מנדלבליט יידחק להכרעה: שלב העדויות במשפט נתניהו מחדש את שאלת הנבצרות

משפט נתניהו ומאמצי הרכבת הממשלה יעלו הילוך ביום שני, והציר המשפטי-פוליטי בו שרויה המדינה כבר שנתיים צפוי להגיע לכדי נקודת רתיחה. שלב ההוכחות שבפתח יבהיר אם ראש הממשלה אכן יכול לנהל את ענייני המדינה במקביל למשפטו, ואם הפלונטר הפוליטי יגיע שוב לדיון בבג"ץ

סיכום ליל הבחירות: על פי המדגמים מרוץ צמוד בין הגושים, לנתניהו אין 61 (צילום: שי מכלוף, יותם רונן, ניב אהרונסון, קובי אליהו, בני בן סימון, שלומי גבאי, רוני כנפו)

חול המועד פסח הוא באופן מסורתי תקופה שקטה בתחום המשפט. בתי המשפט בפגרה ומטפלים רק בתיקים דחופים, וגם משרד המשפטים די דומם. כנראה כדי לאזן, השבוע הבא צפוי להיות שבוע קריטי על הציר המשפטי-פוליטי, ובעיקר בנקודת ההשקה של שני הצירים: ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ביום שני יחל השלב העיקרי בתיקי האלפים: שלב ההוכחות. זה הרגע שבו המשפט עובר מדיונים על מועדים, מסירת חומרי חקירה, ובקשות לפסול את ההליך כולו, לשמיעת העדים והצגת הראיות. ובמילים אחרות - זה הרגע שבו התביעה מתחילה לנסות להוכיח את האישומים. העד הראשון שיעלה על דוכן העדים הוא מנכ"ל וואלה! לשעבר, אילן ישועה, אבל עוד לפני כן צפוי נאום הפתיחה של התובעת הראשית, ליאת בן ארי.

נאום הפתיחה הוא מעין פרק מבוא לפרשת התביעה במשפט, שבו פורשת הפרקליטות בפני השופטים והנאשמים את "מפת הדרכים" של התיק. לפני שצוללים לפרטי הפרטים של הראיות והעדויות, התביעה מתייחסת במבט על לכלל האישומים, וכיצד היא מתכוונת להוכיח אותם באמצעות עיקר הראיות שבידיה.

האם אפשר לנהל את ענייני המדינה ובמקביל להיות כבול שלוש פעמים בשבוע? נתניהו (צילום: ראובן קסטרו)

יום שני הוא גם הרגע שבו המשפט יעלה הילוך, ובמקום דיון פעם בכמה חודשים, יעבור לשלושה דיונים בשבוע. ברמה הטכנית, מבחינת הלו"ז של ראש הממשלה, זה השלב המכביד ביותר, שמעלה את השאלות המהותיות ביותר לגבי יכולתו של נתניהו לנהל במקביל את ההליך הפלילי שלו, ואת מדינת ישראל. האם אפשר לנהל את ענייני המדינה ובמקביל להיות כבול שלוש פעמים בשבוע, מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, לבית המשפט המחוזי בירושלים?

נתניהו סימן השבוע את הדרך שבה הוא מבקש לקיים במקביל את חובותיו כראש הממשלה וכנאשם, כשביקש משופטי המחוזי לפטור אותו מהתייצבות פיזית בבית המשפט בזמן עדותו של ישועה. החוק קובע כי ברירת המחדל היא שנאשם יהיה נוכח בכל הדיונים בענייניו, אך מאפשר לבית המשפט גם לשחרר אותו, אם הוא מיוצג על ידי עורכי דין ואם לא מצא שהיעדרותו תפגע בהגנתו.

הנימוק שהעניק נתניהו לבקשה הוא שלישועה לא היה כל קשר ישיר איתו (מלבד פעם אחת בה התקשר ראש הממשלה לנחם את המנכ"ל על מות אמו, ב-2013). אפשר לקבל את הנימוק הזה, ואכן הפרקליטות לא התנגדה לפטור אותו מהעדות, אלא רק מנאום הפתיחה. אבל הנימוק הזה ממילא רק דוחה את ההכרעה בשאלה העיקרית.

