וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פגז פגע בו קשות, אך הוא בחר לחיות (5,4): הדרך המרגשת של מחבר התשחצים הוותיק

עודכן לאחרונה: 3.4.2021 / 11:12

יובל חמצני נפצע מפגז בשמירה במעוז בסיני, הפך לנכה ונאלץ ללמוד מחדש לדבר. למרות הקשיים שעמדו בפניו, הוא הוסמך כעו"ד, זכה בעתירה לבג"ץ, למד לצייר, לא הפסיק לטייל ובשני העשורים האחרונים נודע בתשבצים שפרסם במעריב. בשבוע שעבר מת, כמה ימים לפני שחגג 71

יובל חמצני. דוד (דדה) עינב, אתר רשמי
יותר מ-20 שנה של תשחצים. חמצני/אתר רשמי, דוד (דדה) עינב

במשך שלושה שבועות היה מאושפז החייל יובל חמצני מחוסר הכרה, פצוע קשה מאוד מפגיעת רסיסי פגז מצרי על גדת תעלת סואץ במהלך חול המועד פסח, באפריל 1970. כששבה אליו הכרתו, במוצאי יום העצמאות, שמע את השיר "אהבתיה" ("פתאום עכשיו, פתאום היום") ששר שלמה ארצי למילותיה של תרצה אתר וללחן של יעקב הולנדר, וזכה בפסטיבל הזמר והפזמון שנערך באותו ערב, 11 במאי 1970.

מאז "מנגינת חייו השתנתה", כתבה מימי אילן, חברה קרובה של חמצני. "'אהבתיה' היה למוטו של חייו - הוא אהב אדם, אהב את הארץ, אהב תרבות, את משפחתו וחבריו", אמרה אילן. לדבריה, "יובל הפך לנכה, היושב על כסא גלגלים, אך לעולם לא ויתר".

בשבוע שעבר הלך לעולמו חמצני - עו"ד, חידונאי ומי שבמשך יותר מ-20 שנה חיבר תשבצים ותשחצים עבור מעריב ורייטינג. היה זה שבוע לפני יום הולדתו ה-71.

יובל חמצני. יהונתן גולן, מעריב, אתר רשמי
"מעולם לא שמענו מפיו תלונה או מילת ייאוש". חמצני/אתר רשמי, יהונתן גולן, מעריב

חמצני נולד במרץ 1950 בשכונת אחוזה בחיפה, בן להוריו יצחק וחנה שעלו שניהם כילדים מפולין, ואח למיכל. ב-1955 עברה המשפחה לקיבוץ ניר-דוד שבעמק בית שאן, שם גרו רבים מחבריהם של ההורים מקן השומר הצעיר בחיפה.

כשאר בני גילו, חמצני למד במוסד החינוכי בבית אלפא, שבו התחנכו הנערים מקיבוצי הסביבה שהשתייכו לתנועת הקיבוץ הארצי. "יובל היה תמיד מהמובילים בחברה", סיפרה אחותו, ד"ר מיכל בז'רנו, "הוא היה נער יפה ומוכשר, והיה תלמיד טוב".

עם סיום לימודיו התיכוניים התנדב חמצני לשנת שירות, אותה עשה כמדריך בקן השומר הצעיר בשכונת יד-אליהו בתל אביב. בשנה זו גם למד למבחני בגרות, דבר שלא היה מקובל אז במוסד החינוכי בו למד בתיכון.

עוד בוואלה!

בטקס בריף הדולפינים, באילת הרימו כוסית לזכר רופאת הילדים המיתולוגית של העיר

לכתבה המלאה

פציעה, התאוששות - וניצחון בבג"ץ

חמצני התגייס לנח"ל ועבר מסלול של לוחם חי"ר. אחרי שסיים קורס מ"כים ביקש לצאת לקורס קצינים. בתקופה שבה המתין לתחילת הקורס, נענה לקריאה להתנדב ולשרת באחד ממעוזי קו בר-לב לאורך תעלת סואץ.

ב-22 באפריל הוצב בעמדת שמירה. אילן מספרת כי החייל שהיה צריך להחליף אותו איחר בדקה אחת - ובדיוק אז נחת פגז על עמדת השמירה. הוא נפצע באורח קשה מאוד בראשו ובידו הימנית, והועבר מחוסר הכרה לבית החולים סורוקה בבאר שבע.

לאחר ששבה אליו ההכרה, החל מסע ארוך של החלמה ושיקום שבין השאר הצריך אותו ללמוד מחדש לדבר. למרות מצבו הוא ביקש להיות עצמאי, עזב את ניר דוד ועבר למרכז הארץ. בתום תקופת שיקום ממושכת החליט ללמוד משפטים והתקבל ללימודים באוניברסיטת תל אביב. נוכח מגבלות בדיבור ובכתיבה איתן התמודד, הוא נדרש למאמצים אדירים במהלך הלימודים - וצלח אותם.

יובל חמצני. ראובן קסטרו, מעריב, אתר רשמי
"מי שהכיר אותו הבין שהנכות היא דבר לא רלוונטי עבורו". חמצני/אתר רשמי, ראובן קסטרו, מעריב

ב-1980 הוסמך חמצני כעורך דין והחל לעבוד כיועץ משפטי של ארגון הגג של הנכים. ב-1989 זכה בעתירה שהגיש לבג"ץ נגד החלטת הביטוח הלאומי לשלול הטבות מנכה שאחיו שגר איתו באותה דירה והסיע אותו, עבר לגור בבניין אחר. בג"ץ קבע אז כי קרובי נכים המסיעים אותם לא חייבים להתגורר באותו בניין.

"לא נתת לשום מגבלה לעצור אותך"

לצד עבודתו כעורך דין, התמסר חמצני לתחביבו כחידונאי ומחבר תשבצים. הוא היה מוקף במעגל חברים, גם הם חידונאים ותשבצאים, והם היו נפגשים בקביעות. כך, במשך יותר מ-20 שנה חיבר תשבצים, תשחצים ותשבצי היגיון עבור העיתונים מעריב ורייטינג. התשבץ האחרון שחיבר הופיע בגיליון סוף השבוע שעבר של מעריב, יום אחרי מותו.

"יובל היה שוחר תרבות, בעיקר מוזיקה קלאסית וקונצרטים, ובנוסף חובב ערבי שירה עברית. הוא אהב לטייל בכל חלקי הארץ ולא נכנע למגבלות הגופניות. אם הוא שמע על פריחה בוואדי כלשהו, הא היה מגיע לשם ורואה את הפריחה", סיפרה אילן על תחביביו של חמצני, שאותו הכירה במסגרת אותו חוג מכרים. במקביל, הוא למד ציור בבית הלוחם בתל אביב, ובהמשך השתתף בתערוכות רבות. לדבריה של אילן, "מעולם לא שמעתי מפיו תלונה או מילת ייאוש. מי שהכיר אותו הבין שהנכות היא דבר לא רלוונטי עבורו", אמרה.

לפני 17 שנה הגשים כמיהה נוספת, והפך לאב. הוא הכיר את אירית, והשניים גידלו בהורות משותפת את ליהי ויהלי. לפני שבועיים מת במפתיע. לפי בקשתו, הוא הובא למנוחות בניר-דוד.

יובל חמצני. דוד (דדה) עינב, אתר רשמי
אדם שוחר תרבות. חמצני/אתר רשמי, דוד (דדה) עינב

"במשך השנים הרגשתי שאנשים לפעמים קצת מרחמים עליי שאבא שלי נכה, אבל הם לא יודעים שזה כל-כך לא המצב", כתבה ליהי בהספד לאביה. "אני מרגישה שהם צריכים לקנא בי על כך שאתה אבא שלי. בזכותך הייתה לי את הילדות הכי מושלמת שילד יכול לבקש", הוסיפה.

"אתה האבא הכי טוב בעולם והאיש הכי טוב בעולם, כל מי שמכיר אותך יודע כמה טוב לב יש לך, כמה אתה חכם, נבון ובעל ידע רב, איזה בן אדם שמח, חיובי, אופטימי, כשרוני ומיוחד אתה", ספדה גם יָהֵלי, אחותה. "למרות הפציעה והנכות שלך, חיית את החיים ולא נתת לשום מגבלה לעצור אותך. גם כשהיו קשיים לא ויתרת, המשכת בדרכך ואמרת שיהיה בסדר. אתה לימדת אותי שעם כוח רצון - הכול אפשרי בחיים".

בהשראת סיפור חייו של חמצני, כתבה אילן בשנה האחרונה 11 סיפורים שיופיעו בקרוב כספר. "כל סיפור הוא אבן דרך מרתקת במסע חייו המיוחד וכולם יחד מעלים על נס את ההתמודדות עם הקושי ויכולים להיות דוגמא ומופת לכל אדם", הסבירה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully