הפרקליטות ביקשה היום (חמישי) מבית המשפט לחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיע לדיון במשפטו ביום שני, בו יישמע נאום הפתיחה של התובעת ליאת בן ארי. בתגובה שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה לבית המשפט המחוזי בירושלים נכתב כי בנאום זה תתייחס התובעת "לכל האישומים בתיק, לאופן בו היא תבקש להוכיחם ולהליך הצפוי".
עוד הוסיפו בפרקליטות כי "המאשימה סבורה כי יש טעם ממשי לנוכחותו של הנאשם בנאום הפתיחה, שהינו מעמד הפתיחה של פרשת התביעה כולה, הן בהיבט של משמע הדברים על ידי הנאשם באופן בלתי אמצעי, והן בהיבט של מראית פני הצדק".
עוד בוואלה!
זאת, בתגובה לבקשת פרקליטיו של נתניהו לפטור אותו מהתייצבות בבית המשפט במהלך עדותו של מנכ"ל וואלה! לשעבר אילן ישועה, זאת משום שלטענתם לא היה קשר ישיר בין השניים. בתביעה הבהירו כי הם לא מתנגדים להיעדרותו של נתניהו מעדות ישועה, שצפויה להימשך כמה שבועות, וכי הם משאירים את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.
נתניהו הבהיר בתגובה שבכוונתו להגיע לדברי הפתיחה של התביעה, והוא מבקש את הפטור רק מעדותו של ישועה, שתחל לאחר מכן. הוא הודיע לבית המשפט באמצעות עורכי דינו כי "ראש הממשלה אינו מבקש לא להיות נוכח בדברי הפתיחה, אלא במהלך שמיעת עדותו של ישועה".
עם זאת, בפרקליטות ציינו כי ישנו ערך ציבורי לנוכחות של נתניהו במשפטו, וביקשו כי אם בית המשפט אכן יפטור את נתניהו מהתייצבות, הוא ידרוש ממנו להבהיר שהבין את המשמעויות של הדבר, "לרבות אי העלאת טענות בהמשך הנובעות מהיעדרותו, וכי לא יתבקשו דחיות דיונים בשל אי התייצבותו".
בפברואר קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי דיוני ההוכחות בתיקי ראש הממשלה יחלו ב-5 באפריל. העדים יישמעו שלוש פעמים בשבוע מהשעה 09:00 ועד 15:30. השופטים דחו אז את בקשת נתניהו לביטול כתב האישום בתיקים 1000 ו-4000, אך קבעו כי נפל פגם בהתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
כמו כן, נדחו הבקשות שהגישו סנגורי ראש הממשלה לפסילת ראיות שהושגו, כביכול, טרם מתן אישורו של מנדלבליט לפתיחה בחקירה. השופטים ציינו כי אין הצדקה לפסול ראיות בשלב זה, שכן הדבר נעשה בדרך כלל לאחר שלב ההוכחות, והם לא מצאו הצדקה לחרוג מכך.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.