בית המשפט פטר את נתניהו מהתייצבות לעדותו. אילן ישועה (צילום: ניב אהרונסון)

מה יהיה בהמשך, כשניר חפץ, שהיה מהאנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, יעלה להעיד במשך שבועות? ומה על שלמה פילבר? ומה לגבי ארי הרו, ארנון מילצ'ן והעוזרת האישית שלו, או אפילו עם הנאשמים עצמם, אם יחליטו להעיד להגנתם? אי אפשר לנהל משפט בשלט רחוק, או בחצי משרה. גם לא מדינה.

שאלת הנבצרות

בזמן שנתניהו יאזין לנאום הפתיחה של התביעה במשפטו, לא רחוק משם יתחיל נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את הפגישות עם ראשי הסיעות כדי להחליט על מי להטיל את המנדט להרכבת הממשלה.

בינתיים, עו"ד שחר בן מאיר, עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית" וקבוצת האזרחים המתכנה "מבצר הדמוקרטיה" כבר פנו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כדי שייתן דעתו האם הנשיא יכול להטיל את הרכבת הממשלה על הנאשם נתניהו. הפניות למנדלבליט הן כמובן רק שלב מקדים לפניה לבג"ץ. אף שעתירות דומות נדחו לפני שנה, תחילתו של שלב ההוכחות עשויה להוות שינוי נסיבות שיצדיק דיון מחודש.

במקביל לפעילות המשפטית שנוגעת לאפשרות להטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה, אפשר להעריך שתחילתו של שלב ההוכחות גם תצית מחדש את הדיון על הוצאתו של נתניהו לנבצרות. כמובן, בהנחה שיישאר בלשכת ראש הממשלה. בעבר סבר מנדלבליט כי המשפט לא מייצר "נבצרות טכנית" - כלומר, עצם העובדה שנתניהו עומד למשפט לא בהכרח מונעת ממנו לכהן במקביל כראש ממשלה, למשל בשל הזמן שהוא צריך להקדיש למשפטו.

עמדתו היא שהסדר ניגוד העניינים אמור להרחיק את נתניהו מהשפעה על המשפט. מנדלבליט (צילום: ראובן קסטרו)

תחילתו של שלב ההוכחות יכולה בהחלט להביא לבחינה מחודשת של הקביעה הזו, אך ממילא מה שהטריד את מנדלבליט היה מה שכינה "נבצרות מהותית" - מצב בו נתניהו משתמש במשרת ראש הממשלה כדי להשפיע על ההליך הפלילי שלו. בעבר ספג היועמ"ש ביקורת על זהירות מוגזמת, עד כדי גרירת רגליים, בניהול החקירות והתיקים של ראש הממשלה. אפשר להתווכח אם היה צדק בביקורת הזו, אך מה שנראה כיום הוא שבשאלת הנבצרות היועץ עושה כל מאמץ כדי להימנע מהכרעה.

העמדה הרשמית של מנדלבליט היא שהסדר ניגוד עניינים נוקשה הוא שאמור להרחיק את נתניהו מכל סמכות שעלולה להשפיע על המשפט שלו או על מעורבים בו. ראש הממשלה אמנם סירב במשך שנה לחתום על ההסדר, עד שלאחרונה בג"ץ קבע כי הנוסח שקבע היועמ"ש מחייב אותו בכל זאת.

באחרונה חשף תאגיד השידור הציבורי כי נתניהו הורה לשרי הליכוד להתבטא נגד החלטה מסוימת במשפטו. זה כנראה לא הספיק למנדלבליט. מכאן, ומהסדר ניגוד העניינים שגובש, ניתן להבין שרק הפעלת סמכות שלטונית ישירה של נתניהו כדי לעצור את המשפט תיחשב פעולה שמפרה את הסדר ניגוד העניינים, ומכאן מחייבת כי נבצר מנתניהו למלא את תפקיד ראש הממשלה. למשל, אם יורה לקדם תיקון לחוק העונשין שימחק ממנו את עבירת השוחד.

