צילומי לוויין חושפים: עבודות בנייה נרחבות בכור בדימונה

התיעוד מעיד על כך שהכור עובר עבודות תשתית נרחבות - ככל הנראה הגדולות ביותר שבוצעו במקום זה עשורים. בין היתר תועדה חפירה בגודל של מגרש כדורגל בעומק של כמה קומות

אי-פי
עבודות הבנייה בכור (צילום: AP)

הכור הגרעיני בדימונה עובר בימים אלה עבודות בנייה נרחבות, ככל הנראה בהיקף הגדול ביותר זה עשרות שנים - כך עולה מתמונות לווייין שפרסמה הבוקר (חמישי) סוכנות הידיעות אי-פי. בצילום נראית בין השאר, חפירה בגודל של מגרש כדורגל בעומק של כמה קומות, סמוך למבנה הכור עצמו.

בדיווח צוין כי נסיבות הבנייה כמו גם מטרתה אינן ברורות, וכי בממשלת ישראל לא השיבו לפניית סוכנות הידיעות בנושא. על פי התמונות, שצולמו ביום שני האחרון, נראה כי מדרום לכור עצמו נחפר בור באורך 150 מטרים וברוחב של 60 מטרים. בתיעוד נראית גם תעלה באורך 330 מטר.

עוד בוואלה!

הערכת אמ"ן: איראן רחוקה כשנתיים מייצור נשק גרעיני

לכתבה המלאה
השדרוג הנרחב זה עשרות שנים. התיעוד מהכור (צילום: AP)

זאת ועוד, כשני קילומטר ממערב לכור, ניתן לצפות בקופסאות בשני בורות שנראים כמו בסיסי בטון. גם באזור זה נראות שאריות חפירה. בדרך כלל נעשה שימוש בבסיסי בטון כאלה לטובת קבורת פסולת גרעינית. תמונות לוויין קודמות מובילות להערכה כי החפירות החלו בתחילת 2019, והתקדמו באיטיות מאז.

התיעוד מגיע ברקע התבטאויותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד הסכם הגרעין עם איראן, ועל כוונת ישראל וארצות הברית לפתוח בשיחות אסטרטגיות בנושא, בצל כוונת ממשל ביידן לשוב אליו. בסוכנות הידיעות אי-פי ציינו כי הבנייה בקרייה למחקר גרעיני בדימונה והביקורת מצד ישראל מתבצעות ללא פיקוח, בעוד הכורים באיראן מפוקחים בידי האו"ם.

"מה שישראל עושה במפעל הסודי שלה הוא דבר שממשלת ישראל צריכה להודות בו", אמר דריל ג' קימבל, מנכ"ל איגוד בקרת הנשק בוושינגטון.

התיעוד מהכור בדימונה (צילום: AP)

כור המים הכבדים פעיל מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, זמן רב ביחס לכורים שנבנו בתקופה זו הפועלים באותה טכנולוגיה. לפי אי-פי, עניין זה מעלה לא מעט תהיות בנוגע לבטיחות הכור. ב-2004 חילקו חיילי צה"ל חילקו כדורי יוד לתושבים בדימונה, למקרה שתתרחש דליפה רדיואקטיבית.

לצד פרסום תמונות הלוויין, מומחים ניסו להעריך מהי מטרת הבנייה החדשה בכור. "אני מאמין שממשלת ישראל דואגת לשמר ולתחזק את היכולות הגרעיניות הנוכחיות שלה", אמר אבנר כהן, חוקר למדיניות הגרעין של ישראל. "אם הכור בדימונה אכן מתקרב ליציאה מכלל שימוש, כפי שאני מאמין שאכן יקרה, אפשר לצפות שישראל תוודא שכמה ממשימות הכור, שעדיין נחשב הכרחי, יוחלפו במלואן בידי ישראל".

מנגד, קימבל סבור שישראל מעוניינת בהפקת טריטיום - תוצר לוואי רדיואקטיבי ובעל ריקבון מהיר יחסית, המשמש להגברת הפיצוץ בראשי נפץ גרעיניים. הוא הוסיף כי ייתכן שישראל גם רוצה לייצר מעט פלוטוניום טרי, "כדי להחליף או להאריך את חיי ראשי הנפץ שכבר בארסנל הנשק הגרעיני הישראלי".

מדיניות העמימות מעוררת ביקורת. הקרייה למחקר גרעיני בדימונה (צילום: GettyImages)

בניית הכור החלה בשנות ה-50' בחשאיות ובסיוע צרפתי. במשך שנים הוסתרה מטרתו גם מהאמריקנים, וישראל התייחסה אליו כמפעל טקסטיל. כיום, ישראל היא ככל הנראה אחת מתשע המדינות בעולם המחזיקות בנשק גרעיני. לפי אניסליטים, יש ביכולתה לחמש לפחות 80 פצצות. נשק זה עשוי להיות מועבר על ידי טילים בליסטיים יבשתיים, מטוסי קרב או צוללות. במשך עשרות שנים, מתווה המתקן בדימונה נותר זהה. עם זאת, בשבוע שעבר, פאנל מומחים הבחין ב"בנייה חדשה משמעותית".

מדיניות העמימות בה נוקטת ישראל מעוררת ביקורת - גם בקרב איראן. שר החוץ האיראני מוחמד זריף אמר השבוע כי "כל שיח על חשש מתוכנית הגרעין האיראנית הוא שטות. למען האמת, זו צביעות".

ולרי לינסי, חוקרת גרעין, אמרה כי הופתעה מתזמון הבנייה שנחשפה בדימונה. "הדבר הכי מפליא הוא שיש כאן מדינה שמודעת היטב לכוח של תצלומי לוויין ולאופן שבו מטרות כאלה מנוטרות", אמרה. "אפשר להאמין שאם יש דבר שהם היו רוצים לשמור מתחת לרדאר, הם היו עושים את זה".

"אם אתה ישראל, ואתה הולך לבצע שיפוץ נרחב בדימונה שיגרור תשומת לב, זה כנראה יהיה בזמן שאתה צורח הכי הרבה בנוגע לאיראנים", אמר ג'פרי לואיס, מרצה במכללה במידלברי שבורמונט .

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully