התובעת בן ארי: נתניהו עשה שימוש פסול בכוח השלטוני שהופקד בידיו

• "ראש הממשלה עשה שימוש פסול בכוח הרב שהופקד בידיו"
• "הנאשם סחר בכוחו השלטוני מול אנשי עסקים המחזיקים בכלי תקשורת"
• "הראיות בתיק 2000 יוצאות דופן ומהוות תיעוד ישיר של קבלת הצעת שוחד"
• "נייצג את האינטרס הציבורי, שנפגע מהשחיתות השלטונית, ונפעל לעשיית צדק"

שלב ההוכחות בתיקי האלפים נפתח היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים. התובעת בתיקי האלפים ליאת בן ארי נשאה דברי פתיחה, שיהוו מעין "מפת דרכים" של התיק, כפי שרואה אותו הפרקליטות. ראש הממשלה בנימין נתניהו נכח באולם, ועזב לפני עדותו של מנכ"ל וואלה! לשעבר אילן ישועה. נוני מוזס ושאול אלוביץ' נמצאים גם הם במקום.

"הדין מורה כך - כולם שווים בפני החוק, וכל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט", אמרה בן ארי, שהתייחסה בנאומה לכלל האישומים ולעיקרי הראיות בהם מתכוונת התביעה להשתמש. "ועוד נקבע בחוק יסוד השפיטה: אין מרות על בית המשפט זולת מרותו של הדין. דברים אלה מושרשים במדינת ישראל, והם חלק מן המורשת המשפטית-דמוקרטית של המדינה. לצערנו הרב, זו אינה הפעם הראשונה שבה מועמד בישראל לדין ראש וראשון לשרים".

"התיק שנמצא היום בפני בית המשפט הנכבד הוא תיק משמעותי וחמור בתחום השחיתות השלטונית. נאשם 1 הוא ראש ממשלת ישראל אשר על פי כתב האישום עשה שימוש פסול בכוח השלטוני הרב שהופקד בידיו, בין היתר, על מנת לדרוש ולהפיק טובות הנאה פסולות מבעלים של כלי תקשורת מרכזיים בישראל, לשם קידום ענייניו האישיים לרבות עת לנגד עיניו עמד רצונו לשוב ולהיבחר. נאשמים 4-2 הם אנשי עסקים מרכזיים ומשמעותיים במשק הישראלי ששלטו בכלי תקשורת", הוסיפה.

לקריאת הנאום המלא

בן ארי הבהירה כי "לא ניתן להתעלם מכך שכבר משלב החקירה, עבור דרך השימוע, ועד לדיונים בבקשות המקדמיות, ההליך הפלילי הקונקרטי הזה מהדהד גם בזירה הציבורית וגם בזירה התקשורתית. אולם כבר עתה ייאמר המובן מאליו - כתב האישום מונה עובדות ברורות, ומייחס לנאשמים המנויים בו, ורק להם, ביצוע עבירות פליליות. המקום היחיד שבו יש להוכיח את עובדות כתב האישום הוא במסגרת ההליך המשפטי הזה ובפני בית המשפט הנכבד".

היא מתנה שלושה דברים שייחודיים לתיק זה. "הראשון - החוט המקשר בין האישומים: האישומים, ובעיקר שני האישומים הראשונים, אך לא רק, עוסקים באותם העולמות: כוח שלטוני שיש לראש הממשלה, אנשי עסקים מרכזיים המחזיקים בגופי תקשורת, מערכות בחירות, רצונו של נאשם 1 להשיג סיקור תקשורתי מוטה לטובתו. האישומים עוסקים בנקודת המפגש, בהצטלבות, בין רצונם של אנשי העסקים ליהנות מן הכוח השלטוני העצום שבידי ראש הממשלה, עם רצונו של ראש הממשלה לייצר לעצמו דלת פתוחה להשפעה על גופי התקשורת המרכזיים של מדינת ישראל".

"נאשם 1 השתמש בכוח השלטוני שלו - כראש הממשלה, כמחוקק וכרגולטור - כדי לגרום או לנסות לגרום לכלי תקשורת לסקר ולדווח בצורה שונה מכפי שהיה עושה, והכול במטרה לקדם את עניינו האישי. כמיהתו של נאשם 1 לזכות בבחירות של ראשית שנת 2015, והחשיבות שהוא נתן לסיקור התקשורתי על תוצאות הבחירות, הביאה אותו לפנות לאנשי עסקים מרכזיים, בעלים של כלי תקשורת, ולא לעיתונאים או לעורכים, במטרה להשיג סיקור מוטה לטובתו, ובכך להשיג את התוצאות הרצויות לו".

"השני - מפגש האינטרסים הייחודי", המשיכה. "כתב האישום עוסק באנשי עסקים שהחזיקו בגופי תקשורת, נאשמים 4-2, אשר ביקשו מנאשם 1 בקשות שרק נאשם 1 יכול היה להיענות להן. אין עובד ציבור או נבחר ציבור בלתו של נאשם 1, שהיה בכוחו השלטוני לספק לאנשי עסקים אלה את מה שהיה דרוש להם. נאשם 4 ביקש חוק שבכוחו של ראש הממשלה היה לקדם עבורו. נאשמים 3-2 ביקשו רגולציה ואישורים שרק נאשם 1, בסמכויות הייחודיות שלו, יכול היה להעניק להם".

היא האשימה כי "נאשם 1 ביקש מנאשמים 4-2 דברים שרק הם יכלו לספק לו. נאשם 1 ביקש כי נאשמים 4-2 יפעילו את שליטתם העסקית בגופי התקשורת שבבעלותם ויאפשרו לו לממש את רצונותיו ומאוויו בתחום הסיקור התקשורתי. נאשם 1 סחר בכוחו השלטוני מול אנשי עסקים המחזיקים בגופי תקשורת. כל זאת על מנת שבכל עת שיהיה בכך צורך, גופי התקשורת החזקים יעמדו לרשותו, והוא יוכל לזכות בבחירות ולהשפיע על מעמדו הציבורי".

לפי בן ארי, המאפיין השלישי הוא "חשיפת הסמוי מן העין". היא הסבירה: "באישום השני, המכונה תיק 2000, יש הצצה נדירה אל מה שקורה בחדרי חדרים. האירועים באישום הזה ממחישים את הלך הרוח והמחשבה של נאשם 1, ומבהירים עד כמה היה עמוק הצורך או הרצון שלו להשיג שליטה בגופי התקשורת. חרך הצצה נדיר זה, ממחיש מה ביקש נאשם 1 מנאשם 4, איש העסקים המחזיק גוף תקשורת, ועד כמה רחוק היה מוכן ללכת בשבילו. קלטות השיחות המהוות את התשתית הראייתית לאישום השני, הן ראיות יוצאות דופן בתיקים מסוג זה, תיעוד ישיר, מזמן אמת, של נאשם 1 המקבל הצעת שוחד מפורשת וממשיך ונושא ונותן על קידום האינטרסים ההדדיים שלו ושל נאשם 4".

בהמשך, היא תיארה בפירוט במה עוסק התיק. "התזה שבבסיס התיק, ובעיקר באישומים הראשון והשני, היא שנאשם 1 השתמש במעמדו ובתפקידו הציבורי כראש ממשלה, כשר התקשורת, כרגולטור וכמחוקק כדי להשפיע על אנשי עסקים מרכזיים במשק (נאשמים 2 ו-4) המחזיקים בגופי תקשורת לפעול למענו. מערכות היחסים בין נאשם 1 לבין נאשמים 4-2 היו, אפוא, מערכות יחסים של אינטרסים הדדיים, בין איש הציבור הנושא בתפקידים הבכירים ביותר במערכת השלטונית, ברשות המבצעת והמחוקקת, לבין בעלים של כלי התקשורת איתם הוא יכול להיטיב כלכלית, ככל שהם יענו לדרישותיו".

בו ארי אמרה בסיכום דבריה כי "פתחנו ואמרנו כי הכול שווים בפני החוק. כך בדין המהותי וכך גם בכל הנוגע לסדרי הדין. האתגר שעומד בפנינו בפרשת התביעה הוא להביא בפני בית המשפט הנכבד את הראיות להוכחת כתב האישום באופן פשוט, נהיר וככל האפשר נקי מרעשי רקע מיותרים.

"המשימה המוטלת על כתפינו היא משימה נכבדה ומשמעותית, אולי יוצאת דופן בחשיבותה. מבוקשנו הוא לייצג את האינטרס הציבורי, הנפגע מהשחיתות השלטונית ולפעול לעשיית צדק ובירור האמת באמצעות הבאת תופעות השחיתות השלטונית שהתגלו בתיק זה לדיון והכרעה במקום הראוי לכך - בפני בית המשפט הנכבד. זו מטרתנו וכך נעשה".

סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, טען כי בן ארי חרגה מהמקובל והמותר בדברי הפתיחה, וביקש לומר כמה מילים בתגובה. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן לא אפשרה לו, ואמרה שהנאשמים כבר הגישו את תגובתם לאישום.

לאחר דבריה של בן ארי החל להעיד אילן ישועה, מנכ"ל וואלה! לשעבר, ומי שהחומרים שסיפק למשטרה הם אלו שהביאו לפתיחת תיק 4000. בתיק זה חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו כי העניק הטבות רגולטוריות לבעלי אתר וואלה! לשעבר - בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' - בתמורה להטיית הסיקור באתר. עדותו של אלוביץ' צפויה להימשך כמה שבועות.

ראש הממשלה לא נשאר לעדותו של ישועה. בית המשפט אישר זאת לאור טענת סנגורי ראש הממשלה כי ישועה ממילא לא עמד מעולם בקשר ישיר עם נתניהו, ולכן אין הכרח שראש הממשלה יהיה באולם בזמן עדותו. הפרקליטות לא התנגדה להיעדרותו של נתניהו מהעדות, אך סברה שנוכחותו נדרשת בזמן דברי הפתיחה, המתייחסים לכלל התיקים.

לקראת הדיון, יצאה שיירת מחאה בהובלת הדגלים השחורים מלטרון לבית הנשיא, שם מתקיים סבב ההמלצות של המפלגות לנשיא ראובן ריבלין במקביל למשפט. בהמשך המפגינים יתפצלו ויגיעו גם לבית המשפט המחוזי, ומחאות ייערכו בשני המוקדים לאורך שעות הבוקר. המשטרה נערכה באזור עם חסימות דרכים וכוחות מתוגברים.

מאז שהוגש כתב אישום בינואר שעבר, ההליכים שהתנהלו בתיקים היו בעיקר בקשות של הסנגורים להעברת חומרי חקירה, ובקשות לבטל את כתב האישום בשל פגמים שונים שנפלו לכאורה בעבודת המשטרה והפרקליטות. שלב ההוכחות, שמתחיל היום, הוא החלק העיקרי במשפט שבו מנסה התביעה להוכיח את אשמת הנאשמים, ולשם כך מציגה עדויות וראיות לבית המשפט.

על פי ההערכות, שלב ההוכחות בתיקי האלפים עשוי להימשך כשנתיים, וזאת אף שהשופטים קבעו כי הדיונים יתקיימו בתדירות גבוהה במיוחד - שלוש פעמים בשבוע. ברשימת עדי התביעה יש כ-330 עדים, אולם ההערכות הן כי לגבי חלק גדול מהם התביעה וההגנה יסכימו להגיש את עדויותיהם במשטרה, מבלי להעלותם על דוכן העדים. מדובר בהליך מקובל שקורה כמעט בכל תיק, ובוודאי בתיקים מסדר הגודל הזה.

שלב ההוכחות נפתח בתיק 4000 - פרשת בזק-וואלה - במסגרתו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ובני הזוג אלוביץ' נאשמים במתן שוחד. קבוצת העדים הראשונה תכלול מלבד ישועה גם בכירים נוספים לשעבר בוואלה! וכן את עד המדינה שלמה פילבר, שהיה מקורב לנתניהו ומנכ"ל משרד התקשורת בתקופה הרלוונטית.

קבוצת העדים השנייה הייתה אמורה לכלול גם היא עדים שקשורים לתיק 4000, אולם לאחרונה החליטו בפרקליטות להעביר אליה את איש העסקים ארנון מילצ'ן ואת העוזרת האישית שלו, הדס קליין. השניים הם עדי מפתח בתיק 1000, במסגרתו מואשם ראש הממשלה במרמה והפרת אמונים בשל קבלת מתנות בסכומי עתק ממילצ'ן ומהמיליארדר ג'יימס פאקר. פרשת טובות ההנאה הייתה אמורה לחתום את שלב ההוכחות, אולם לאחר שהתברר לפרקליטות כי מילצ'ן היה בקשר עם סנגורו לשעבר, עו"ד בעז בן צור, שמייצג היום את נתניהו, הוחלט להקדים את עדויותיהם של מילצ'ן וקליין.

אחרי שיסתיימו העדים הקשורים לתיק 4000 תעבור התביעה לתיק 2000, שעוסק בשיחות שהוקלטו בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. נתניהו נאשם בתיק זה במרמה והפרת אמונים, בעוד מוזס מואשם כי הציע לנתניהו שוחד.