שוטר העיד: מערכת "עין הנץ" שומרת מידע על כל כלי הרכב ללא הגבלת זמן

מערכת "עין הנץ", מאגר המידע המשטרתי שמופעל ללא הסדרה בחוק, שומרת מידע כמעט ללא הגבלת זמן - כך עולה מעדות שמסר לאחרונה חוקר מימ"ר מרכז. המשמעות היא שהמשטרה יכולה לבדוק איפה היה כל רכב בישראל בשנים האחרונות, ללא צו מבית המשפט.

"עין הנץ" היא מערכת של מצלמות חכמות שיכולות לקרוא לוחיות רישוי בסביבתן, להשוות את מספרי הרישוי למאגרים שהוגדרו מראש כמו מאגר כלי הרכב שדווחו כגנובים, או לבדוק אם מי שרשום כבעליו של הרכב דרוש לחקירה - ולהתריע על כך לשוטר בשטח בזמן אמת. המערכת גם שומרת תיעוד של כל כלי הרכב שעברו מולה, כך כשמתעורר חשד הקשור לרכב מסוים, ניתן לבדוק היכן הוא נסע בעבר. בכך יוצרת המערכת מאגר מידע על אזרחים שאינם חשודים בדבר, רק למקרה שרכבם יהיה מעורב בעבירה בעתיד.

המשטרה מסרבת לחשוף מידע בנוגע למערכת, ואחד הנעלמים הגדולים הוא לכמה זמן נשמר תיעוד כלי הרכב. למרות זאת, מדי פעם מתגלים רסיסי מידע כשהמשטרה מבקשת להשתמש בראיות שנאספו באמצעות המערכת, ונאלצת להעיד אודותיה בבית המשפט. כך אירע לאחרונה כאשר רס"ב דני לובל מהיחידה המרכזית של מחוז מרכז הגיע להעיד בתיק רצח שמתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

"מאחר וזאת מערכת ממוחשבת ניתן לעשות אי אלו חיתוכים בתוך המערכת עצמה, כך שזה יכול להוביל גם את כל המעברים של אותו רכב שנקלטו אי פעם, או תקופה ארוכה, בכבישי ישראל", הסביר לובל, "לצורך העניין, גם לפי שעה, גם לפי סוג. יש הרבה מאוד אפשרויות". בהמשך הוא חזר על הדברים, והוסיף: "אנחנו יכולים לתחקר לאחור את כל המעברים של אותם כלי רכב".

שני זיכויים שניתנו לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב חושפים את הבעייתיות בשימוש במערכת. המקרה הראשון אירע בתחילת 2019, כאשר שוטרים עצרו לבדיקה את רכבו של ק' באזור הטיילת בתל אביב. לדברי אחד השוטרים, מהרכב נדף "ריח חזק של חומר החשוד כסם", והוא הודיע לק' כי הם הולכים לבצע חיפוש ברכב. בחיפוש נמצאו כ-45 גרם של קנביס, שלושה טלפונים סלולריים וכ-3,000 שקלים במזומן. ק' נעצר והוגש נגדו כתב אישום על החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

עם הגשת כתב האישום הועברו לסנגורו של ק', עו"ד אבירן אסבן, חומרי החקירה בתיק. הוא הבחין כי בדוח הפעולה של אחד השוטרים הושחרה שורה וחצי. המשטרה הוציאה על אותו חלק בדוח תעודת חיסיון. מדובר בהליך שננקט בדרך כלל כדי להגן על מקורות מודיעיניים, או כדי לא לחשוף שיטות פעולה של המשטרה.

אסבן עתר לבית המשפט שדן בתיק וביקש לגלות את השורות שהושחרו. השופטת דנה אמיר קיבלה את הבקשה, ומה שנחשף הוא כי לפני המחסום המשטרתי הייתה מוצבת מצלמה של "עין הנץ", והיא העלתה בפני השוטרים התרעה על מידע מודיעיני הקושר את ק' לעבירות סמים, וכי יש לבצע עליו חיפוש.

הטענה של ק' הייתה שההוראה של המערכת לשוטרים לבצע חיפוש לא הייתה חוקית, שכן החוק מאפשר חיפוש ללא צו רק אם יש יסוד שברכב נעברה עבירה זמן קצר לפני כן. ההתרעה המודיעינית של "עין הנץ", לדבריו, לא עונה על התנאי הזה שכן לא הייתה מהימים שלפני האירוע.

המשטרה העדיפה להימנע מהכרעה, וחזרה בה מכתב האישום נגד ק', תוך שהבהירה כי "אין בחזרה מכתב האישום בתיק זה משום הבעת עמדה כלשהי בנודע למערכת ה-LPR (עין הנץ), דרכי הפעלתה או חוקיותה, כפי שהועלו על ידי ההגנה".

התיק הנוסף עסק גם הוא ברכב שנעצר במחסום משטרתי, ולאחר חיפוש נמצאו בו סמים ואגרופנים. גם הפעם טענו השוטרים כי ביצעו חיפוש ברכב בגלל "ריח חזק של סמים", אלא שבדוח הפעולה של אחד מהם נכתב: "מעצר ד"ח (דרוש חקירה) עין הנץ". ההערה הזו בדוח הביאה את השופט איתן קורנהאוזר לקבוע כי קיים קושי ממשי לקבל את גרסתו של השוטר, וכן כי לשוטרים לא היה יסוד סביר לחשד כי מ' מחזיק סמים או חפץ אסור כלשהו. הוא פסק כי החיפוש לא היה חוקי, פסל את הראיות שנתפסו בו, וזיכה את הנאשם.

בימים אלו תלויה ועומדת בבג"ץ עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד השימוש במערכת עין הנץ, ודיון בה נקבע לחודש מאי. סנגורו של ק', עו"ד אסבן, ביקש להצטרף לעתירה, מסר: "מעניינו של מרשי עולה כי מערכת עין הנץ משמשת לצורך עיכוב אנשים וביצוע חיפוש על גופם וברכבם על בסיס מידע מודיעני, וזאת תוך שהמשטרה מסתירה מנאשמים את עובדת עצם השימוש במערכת".

הוא הוסיף כי "השימוש במערכת מהווה פגם חוקתי חמור הכרוך בפעולת עין הנץ, ללא סמכות חוקית ותוך עקיפת ההסדרים החוקיים שחולשים על ההליך הפלילי. בנוסף הסודיות האופפת את השימוש במערכת עין הנץ פוגעת בזכותם של נאשמים להליך הוגן. אמנם עניינו של מרשי הסתיים בזיכוי, אך להערכתי קיימים עוד אלפי תיקים, בהם נעשה שימוש במערכת זו והמשטרה הצליחה להסתיר זאת מנאשמים אחרים".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "שימוש במערכות משטרתיות מגוונות בפעילות שיטור הובילה לסיכולם של אירועי פשיעה וטרור, מעצר עבריינים, פענוח פשעים ושליחתם של עבריינים רבים שהורשעו לאורך השנים למאחורי סורג ובריח. הנסיון לקשור שתי החלטות שיפוטיות למערכת זו או אחרת - שגוי ומטעה. בשני המקרים הנאשמים לא הורשעו מסיבות שקשורות לגורם האנושי והראייתי ולא להיבטים טכנולוגיים. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול כחוק במגוון הכלים והאמצעים שברשותה לאכיפת החוק ולהגנה על הציבור, שלומו, רכושו ובטחונו".

בנוגע לעדותו של רס"ב לובל מסרו במשטרה כי "אין בכוונת משטרת ישראל להתייחס לשיטות ולאמצעים המסייעים בשמירה על שלומו וביטחונו של הציבור. יחד עם זאת נדגיש כי שיטות ואמצעים אלה מופעלים בהתאם לדין, לפסיקה ולהנחיות הגורמים המתאימים ובפיקוחם".