הערכת אמ"ן: איראן רחוקה כשנתיים מייצור נשק גרעיני

אתגרי ההגנה המרכזיים על הגבולות נותרו ירי הרקטות והטילים על ידי כוחות סוררים מעזה, ניסיונות לאתגר את המכשול התת קרקעי מהרצועה, ופעולות טרור נגד ישראל על ידי חיזבאללה או איראן - כך עולה היום (שלישי) מסיכום שנת 2020 והערכת המצב של אמ"ן לשנת 2021. כמו כן, איום נוסף הוא הפעלת לוחמה אלקטרונית נגד כוחות צה"ל.

אלוף תמיר היימן, מפקד האגף, הציג את התמונה המעודכנת בפני המטה הכללי של צה"ל, וציין כי השנה החולפת היתה שנה מאתגרת עבור קהיליית המודיעין, שנאלצה להתמודד עם אתגר של התפשטות נגיף הקורונה ברחבי המזרח התיכון. בשנה האחרונה, למרות הרגיעה היחסית, תקף צה"ל כ-500 מטרות בגזרות השונות. "בזכות יכולות מודיעיניות גבוהות הצלחנו לתקוף מאות מטרות, ולשמר את העליונות האזורית שלנו", הבהיר.

לדברי היימן, למרות שהכלכלות ברחבי המזרח התיכון בהדרדרות ונגיף הקורונה מושך את עיקר תשומת הלב במדינות השונות, לא נפגע המאמץ לבניין הכוח באזור. איראן ולבנון קיבלו סיוע כספי מרחבי העולם, כולל הפשרת חשבונות בנק כדי לממן רכש של ציוד רפואי, מוצרי יסוד ומניעת משבר הומניטרי, אך בפועל הכסף הגיע לידי ארגוני טרור וסייע ברכש והתעצמות.

"איראן נמצאת בשפל חסר תקדים בעקבות הפעולות שביצענו בשנים האחרונות, ולא רק בגלל הקורונה", הסביר ראש אמ"ן. "אך היא לא זנחה את תכנית הגרעין, ואף הגבירה את מאמציה בנושא", הוסיף. "במצבה הנוכחי, איראן רואה בהסכם מוצא יחיד מהמשבר, ולכן היא חותרת לכל הפחות לשוב להסכם שעליו חתמה ב-2015".

על המאמץ של איראן, חיזבאללה וסוריה נגד ישראל אמר היימן כי "הציר ממשיך בניסיון להתבסס, כדי לפגוע בישראל דרך רמת הגולן. המאמצים הרבים שלנו מצליחים לפגוע ולצמצם יכולת זו". הוא הבהיר כי האתגר המסוכן ביותר לצה"ל כיום הוא איום הטילים המדויקים. "אנו עומלים ועוסקים באופן קבוע ומתמשך באיום הזה, ועל אף שמדובר באיום שאין להקל בו ראש, אנו מספקים מענה איכותי בשלל דרכים, גלויים וסמויים".

לפי הערכות אמ"ן, איראן נמצאת כיום בנקודת שפל היסטורית כתוצאה מהתקיפות נגדה בחזיתות השונות, המשבר הכלכלי החריף והפעלת הלחץ על ידי המערב נוכח הסנקציות. באמ"ן קבעו כי איראן ממשיכה להתקדם בהפרות ההסכם, צוברת חומר מועשר ונמצאת בתהליכי מחקר ופיתוח שבחלקם בלתי הפיכים.

למרות הדיווחים בכלי התקשורת הזרים והטענה האמריקנית לאפשרות שאיראן נמצאת במרחק של ארבעה שבועות מפצצת גרעין, לפי אמ"ן איראן מתקדמת, אך עדיין לא פורצת לפצצה. לפי ההערכה שהציג ראש אמ"ן, איראן מקצרת זמנים לנקודת זינוק ועדיין מתמודדת עם קשיים משמעותיים. נראה כי היא רחוקה שנתיים מפצצה, מהרגע שבו תקבל על כך החלטה.

כדי לייצר פצצת גרעין, על איראן להעשיר 40 ק"ג אורניום ברמת העשרה של 90%, לפתח מתקן נפץ שיודע לתזמן פיצוץ ואורניום מתכתי, ואז לחבר בין המתקן לליבה כדי ליצור את הפצצה הגרעינית. לאחר מכן הם צריכים לערוך ניסויים במשך שלושה חודשים. התהליך המורכב ביותר הוא פיתוח ויצור מתקן הנפץ בפצצה. תהליך שקשה מאוד למעקב של ארגוני הביון השונים.

עוד מעריכים באמ"ן כי הרתיעה העמוקה ממלחמה עם ישראל נשמרה ברפובליקה האסלאמית, אך שאר גופי "המערכת השיעית", כמו סוריה וחיזבאללה, עלולים לערער את היציבות בזירה הצפונית, עד כדי ימי קרב, בדגש על הזירה הלבנונית.

לפי ההערכות, המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי מעוניין להפחית את הסנקציות על המדינה ולחזור להסכם של 2015 מול ממשל ביידן. יחד עם זאת, האיראנים מרגישים בנחיתות בעקבות חיסולו של מפקד כוח קודס קאסם סולימני ואדריכל הגרעין מוחסן פחריזאדה.

לאחרונה אמרו גורמי ביטחון לוואלה! NEWS כי ישראל מסכלת כוונות איראניות לפגיעה בה. לפי הערכות באמ"ן, האיראנים עסוקים בלשקם את ההרתעה שלהם ולגלגל פיגועים בתחום הסייבר, הפעלת כלי טיס לא מאוישים, פעילות טרור בחו"ל והשפעה על הממד הימי. מאז שני החיסולים עברו חודשים רבים, והם לא הצליחו להוציא אל הפועל פיגוע.

מצבה הכלכלי של איראן בנקודת שפל היסטורית, ואפילו דומה לימי הלחימה בין עיראק לאיראן. בעבר נקבעה הערכה בישראל, שמתחת לייצור 650 אלף חביות נפט ביממה איראן תפשוט את הרגל. היום הם מייצרים סביב 250 אלף. כוח קנייה לנפש במדינה הידרדר לרמה של תקופת מלחמת עיראק-איראן, שמוגדרת כאחת מנקודות השפל של המשטר. למרות זאת, הם ממשיכים בהפרות הסכם הגרעין.

פקחי האו"ם איתרו הפרות בשני מתקנים, אך איראן הצליחה לשרוד את הביקורת ולא לסגת. למרות הביקורת מבית, יש משטר האייתולות כוח של חמישה מיליון אנשי בסיג' שמוכנים לשבור ידיים ורגליים לכל מי שייצא נגדם. במערכת הביטחון חוששים שבהתאם להסכם שנחתם ב-2015, יוסרו בשנת 2023 חלק מהסנקציות, ואז יתאפשר ייבוא של רכיבי טילי קרקע-קרקע כדי לייצר על אדמתם טילים מדויקים.

בשנת 2026 יוסרו סנקציות על המחקר והפיתוח ובשנת 2031 הם יוכלו לפי ההסכם מ-2015 להעשיר אורניום באופן חופשי וללא הגבלה. לכן האיראנים מאוד מעוניינים לחזור להסכם הגרעין הישן, שגם לא עוסק בטרור שהם מממנים ומפעילים בתימן, עיראק, סוריה ולבנון.

במערכת הביטחון מקווים להימנע מחיפזון שיאיץ את המשא ומתן עם איראן על הסכם חדש, הקשחת העמדה האמריקאית והמשך הסנקציות. לפי ישראל, יש לנצל את המצב הכלכלי של איראן כדי להגיע להסכם טוב יותר. לעומת זאת, איראן מצפה לקבל הקלות כבר לקראת החג נורוז (ראש השנה הפרסי) ב-20 בחודש.

במשך הזמן שהיא מקווה להשיג הסכם חדש, איראן גם לא מוותרת על ההתבססות בסוריה, תימן ועיראק, אך משנה את אופי הצבת הכוחות בשטח. לפי הגישה באמ"ן, יש לקחת את כלל מרכיבי הפצצה, להכניס אותם לתוך ההסכם ולמנוע אותם לנצח.

משטר אסד עדיין נאבק בארגוני ג'יהאד עולמי, דעאש וכיסי התנגדות ברחבי סוריה. במקביל, מתאמץ המשטר הסורי להתמודד עם המשבר הכלכלי החמור, לנוכח התפשטות הקורונה. לפי נתונים לא רשמיים, יש כיום בסוריה כ-70% אבטלה, רק 20% משלמים מסים, ההכנסה הממוצעת ליום נעה סביב שני דולרים וכ-90% מתחת לקו העוני. בנוסף לכל אלו, מאות אלפי פליטים עדיין נמצאים במחנות בירדן, ומיליונים ברחו לאירופה. עשירי סוריה הבריחו את כספם לבנקים בלבנון.

החוב הסורי לאיראן הולך וטופח, וכיום הוא כבר האמיר ל-80 מיליארד דולר. זו אחת הסיבות שאסד ממשיך לאפשר את תהליך ההתבססות האיראני במדינה, ולאחרונה אף העביר לאחריותם רצועת חוף בלטקיה, מאפשר התבססות שיעית ברמת הגולן הסורית לחיזבאללה ולמיליציות איראניות נוספות.

לפי פרסומים זרים, צה"ל תוקף בעיקר יעדים איראנים בסוריה, אך אסד שחושש מאוד לשלטונו ולחייו מרגיש חשוף לעוצמתו של חיל האוויר, ולכן נמנע מתגובה צבאית. בשלב זה, ארצות הברית נמנעת מלהוציא את כוחותיה ממשולש אל טאנף ומאזור אבו אל-כאמל בסוריה. הרוסים לא העבירו עד כה את השליטה בסוללת ה-S300 לידי צבא סוריה.

לפי הערכת אמ"ן, כיום מתפקדים מאות איראנים בתפקידים מגוונים בסוריה. חלק מהם מפקד על מליציות שיעיות. הכוחות האיראנים מתחלקים ללוגיסטיקה, לחימה והפעלת אש. בתקיפה שיוחסה לצה"ל לפני כמה שבועות הותקפו יעדים בסוריה, בסמוך מאוד לשכונה בה מתגוררים איראנים ובני משפחותיהם. לפי ההערכות האירוע, שהביא לירידה בביטחון האישי שלהם ולעזיבת רבים מהם את המדינה.

ההישג הגדול של תקיפות בסוריה, לפי הערכות בישראל, הוא הפיזור של מסגרות הלחימה האיראניות בסוריה. הם גם יצאו מאזור דמשק והתרחקו אל ערים אחרות ואל הגבולות. במקביל, איראן גם עברה מטיסות צבאיות לטיסות אזרחיות, ובמקום לנחות בבסיסי צבא סוריה הם משתמשים בנחיתות בשדות תעופה אזרחיים.

רוסיה מתאמצת להחזיר את משטר אסד אל משפחת העמים ואל הליגה הערבית, ובמקביל מסייעת לצבא אסד להתחמש בטילים ובמערכות הגנה אוויריות. פרט לכך, מנסה אסד לשקם את כוחות השריון של צבאו, אך באיטיות. לפי ההערכות בישראל, איראן עוד לא נוטשת את רעיון ההתבססות בסוריה, אך בוחנת את אופיו.

ארץ הארזים בהתרסקות כלכלית. האינפלציה השנתית נעה סביב ה-131%, כשבתחום המזון היא כבר מגיעה לכ-423%. ערך הלירה הלבנונית בצניחה מתמדת, ובמדינה יש כ-40% אבטלה. מערכת הבנקאות הלבנונית מונעת מאזרחים למשוך את כספם, למעט בנקאות פרטית של חיזבאללה, שמאפשרת לפעיליה למשוך כסף בדולרים.

חיזבאללה מנסה מזה כחצי שנה לנקום את הרג פעיל הארגון שעסק בהברחות מסוריה ללבנון, אך לא הצליח. לפי ההערכות בצה"ל, חיזבאללה עשוי ליטול סיכון ולהיכנס לסבב ימי לחימה נגד צה"ל כדי להוציא לפועל את הנקמה. בשלב זה יש לחיזבאללה עשרות טילים מדויקים, אך בצה"ל מעריכים כי אין לו יכולות ייצור מקומי.

אבו מאזן עבר שנה מאוד קשה בתחום הפוליטי והמדיני, כולל משבר כלכלי וקורונה, אך שרד את הכול ואף הודיע על קיום מערכת בחירות. למרות גילו המופלג, הוא חותר לחזור למשא ומתן עם ישראל בגיבוי ארצות הברית של ביידן. החזרת הסיוע הכספי לרשות הפלסטינית תסייע לו לבצר את מורשתו.

גם ברצועת עזה המצב הכלכלי מאתגר מאוד את ממשלת חמאס. 49% אבטלה, כשאצל הצעירים המצב גרוע אף יותר ו-53% מהתושבים מתחת לקו העוני. 96% מהמים ברצועה לא ראויים לשתייה, ואספקת מים מגיעה אחת ליומיים. אך למרות זאת, קיימת הערכה כי חמאס שומר על השקט ומרסן את הפלגים הפלסטינים, מאחר שהוא רואה בשלב הזה את ההסדרה עם ישראל כמוצא יחיד לבעיותיו.

התרומה הקטרית מאפשרת לו להשיג יציבות יחסית בשנה הקרובה, אך איננה פותרת את בעיות היסוד. יחד עם זאת, חמאס ממשיך לבנות את כוחו הצבאי באמצעי לחימה, תחמושת וחפירת מנהרות, עד כה ללא הצלחה. לפי ההערכות בישראל, אין לחמאס מענה לחומה התת קרקעית נגד המנהרות.

בנוסף לכך, גם ג'יהאד אסלאמי מקבל תשומת לב רבה ממערכת הביטחון, מאחר שמפקדיו הפכו להיות בלתי צפויים ולא יציבים. אחרי חיסולו של בהא אבו אל-עטא ג'יהאד נחלש בגזרה הצפונית. בנוסף לכך, לפי פרסומים זרים צה"ל ביצע תקיפות נגד בכירי הארגון בסוריה ונגד מתקן פיתוח. בכיר הארגון אכרם עגורי, שכמעט חוסל ובנו נהרג במתקפה בסוריה, נותר משובש בדעתו. תייסיר ג'עברי שהחליף את בהא אבו אל-עטא עוסק בבניין הכוח ולא בהפעלת כוח, בניגוד לקודמו.

מעבר להתבססות של איראן בסוריה, גם עיראק חיונית לפי תפיסת משטר האייתולות, שמשקיע מיליארדים על מנת להשתלט עליה. קאסם סולימני היה דמות מפתח בקשר עם המליציות המקומיות, ומאז שחוסל על אדמת עיראק, מתקשים האיראנים למלא את החלל.

השאיפה של איראן היא שישוחררו כספים על ידי ארצות הברית, ואז הם יוכלו להמשיך ולהשקיע במליציות פרו-איראניות ובתשתיות במדינה השכנה. איראן העבירה לעיראק כלי טיס לא מאוישים בעלי יכולת הגעה לטווחים ארוכים של מאות ק"מ - כולל עד ישראל. בנוסף, משקיעים האיראנים ברחוב העיראקי, כדי לקרב אליהם את האוכלוסייה בעלת הרוב השיעי.

עוד מדינה שאיראן מנהלת בה מלחמה היא תימן. גם בימים אלו ממשיכה איראן לבצע מתקפות באמצעות שליחים על יעדים סעודים, אך את ישראל מדאיגה פעולה איראנית במהלכה הועברו לתימן כלי טיס לא מאוישים מסוג שיהאד 136. איראן צוברת כוחות בתימן ובעיראק, ומאיימת משם גם על ישראל.

טורקיה פועלת בשנים האחרונות כגורם לעומתי ומקרבת אליה מדינות וארגוני אחים מוסלמים כמו קטאר, לוב וחמאס. בחודשים האחרונים היא ממתנת את הפעילות כדי לקרוץ לארצות הברית ולמדינות במערב.

בינתיים, טורקיה מתנהלת כמעצמה: פועלת בצפון סוריה ותומכת באוטונומיה של ערבים סונים באידליב, ביצעה ניסוי במערכת ההגנה S-400, קודחת במים הטריטוריאליים של קפריסין ויוון בחסות ספינות הצבא הטורקי, תומכת בחמאס, מקיימת דריסת רגל בים אדום, רוצה דריסת רגל גם בקטאר, מעורבת בלוב, מנהלת מבצעים נגד כורדים בעיראק וממשיכה במדיניות אגרסיבית באזור.

מצרים שרדה בקושי רב את משבר הקורונה, והיא ממשיכה במאבק שלה מול ארגוני הטרור בסיני. ירדן מצליחה לשמר יציבות תחת המשבר הכלכלי החריף, בעוד מאות אלפי פליטים סורים עדיין חיים בשטחה.

כל המדינות באזור מסדרות את עצמן לאורו של הממשל החדש בארצות הברית. חוזרים לסדר הישן. ההערכה בצה"ל היא שבראש סדר העדיפויות של ביידן נמצאות כעת בעיות הפנים של הקורונה והכלכלה, אחר כך אירופה, סין רוסיה ואז כול השאר.

לפי ההערכות בישראל, הסכמי הנורמליזציה הם שינוי מערכתי היסטורי במזרח התיכון והמוקד שלו הוא היווצרות משקל נגד משמעותי וגוש אלטרנטיבי לציר השיעי בראשות איראן. לדברי היימן, זו הזדמנות משמעותית להגביר את הלחץ על איראן, וייתכן שאף ניתן ליצור קואליציה בינלאומית נגדה.

כינון היחסים של ישראל במפרץ הפך את העימות לגלוי בין ישראל, ארצות הברית, מצרים, ירדן, מרוקו, בחריין, איחוד האמירויות וסודאן - למול איראן, עיראק, סוריה ולבנון.