עוד בוואלה!

ההצגה חייבת להיפסק: בתוך המולת הבחירות, משפט נתניהו כמעט נשכח

לכתבה המלאה
בשל כוחו הפוליטי, המערכת הפוליטית "מתיישרת" כדי לעצור את המשפט. נתניהו בליל הבחירות (צילום: ראובן קסטרו)

הסדר ניגוד העניינים נושא אופי אישי. המגבלות שבו חלות אך ורק על נתניהו, ומונעות רק מעורבות ישירה שלו. וזה לא מספיק. בשנתיים האחרונות יצאה מדינת ישראל לארבע מערכות בחירות כלליות, רק משום שנתניהו מקווה שבסוף יצליח למצוא קואליציה שתחלץ אותו מהמשפט. איתמר בן גביר הבין את זה והכריז שיקדם חוק שיעצור את משפט ראש הממשלה.

הבעיה אינה רק מעורבות אישית של הנאשם נתניהו בעצירת משפטו. הבעיה היא שבשל כוחו הפוליטי, המערכת הפוליטית "מתיישרת" כדי לעצור את המשפט בשבילו. אם הפלונטר הפוליטי ישאיר את נתניהו בראשות הממשלה, ניתן להניח שכל הסוגיות האלה יגיעו לבג"ץ. שוב.

ההשפעות של נאשם על כס ראש הממשלה

שלשום הגישה הוועדה למניעת הרשעות שווא דוח ביניים נוסף לממלא מקום שר המשפטים, בני גנץ. זה דוח חשוב מאין כמוהו, שאם יאומץ יוכל להצעיד את ישראל עשרות שנים קדימה בנושא השימוש בראיות מדעיות, כך שאותן ראיות יממשו את הפוטנציאל לסייע בחקר האמת, ומצד שני יקטינו ככל האפשר את הסיכון להרשעות שווא.

הוועדה הזו היא סוג של נס. היא מונתה על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ב-2018, ומאז זכו חבריה לראות בקומה השנייה של צלאח א-דין את אמיר אוחנה, אבי ניסנקורן ובני גנץ. ביומיים שחלפו מאז הוגש דוח הביניים פקעה כהונתו של גנץ כממלא מקום שר המשפטים, ולפי החוק לא ניתן למנות שוב ממלא מקום. אלא שהליכוד לא מוכן לאשר מינוי שר משפטים קבוע, שעל פי ההסכם הקואליציוני צריך להיות של כחול לבן. וכך הגיעה מדינת ישראל למצב שבו אין לה שר משפטים.

אי מינויו של שר משפטים קבוע מדגימה את המצב אליו הגיעה ישראל. גנץ, השבוע (צילום: ראובן קסטרו)

הסיפור הזה הוא דוגמה טובה לאופן שבו המדינה אינה מתנהלת כבר שנתיים. יושבת ועדה ובה אנשי המקצוע הטובים ביותר מהמשטרה, מהסנגוריה הציבורית, ממשרד המשפטים ומהאקדמיה, ומגבשת דוח מעמיק שמצביע על שורת בעיות קשות שייתכן שגרמו, ועדיין גורמות, להרשעות שווא. אותה ועדה אף מגבשת, על סמך חזית המחקר והניסיון העולמי, פתרונות מעשיים.

אלא שבישראל כבר שנתיים אין ממשלה מתפקדת שיכולה, או רוצה, לקדם את הפתרונות האלה. וגם אם הייתה רוצה לקדם אותם, איך יכלה לעשות את זה בלי להעביר תקציב מדינה? עתה גם אין לנו שר משפטים, אפילו למראית עין. הסיבה היא שהמערכת הפוליטית הפסיקה לעבוד לטובת אזרחי ישראל. היא מגויסת כולה מצד אחד לניסיון לחלץ את נתניהו ממשפט, ומהצד השני בניסיון למנוע זאת. זוהי ההשפעה האמיתית של נאשם על כס ראש הממשלה. אותה, כאמור, שום הסדר ניגוד עניינים לא יפתור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully