משפט נתניהו

בג"ץ אסר על נתניהו לעסוק בשיטת המינויים במערכת אכיפת החוק

השופטים קבעו כי הסדר ניגוד העניינים שגיבש מנדלבליט מחייב את רה"מ. נתניהו סירב עד כה להתחייב כי לא יעסוק בהליכי חקיקה שעשויים להשפיע על משפטו - כמו פיצול תפקיד היועמ"ש, וכן כי לא יהיה מעורב במינוי שופטים לעליון. "ההתנהלות מעלה תהיות ביחס לכנות ההצהרות"

בווידאו: סיכום משדר וואלה! NEWS על משפט נתניהו מה-08.02.2021 (צילום: קונקט, רוני כנפו, שי מכלוף ורויטרס)

ראש הממשלה בנימין נתניהו מחוייב להסדר ניגוד העניינים שגיבש עבורו היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, האוסר עליו לעסוק בשיטת המינויים במערכת אכיפת החוק - כך קבעו היום (חמישי) שופטי בג"ץ. נתניהו סירב להתחייב כי לא יעסוק בהליכי חקיקה שעשויים להשפיע על משפטו - כמו פיצול תפקיד היועמ"ש, וכן כי לא יהיה מעורב כלל במינוי שופטים לבית המשפט העליון.

לפי הסדר העניינים שגיבש מנדלבליט, נתניהו לא יוכל לעסוק במינויים במערכת המשפט או אכיפת החוק הנוגעים לבעלי תפקידים שמעורבים בהליך הפלילי שלו, או יכולים להשפיע עליו: היועמ"ש, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, ראש אגף החקירות, וכן מפקדי להב 433 וחוקרי רשות ניירות ערך שהיו מעורבים בחקירותיו וצפויים להעיד במשפטו.

מחוייב להסדר ניגוד העניינים שגיבש היועמ"ש. נתניהו בבית המשפט, בחודש שעבר (צילום: ראובן קסטרו)

עוד כשבג"ץ דן בעתירות נגד כהונתו של נתניהו בראשות הממשלה במקביל למשפטו הפלילי, התחייבו פרקליטיו של נתניהו כי הוא יהיה כפוף להסדר ניגוד עניינים שימנע ממנו להשתמש במשרתו כדי להשפיע על המשפט. עם זאת, לאחר שמנדלבליט גיבש טיוטת הסדר, התגלו חילוקי דעות משמעותיים בנוגע להיקפו של הסדר ניגוד העניינים, וראש הממשלה סירב לחתום עליו.

לאחר מכן גובשה במשרד המשפטים טיוטת הסדר מצומצמת יותר, אולם נתניהו סירב להתחייב גם אליה - ובייחוד לסעיפים העוסקים במעורבות במינוי שופטים ובהליכי חקיקה. בנוסף טען נתניהו כי היועמ"ש כלל אינו מוסמך לגבש לו הסדר ניגוד עניינים, כי חוות דעתו אינה מחייבת, וכי מנדלבליט עצמו נמצא בניגוד עניינים, בהיותו ראש התביעה הכללית, שהגישה אישום נגד נתניהו.

נגד התנהלותו של נתניהו הוגשו עתירות על ידי התנועה לאיכות השלטון ו"מבצר הדמוקרטיה" - קבוצה של עשרות אזרחים שיוצגה על ידי עו"ד דפנה הולץ לכנר. הם ביקשו לקבוע כי נתניהו מחויב להסדר שגיבש היועץ המשפטי לממשלה, גם אם הוא מסרב לחתום עליו. העותרים ביקשו לאסור גם על השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, להיות מעורב במינויי בכירים, בשל זיקתו לראש הממשלה.

בסעיף נפרד של העתירה, התבקש בג"ץ להוציא צו שיאלץ את הממשלה להוציא לפועל שורת מינויים בכירים בשירות הציבורי, מהלך שנמנע עד כה בשל מחלוקות פוליטיות בין כחול לבן לליכוד. השופטים אסתר חיות, ניל הנדל וחנן מלצר קיבלו היום את עמדת העותרים ברוב חלקי.

עוד בוואלה!

אם נתניהו ישיג 61 אצבעות, הסדר ניגוד העניינים לא יעצור אותו

לכתבה המלאה
"תחום ניגוד העניינים מצוי בליבת תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה". מנדלבליט (צילום: פלאש 90, אוליביה פיטוסי)

"לאורך השנים נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי 'חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיות משפטיות, מחייבת את הממשלה ורשויותיה כל עוד בית-המשפט לא פסק אחרת"', אמרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.

"תחום ניגוד העניינים מצוי בליבת תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה כמי שפועל להגנה על שלטון החוק ולשמירה על סדרי השלטון, המינהל התקין וטוהר המידות. לפיכך, הותרת ההכרעה הסופית והמחייבת בתחום זה בידי היועץ - ולא בידי השר נושא ההסדר - יש לה חשיבות ברורה ומובהקת".

חיות אף מותחת ביקורת על כך שראש הממשלה התחייב בפני בית המשפט להיות כפוף להסדר ניגוד עניינים, ואז כפר בסמכותו של היועמ"ש לגבש הסדר כזה. "טוענים באי כוחו של ראש הממשלה כי התחייבויותיו הקודמות התמקדו בעצם נכונותו לערוך הסדר ניגוד עניינים, וכי הוא לא הביע כל עמדה ביחס לסמכות היועץ המשפטי לממשלה לערוך אותו או ביחס למעמדה של חוות דעתו בהקשר זה", כתבה חיות.

"טענה זו מתעלמת מהסדרי ניגוד עניינים קודמים שנערכו לראש הממשלה וסותרת לחלוטין את העמדה שהוצגה מטעם ראש הממשלה עצמו בהליכים אחרים בדבר מעמדן המחייב של חוות דעת היועץ. התנהלותו זו של ראש הממשלה מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה, אשר לא כללו כל הסתייגות ביחס למעורבות היועץ המשפטי לממשלה בתהליך גיבוש הסדר ניגוד העניינים".

"עוצמת ניגוד העניינים במקרה זה – גבוהה". נתניהו (צילום: פלאש 90, אוליבייה פיטוסי)

חיות קיבלה את עמדתו של מנדלבליט לפיה "ניגוד העניינים במקרה דנן הוא חריג בטיבו ובעוצמתו. האינטרס העומד על הפרק הוא אינטרס אישי הנוגע לקיומו של משפט פלילי, אשר עשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על שמו הטוב של אדם ועל חירותו, ובמקרים כגון המקרה דנן הנוגעים למי שנושא בתפקיד ציבורי, עומד על כף המאזניים גם כל עולמו של הנאשם כאיש ציבור. לנוכח אינטרס זה ובשל יכולת ההשפעה של ראש הממשלה על קבלת ההחלטות בממשלה, הנגזרת ממעמדו כראש הרשות המבצעת וכמי שמנווט את פעילותיה ויעדיה העיקריים, עוצמת ניגוד העניינים במקרה זה - גבוהה".

המשמעות היא שיש הצדקה לקבוע מגבלות רחבות יותר, שיתמודדו עם כל חשד סביר לניגוד עניינים בין האינטרסים האישיים של נתניהו כנאשם, ובין תפקידו כראש הממשלה.

הבקשה להגביל על השר אוחנה - נדחתה

חיות בחנה גם את המגבלות הספציפיות שראש הממשלה סירב להתחייב אליהן, ומצאה כי הן סבירות. כך למשל, לגבי סירובו שלא להיות מעורב בשינוי שיטת המינוי של בעלי תפקידים בכירים במערכת אכיפת החוק, קבעה: "הטעמים המצדיקים את הימנעות ראש הממשלה ממעורבות במינויים ספציפיים במערכת אכיפת החוק תקפים גם ביחס להחלטות הנוגעות לשיטת המינוי ולהיקף סמכויותיהם של המתמנים. הניסיון להפריד בין אלה לאלה הוא מאולץ ואין לקבלו".

עם זאת, השופטים דחו את בקשת העותרים לקבוע איסורים גם על השר אוחנה, מתוקף זיקתו לנתניהו. הם קבעו כי אופיו האישי של הסדר ניגוד העניינים לא מאפשר להרחיב את המגבלות שבו גם לשר לביטחון הפנים.

באשר לסוגיית מינויי הבכירים, נקבע כי "לא ניתן לקבל מצב שבו הממשלה, גם אם היא ממשלת מעבר, מתפרקת באופן מוחלט מחובתה לבצע מינויים בשירות הציבורי". לפיכך השופטים הוציאו צו המורה לראש הממשלה נתניהו ולראש הממשלה החליפי, בני גנץ, לפיו "מוטלת חובה להשלים במהירות הראויה את מינוי הבכירים בשירות הציבורי, בכפוף לכללים החלים על ממשלת מעבר".

נדחתה הבקשה לקבוע איסורים גם עליו, מתוקף זיקתו לנתניהו. אוחנה (צילום: דוברות משטרת ישראל)

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי "אנו מברכים על פסק הדין החשוב המחייב ראש ממשלה החשוד בפלילים חמורים להסדר ניגוד עניינים, המוציא מתחת סמכותו של חשוד בפלילים כל אפשרות להשפיע על מערכת אכיפת החוק, או על משפטו התלוי ועומד".

עוד מסרו כי "בית המשפט העליון מצביע גם על התחייבותו של נתניהו עצמו לקבל עליו את ההסדר ומבקר בפסיקה את התנהלותו: 'התנהלותו של ראש הממשלה מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה'. נמשיך להיאבק בשחיתות השלטונית ונילחם באופן בלתי מתפשר על טוהר המידות של נבחרי הציבור".

שר המשפטים ויו"ר כחול לבן בני גנץ הגיב לפסיקת בג"ץ ומסר כי "נתניהו שקוע עד צוואר בניגוד עניינים. סירובו למנות פרקליט מדינה קבוע ושר משפטים קבוע, מוכיח עד כמה בעייתית כהונתו כראש ממשלה. אני מקווה מאוד שכל המפלגות לגוש השינוי יבינו זאת, ויתאחדו במאמץ להחליף אותו".

"קץ לניסיונותיו של הנאשם נתניהו להשפיע ולהתערב במערכת אכיפת החוק"

קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", המיוצגת באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר, מסרה בתגובה כי "אנחנו מברכים על פסק דינו של בג"ץ, אשר קיבל את הטענות המרכזיות שהעלינו ושם קץ לניסיונותיו של הנאשם נתניהו להשפיע ולהתערב במערכת אכיפת החוק. פסק הדין הוא ברור וחד-משמעי, ומשמעותו הרחקה מיידית של נתניהו מכל הנוגע למינויים של שומרי הסף ולהחלטות הנוגעות למערכת המשפט.אנו שמחים על ההחלטה של בית המשפט שדחתה את נסיונותיו של נתניהו למסמס את מינוי הבכירים בשירות הציבורי, והזכיר לממשלה שזו אחריותה לבצע את המינויים החיוניים הללו - בלי תירוצים לגבי היותה ממשלת מעבר".

"קביעתו הנחרצת של בית המשפט כי החלטות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את כל רשויות השלטון. העותרים קוראים לנתניהו ולשרים ליישם את הערתו של השופט מלצר, ולאמץ את המלצותיה של ועדת שמגר בדבר ניגודי עניינים - צעד שהפוליטיקאים נמנעו לעשות עד כה מלעשות כדי לחמוק מכללי המותר והאסור, וכדי לגלגל את האחריות לפתחו של בית המשפט. לבסוף, העותרים מברכים על כך שבג"ץ הטיל באופן חריג על נתניהו לשלם הוצאות משפט - מהלך המעביר מסר ברור לגבי תרומתה הציבורית של העתירה למאבק למען טוהר המידות", הוסיפו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully