסוגה על מוצב שומריה ברצועת הביטחון. בחודש מאי התנהל מבצע "חוק וסדר" בפיקודו של שאול מופז במהלכו פשטו כוחות צה"ל בהצלחה על בסיס חיזבאללה בכפר מיידון בקצה המזרחי של רצועת הביטחון. באותה השנה התגייס לחיל השריון בחור צעיר בשם יצחק תורג'מן מרמלה. לאחר עשרה חודשים שבהם עבר טירונות, הכשרה ואימונים, נשלח כמפקד טנק מסוג מגח למשימה ראשונה ברצועת הביטחון. הייתה לו עצמאות פיקודית שנשמעת כיום כמעט דמיונית.
בהמשך השירות הוא יצא לקורס קצינים וחזר לחטיבה 500 כמפקד מחלקת לוחמים. השגרה המבצעית השוחקת שכללה מארבים, מטענים בצדי הדרך, היתקלויות עם טילי נ"ט ופצצות מרגמה על הכוחות, עיצבו אותו כמפקד וצרבו בו לא רק את רוח הלחימה, אלא בעיקר את האחריות למוכנות לקראת המשימה. בספר זיכרונות מהשירות בלבנון, כתב "מהר מאוד הבנתי את חשיבותה של מערכת הכנות קפדנית לכל משימה… אל תחכה לחיפוי, אל תחכה לסיוע, אל תחכה לחילוץ, ואל תצפה שמישהו יביא לך אוכל למארב של 72 שעות, כי הטען שלך שכח את מנות הקרב (סיפור אמיתי)…".
34 שנים אחרי שהתגייס הוא הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ומאז בראשו התמרון היבשתי והמאמץ הלוגיסטי. במהלך מבצע הנסיגה מלבנון בשנת 2000 כמג"ד 46 סגר את השער באביבים ואמר שלום ללבנון. אך לבנון, מסתבר, לא עזבה אותו. כיצד מבטיחים שביום פקודה למלחמה נגד חיזבאללה בזירה הצפונית, המוגדרת כקטלנית והמורכבת ביותר, יהיה לחיל האוויר מלאי דלק ומשאיות כדי להנחית מהלומות אש על יעדי הטרור, סוללות כיפות ברזל שיעמדו דרוכות באזורים שנקבעו להם, והיקף מספיק גדול של אמצעי לחימה לכוחות השדה שיתמרנו עמוק מאוד בשטח לבנון? היכולות יעמדו למבחן בתרגיל המלחמה שמתוכנן בקיץ הקרוב.
לקריאה נוספת בנושא צבא וביטחון
ייאמר לזכותו של האלוף תורג'מן שהוא נמנע משימוש במילים מפוצצות ותיאורים מרהיבים בבואו לתאר בפני דרגי השטח את התכניות המבצעיות של אט"ל (אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה) וההישגים הנדרשים מהם. הוא בעיקר מביא את הניסיון שלו מהסבך הלבנוני והלחימה בשטחים בנויים בשנים שבהם חיזבאללה הרים את ראשו.
בשלב הראשון הוא הרכיב תכנית לתיאום הציפיות בין האגפים והזרועות בצבא וצמצום הפתעות בין אט"ל לשאר היחידות בים באוויר וביבשה בזמן מלחמה, לפי הערכה שיפלו על העורף כאלף רקטות ביממה.
תכניות הדיוק הלוגיסטי של אלוף תורג'מן, פותחו לאור התפיסה של מפקד זרוע היבשה אלוף יואל סטריק שהגדיר כמה מצבים למלחמה. השלב הראשון המוגדר כהתבססות וכולל זינוק מהיר ככל האפשר של הכוחות אל הגבול ויצירת תנאים מיטביים ללחימה ביניהם: יכולות תקשוב, מודיעין, תקיפה, ולא פחות חשוב - הלוגיסטיקה.
לאחר מכן מתחיל השלב השני הכולל חשיפת האויב, שמסתתר מתחת לקרקע ומעל פני הקרקע. השלב השלישי מהווה את עיקר האתגר עבור אט"ל ושאר כוחות היבשה - ההתבססות בשטח האויב אחרי ימים ארוכים של לחימה. לפי התכנית של אלוף תורג'מן יהיה על כוחות היבשה להסתדר בעצמם עם אספקה של תחמושת, מזון ואנרגיה במשך 72 השעות הראשונות בדומה למארב אליו יצא תורג'מן כמפקד טנק. אחר כך תתחיל המשימה העיקרית: להעביר אספקה לכוחות כשהם עמוק בשטח האויב.
המטה הכללי קבע סדר עדיפות לחטיבות באוגדות החוד, העביר אליהם שפע יכולות, אך חייב אותן להתנהל ככוחות עצמאיים. כוחות שיידעו לפרוץ צירים לוגיסטיים מהגבול ועד לאזורי הכינוס ש"טוהרו" או שטחי הלחימה בשטח האויב, ולאבטח אותם לאורך כל ימי הלחימה.
בשלב הזה טמון האתגר הגדול של צה"ל ומפקדי גדודים מכנים אותו כ"מלחמה השקופה של כוחות היבשה". על מפקדי החטיבות והגדודים לעמוד ביעדים שנקבעו להם להשמדת תשתיות אויב, הרג מחבלים וסיכול כוונות לשגר רקטות וטילים, בזמן שמתנהלת מערכה שלמה שנמצאת לכאורה בסדר עדיפות שני, אם בכלל, למרות שהיא קריטית להמשך הלחימה וכוללת טיפול ופינוי פצועים, אספקת דלק וסוללות, מזון, תחמושת ואמצעים לתוך שטח האויב, רחוק מהגבול, בשונה מהלחימה ברצועת עזה.
פעילות מסוימת שבוצעה בקיץ 2020 בפיקוד הצפון, על רקע המתיחות עם חיזבאללה, המחישה מעט עבור עוצבת הגליל בפיקודו של תת-אלוף שלומי בינדר, מה יקרה לציר לוגיסטי מהעורף ועד לגבול, כשברקע התגבר החשש שחיזבאללה ינקום ויתקוף שיירת משאיות עם ציוד ומזון. הכוחות נאלצו להוביל שיירות לוגיסטיות הרחק מהגבול ולפעול בצורה חשאית הרחק מעיני חוליות הנ"ט של חיזבאללה.
"זה היה קדימון, סוג של פרומו למה שמצפה לכוחות במלחמה הגדולה", הסבירו קצינים באט"ל, "במסגרת התכנית הרב שנתית גדעון צה"ל רכש מאות משאיות מסוג 'אושקוש' ו-fmtv כדי לחדש את המלאי. מאות משאיות נוספות יגיעו בהדרגה בשנת 2021. מדובר במשאיות מהירות וחזקות. הן הועברו לחטיבות ולאוגדות ליום פקודה. באחריותן יהיה להפעיל את המבצע הלוגיסטי".
באגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה מנסים להיפרד מטורי משאיות ה"ריאו" המיושנות שנתקעו במבצע צוק איתן בכביש 6 בנסיעה מדרום לצפון, בגלל בעיות טכניות ומחסור בחלפים, אך עדיין משמרים משק של 3,000 משאיות עד שיסתיים תהליך הרכש באמצע העשור. כדי להקל על הכוחות ולשפר את מהירות הציר רכשו באט"ל בנוסף אליהם מנשאי חי"ר חדשים ועגלות עזר עם מנוע ללוחמים.
התכנית המשולבת של האלוף תורג'מן כוללת בשלב הראשון תמיכה ברציפות התפקודית המבצעית למלחמה. המטרה העיקרית שהציב המטה הכללי היא להשמיד כמה שיותר מטרות אויב בימים הראשונים ולשם כך נדרש דלק בהיקף גבוה ותחמושת.
פינוי פצועים וטיפול מהחזית לעורף יהפוך לאתגר נוסף עד שכלל מערכות הבריאות יהיו ערוכים ומוכנים לקלוט היקף פצועים גבוהה מהרגיל.
השהות הארוכה והמאתגרת בשטח לבנון
השלב השני בראייתו של אלוף תורג'מן כולל מאמץ רחב מאוד לאפשר לכוחות צה"ל לשהות בשטח הלבנוני בזמן הלחימה. לפחות לפי התכניות של אט"ל הלוחמים לא יאכלו מנות קרב במשך שבועות אלא יעבירו אליהם מזון טרי באמצעות צירים לוגיסטיים.
"אנחנו נעבוד בשיטת ה'הצפה' על בסיס הצירים הפתוחים עליהם אחראים מפקדי החטיבות ובמקרים חריגים יכנסו לפעולה מטוסי ה'שמשון' ומסוקי יסעור שיטילו ציוד לתוך השטח", אומרים קצינים באט"ל. בשלב זה יש לאט"ל רק מספרים בודדים של מצנחים נשלטים מרחוק כדי לדייק את הציוד לכוחות. פותחו נגררים לנשיאת דלק עבור טנקים ונגמ"שים, נרכשו שטיחים סולריים ומטענים זעירים לטאבלטים של הכוחות, והוטמעו גנרטורים בכלי הרכב הקרביים שיכנסו לשטח.
שלב ההתבססות בשטח לבנון כולל הקמת מוסכים, מרפאות, ואתרי פינוי פצועים ובהתאם נרכש ציוד מתקדם מאוד הכולל מנשמים טקטיים, מדבקות לניטור פצוע, תיק דיגיטלי וציוד נוסף מציל חיים. "הציפיה שלנו מהכוחות המתמרנים לצאת עם הציוד המתאים לתמרון", הוסיפו הקצינים באט"ל, "ייבדק אם ייווצרו פערים ברציפות התפקודית בימים הראשונים וגם בשלבים המתקדמים של הלחימה. הכוחות קיבלו אמצעי טיהור מים לרמת הפלוגה והגדוד, אך הם גם יוכלו לעשות שימוש בדלק בתחנות דלק מקומיות, ציוד ממרפאות מקומיות, ומאגרי מזון מהשווקים - בכפוף לדין הבינלאומי. בתחום הזה יש מודיעין לוגיסטי רחב ומעמיק על כל גזרה בה תהיה לחימה". השלב השלישי, והוא לא פחות מורכב, כולל את דרכי היציאה המאובטחות מהשטח הלבנוני.
התכניות של אט"ל והכשירות של החטיבות והאוגדות לפתיחת הצירים הלוגיסטיים ואספקת ציוד בשדה הקרב, ייבחנו בתרגיל המלחמה הגדול ביותר של צה"ל מאז הקמתו, המתוכנן לחודשי הקיץ השנה.
לפי הנחיית הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי הצבא יתורגל בלחימה בכמה זירות בו זמנית, תחת עומס כבד והיקף גדול של פצועים והרוגים. רא"ל כוכבי כבר החל להעביר מסרים בנושא למפקדי הגדודים והמח"טים עמם נפגש בחודשים האחרונים. באט"ל מתכוננים, "את שפע הציוד והיכולות שקיבלו אוגדות החוד צריך לתרגם לרציפות תפקודית. מפקדים שיצאו לתמרון ללא אספקה מתאימה יצטרכו להסתדר בימים הראשונים בכוחות עצמם ולכן הדיוק הוא קריטי".
המסרים שיורדים מהמטה הכללי אל כוחות היבשה בחודשים האחרונים מעוררים שיח ומגבירים את הלחץ שבא לידי ביטוי בתרגילים החטיבתיים ובמפקדות האוגדה במסגרת "המלחמה השקופה".
"מפקד האוגדה אומר 'אני הצעתי אספקה ואתה לא לקחת' ומפקד החטיבה שנקרע בין הרצון לעמוד ביעדים המרכזים שלו למאמץ הלוגיסטי אומר: 'לא לקחתי כי זה לא הגיע אליי'", הם אומרים. דילמות שכאלו מחזירות את קציני אט"ל לסיפור של האלוף תורג'מן על המארב הארוך בחייו, ללא מנות הקרב ששכח הטען בטנק וכיצד הסתפקו הוא ולוחמיו בצ'ופרים שהביאו מהבית ופיתות עם זעתר שקיבלו מלוחמי צד"ל (צבא דרום לבנון).
חודש המלחמה המתקרב יהיה מבחן לא רק לתפיסות שפותחו בזרוע היבשה, אלא גם לפערים ולניסיון המבצעי של צה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה.