בית המשפט המחוזי בירושלים פטר היום (חמישי) את ראש הממשלה בנימין נתניהו מהתייצבות לעדותו של מנכ"ל וואלה! לשעבר, אילן ישועה, אך הבהיר כי עליו להתייצב ביום שני לחלק הראשון של הדיון, שיכלול את דברי הפתיחה של התביעה.
מוקדם יותר היום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לחייב את נתניהו להגיע לדיון ביום שני, בו יישמע נאום הפתיחה של התובעת ליאת בן ארי. בתגובה שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט המחוזי נכתב כי בנאום זה תתייחס התובעת "לכל האישומים בתיק, לאופן בו היא תבקש להוכיחם ולהליך הצפוי".
עוד הוסיפו בפרקליטות כי "המאשימה סבורה כי יש טעם ממשי לנוכחותו של הנאשם בנאום הפתיחה, שהינו מעמד הפתיחה של פרשת התביעה כולה, הן בהיבט של משמע הדברים על ידי הנאשם באופן בלתי אמצעי, והן בהיבט של מראית פני הצדק".
לקריאה נוספת בנושא משפט נתניהו
אתמול ביקשו פרקליטיו של נתניהו לפטור אותו מהתייצבות לדיוני ההוכחות בהם יעיד אילן ישועה. מדובר בשבועות הראשונים של שלב ההוכחות במשפט. פרקליטיו מסרו כי "כיוון שלראש הממשלה לא היה קשר עם אילן ישועה, וממילא נוכחותו אינה תורמת לדיון בשום צורה, פרקליטי ראש הממשלה יבקשו לפטור אותו מהשתתפות בחקירותיו של ישועה. זו בקשה מקובלת בתיקים בהיקפים דומים".
בפברואר קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי דיוני ההוכחות בתיקי ראש הממשלה יחלו ב-5 באפריל. העדים יישמעו שלוש פעמים בשבוע מהשעה 09:00 ועד 15:30. השופטים דחו אז את בקשת נתניהו לביטול כתב האישום בתיקים 1000 ו-4000, אך קבעו כי נפל פגם בהתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.