נשיא סין שי ג'ינפינג הציע לאיראן הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי ל-25 שנה כבר ב-2016, אך טהראן העדיפה אז להמתין לפירות השקעתן של חברות מערביות לאחר הסכם הגרעין והסרת הסנקציות. אלו בוששו לבוא בשל פרישתה החד-צדדית של ארצות הברית מהסכם הגרעין, ומדיניות "הלחץ המקסימלי" של הנשיא הקודם דונלד טראמפ. בחלוף חמש שנים ונשיא, ניאותה הרפובליקה האסלאמית לקבל את חיבוקה של סין.
ההסכם, שנחתם אתמול בטהראן, עשוי להעמיק את השפעתה של סין במזרח התיכון ולפגוע בניסיונות של ארצות הברית לבודד את איראן, שלא ממהרת לשוב להסכם הגרעין. בכיר בממשל ביידן כבר אותת על עמדות מרוככות יותר בסוף השבוע, כשאמר שוושינגטון וטהראן יכולות לנקוט צעדים בוני אמון בו-זמנית. אך איראן עדיין נחושה להוביל להסרת הסנקציות שהוטלו עליה מאז שממשל טראמפ פרש מהסכם הגרעין ב-2018, בטרם תשוב למלא את התחייבויותיה. סין, אחת המעצמות שחתומות על עסקת הגרעין שנחתמה ב-2015, מצדדת בטהראן.
"רוחאני והמתונים נכנסו לתפקיד בהבטחה לשפר את הכלכלה של איראן עם הסכם הגרעין ופתיחות לארצות הברית, והם יעזבו את התפקיד עם הסכם כלכלי ענק עם סין", צייץ פרופ' ואלי נאסר, מומחה לאיראן מאוניברסיטת ג'ון הופקינס. "במקום להשאיר את איראן ניטרלית, כישלון המדיניות האמריקנית נתן אותה לסין".
סין, למודת סנקציות אמריקניות כמו איראן, מחפשת דריסת רגל באזור שהעסיק את ארצות הברית במשך עשרות שנים. היא אף הציעה לתווך בין ישראל לרשות הפלסטינית כדי להעיר את המשא ומתן שנמצא בתרדמת ארוכת שנים. "סין עומדת לצדה של איראן בשמירה על ריבונותה וכבודה הלאומי", אמר שר החוץ של סין, וואנג יין, במהלך פגישתו אתמול עם נשיא איראן חסן רוחאני.
לקריאה נוספת בנושא
וואנג, שהגיע לאיראן אחרי ביקור בטורקיה והמשיך מטהראן לערב הסעודית, אמר כי על ארצות הברית לבטל באופן מידי את הסנקציות שלה על איראן "ולעצור את מהלכיה המשפטיים מרחיקי הלכת המכוונים כלפי סין, בין היתר". ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות הטילו בחודשים האחרונים סנקציות על גורמים בכירים וחברות בסין המעורבים בדיכוי ובהפרות זכויות אדם בהונג קונג ובמחוז שינג'יאנג. בייג'ינג הגיבה בעיצומים על מחוקקים וגופים העוקבים אחרי הנעשה המחוזות הללו.
שני הצדדים לא הרחיבו על תוכנו של ההסכם, שישומו בפועל ללא החייאת הסכם הגרעין והסרת הסנקציות האמריקניות עדיין לוט בערפל. מעבר לתחומים הכלליים שהוזכרו על ידי גורמים איראניים, כמו השקעות של סין בתחומי האנרגיה והתשתיות, פרטי ההסכם האסטרטגי הוזכרו בטיוטה שפורסמה בשנה שעברה בניו יורק טיימס.
על פי אותה טיוטה, בת 18 עמודים, סין תשקיע ברבע המאה הקרובה מיליארדי דולר בעשרות מגזרים, כולל הבנקאות, התקשורת, הנמלים, הרכבות, הבריאות והמידע הטכנולגי. בתמורה, סין הרעבה לאנרגיה תקבל גישה קבועה, ובהנחה, לנפט איראני. בנוסף לכך, טיוטת ההסכם ציינה את הידוק שיתוף הפעולה הצבאי, כולל אימונים ותרגילים משותפים, מחקר ופיתוח משותף של כלי נשק וחלוקת מידע מודיעני. כל אלו אמורים להדאיג את ארצות הברית וישראל.
לא כולם באיראן שבעי רצון מההסכם עם סין, מחשש שהממשלה, באישורו של המנהיג העליון עלי חמינאי, עשתה ויתורים גדולים מדי לבייג'ינג. אבל הלחץ הכלכלי המעיק והנואשות להשיג חיסונים נגד הקורונה עשו את שלהם, ובערוב ימי שלטונו של הנשיא חסן רוחאני נפל הפור. מי שהוביל את השיחות המחודשות עם סין מטעמו של חמינאי היה יו"ר הפרלמנט לשעבר עלי לריג'אני, שמוזכר כמועמד אפשרי בבחירות לנשיאות ביוני.
חסאם א-דין אשנא, יועץ בכיר של רוחאני, אמר כי ההסכם עם סין הוא "דוגמה לדיפלומטיה מוצלחת" וסימן ליכולתו של המשטר "להשתתף בקואליציות, ולא להישאר בבידוד".
שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף, שככל הנראה יסיים את תפקידו בתום כהונת רוחאני, כינה את סין "חברה בזמנים קשים" והזכיר את היחסים העתיקים בין העמים בפרס ובסין. עם זאת, זריף הביע הסתייגות מפרסום סעיפי ההסכם - מה שמרמז על הדאגה מתגובות נזעמות בציבור. הסכמים אסטרטגיים דומים של סין עם מדינות אחרות באסיה ובאפריקה הכניסו רבות מהן לחובות עתק, והן נאלצו למשכן חלק מנכסיהן האסטרטגיים כדי לפצות עליהם.
הנהגת איראן תנסה להוכיח שהיא לא השתעבדה לסין אלא מפתחת קשרים עם מדינות ידידותיות לא-מערביות. רוסיה, הנתונה ללחץ גובר מצד ארצות הברית, עשויה להיות הבאה בתור שתנסה להעמיק את נוכחותה בשוק האיראני.
חמינאי, שהצהיר כי לא ניתן לסמוך עוד על ארצות הברית ואירופה בשל האכזבה מהסכם הגרעין, אמר כי טהראן הצליחה להפוך את "הסנקציות להזדמנויות". "הצלחנו לנווט את הסירה שלנו", הכריז שעות אחרי החתימה על ההסכם עם סין.