הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי העריך שמכל הנאום שלו במכון למחקרי ביטחון לאומי יתפסו את תשומת הלב הציבורית דבריו על לבנון, תהליך ההתעצמות של חיזבאללה והמוכנות של צה"ל למלחמה.
כוכבי דיבר על הפעלת הכוחות בשדה הקרב האורבני, על המצב המידרדר של לבנון והמשילות החלקית. על כך שארגון חיזבאללה רואה את עצמו כחשוף מודיעינית ולכן יש לו בעיות בתהליך קבלת ההחלטות.
הרמטכ"ל גם התגאה בכך שכל הפעולות של חיזבאללה הן לא יזומות, אלא תגובות לפעילות צה"ל. חיזבאללה הפך כל בית חמישי בדרום לבנון למחסן אמל"ח, חמ"ל או אתר שיגור, וחידד את העיסוק של ארגוני הטרור בטילים מדויקים, טילי שיוט, יכולות סייבר ולוחמה אלקטרונית. כוכבי חזר על המסר כי צה"ל הגדיר את בתי האזרחים כיעדי טרור לתקיפה, וכן תשתיות דוגמת תחנת כוח חשמל. הרמטכ"ל לא חידש. זהו שיח שנמשך כבר יותר מעשור ולכן ההד הפוליטי התמקד בדבריו על איראן.
אך כדי לבחון לעומק את דברי הרמטכ"ל על הזירה הלבנונית צריך לחזור אחורה בזמן, ל-27 ביולי 2020. שבוע אחרי תקיפה שיוחסה לחיל האוויר בסוריה והרג של פעיל חיזבאללה שעסק בהברחות אמצעי לחימה ללבנון. חסן נסראללה הפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל והתחייב לנקום. הוא ראה בכך חובה נוכח סדרת כישלונות להוציא אל הפועל פיגועים נגד ישראל.
נסראללה המשיך להעביר מסרים באמצעות כלי התקשורת כי החשבון פתוח והנקמה באוויר. איומים אלו, כולל פעולות בשטח, הוכיחו כי צה"ל דחה את התגובה של חיזבאללה ולא הביא לסיומה. תמונת המצב כיום מלמדת שהמתח לאורך הגבול הביא לשחיקת הכוחות ותרגילי ההונאה, כרסום בהרתעה ובזבוז משאבים וקשב במוכנות למלחמה הגדולה.
עוד בוואלה!
בבוקר אותו יום ב-27 ביולי 2020, זיהו תצפיות של צה"ל חוליית מחבלי חיזבאללה מגיעה אל המרחב ומטפסת - באיטיות שמוגדרת כנצח במושגי צבא - לעבר מוצב גלדיולה בהר דב על גבול לבנון.
מפקד פיקוד צפון האלוף אמיר ברעם ירד אל "הבור" המשוכלל בפיקוד כדי לפקד על האירוע, ומפקד עוצבת הגליל תא"ל שלומי בינדר הבין שנדרש דיוק רב בתגובה לכל התפתחות, כדי לשלוט בסיטואציה. הרמטכ"ל כוכבי היה בדרך לצפון, החליט לשנות את לוחות הזמנים ולהישאר בפיקוד באותן שעות קריטיות.
לאחר התייעצויות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ והרמטכ"ל, התקבלה החלטה להכיל את האירוע ולהבריח את המחבלים חזרה לשטח לבנון ללא פגע. צה"ל לא התעקש לחסל את המחבלים ולגבות מחיר מחיזבאללה.
"חלפה בראשי המחשבה להורות לכוחות בהר לאגף את המחבלים עם טנקים וכוחות חי"ר ולקחת בשבי את המחבלים. לא היה להם שום סיכוי לברוח מלוחמי צה"ל", אמר גורם בכיר בצה"ל לקציני מילואים, אך הרמטכ"ל החליט אחרת.
בשעות אחר הצהריים המחבלים נכנסו לתוך שטח ישראל וברגע שפרקו את הציוד הרב ונערכו לצלוף באחד מחיילי צה"ל ניתן האות לפתוח באש הרתעתית, שתבריח אותם חזרה לשטח לבנון.
המחבלים הופתעו מהירי ונמלטו בריצה אחוזי אמוק תוך כדי שהם משליכים את הציוד הרב מאחוריהם. בצה"ל החליטו לא להפיץ את תיעוד האירוע על ידי התצפיות, כדי לא להעמיק את ההשפלה ולאפשר לנסראללה לרדת מהעץ ולוותר על הנקמה. אך ההפך קרה. נסראללה החליט שהוא ממשיך לנסות לגבות מחיר מישראל.
האירוע הותיר טעם של חמיצות ולא רק בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל. בהחלטה אחת התפוגגה תורת לחימה שמדברת על חתירה למגע. הרמטכ"ל כוכבי הציג זאת כסיפור הצלחה ודיוק במשימהֿ - ביטול היכולת של חיזבאללה ומניעת הסלמה.
מפקד פיקוד הצפון החליט להציג את האירוע בגלדיולה כדילמה מקצועית. הוא דיבר שוב ושוב עם מפקדי שטח על היתרונות והחסרונות של האירוע, אפשר שיח מלמד וגם שמע לא מעט ביקורת חריפה ומשפטים דוגמת "מחבלים חמושים שחצו את הגבול לשטח ישראל במטרה להרוג חיילים היו צריכים לחזור בארונות". קצינים שמעו את האלוף ברעם אומר בבירור, "מוקדם מדי להעריך את ההשלכות של מה שקרה באותו יום על ההר".
החסרונות של ההחלטה להכיל את האירוע במוצב גלדיולה ברורים: פגיעה בתדמית צה"ל ומסר כפול ללוחמים. קשה לשכוח את הביקורת שהוטחה ברמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, על כך שלא מיהר לאשר ירי על מפגינים פלסטינים מרצועת עזה שחיבלו בגדר וחצו את הגבול ללא נשק לשטח ישראל, כדי לגנוב ציוד צבאי, או את הביקורת הקשה על לוחם סיירת גולני, שלא ירה לפני כחודש על מחבל שהשליך לעברו בקבוק תבערה באוגדת יו"ש.
למרות זאת, וחרף איומיו פעולותיו של נסראללה, ייאמר לזכותם של מפקד פיקוד הצפון ומפקד עוצבת הגליל, שהצליחו לשמור על רמת דריכות גבוהה מאוד לאורך הגבול מאז חודש יולי ולמנוע מחיזבאללה הישגים.
בסוף חודש אוגוסט 2020, לדוגמה, ניסו קלעי חיזבאללה לפגוע בחיילי צה"ל סמוך למנרה, אך הם נכשלו והתגובה של צה"ל חריגה. בתגובה לשני כדורים שנורו, פגע צה"ל בשתי עמדות של כוח רדואן, והבעיר את כל הגזרה ביותר ממאה פגזים. קצינים בכירים בצה"ל אמרו בנחרצות, "אם חייל צה"ל ייפגע, המחיר שתגבה ישראל יהיה קשה הרבה יותר".
על רקע המתח בגבול, ניתן לומר שפיקוד הצפון העצים עד כה את תחושת הכישלון בחיזבאללה, שיפר את המענה בחזית באופן חלקי והגביר את המוכנות לאירועים מתפרצים. השפעת האירוע במוצב גלדיולה מוגדרת עדיין שנויה במחלוקת ויהיה ניתן להכריע בה רק כשיהיה ברור שהמתיחות תסתיים. אולם ברור כי ההחלטות באותו אירוע עדיין גובות מחיר בשטח על רקע המתח הקיים.
בנקודה הזו צריך להתמקד ברובד האסטרטגי. ברגע שהוחלט לבצע פעולה שכזו, הצליח צה"ל למנוע הידרדרות נקודתית, ולא אפשר לחיזבאללה לממש את הרצון לנקום את הרג פעיל הארגון. ברור לצדדים כי חיזבאללה אכן מורתע מצה"ל, ולכן מחפש נקמה מבוקרת, שלא תוציא את המערכות משני עברי הגבול מאיזון.
בינתיים חיזבאללה קובע את סדר היום על הגבול וזו נקודה שהמטה הכללי של צה"ל חייב להתעמת איתה, כי אם ישראל לא ניצלה את ההזדמנות כדי לשפר במהלך החודשים האחרונים תכניות אופרטיביות הכוללות אימונים והתמודדות עם איום הפשיטה על יישובים סמוכי גדר, אז הזמן חלף לשווא, והצבא ימשיך לשלם בגבול מחיר במשאבים, כרסום תודעתי והרתעתי.
"מאזן הכוחות בין הצדדים לא השתנה, רק המאפיינים שלו לאורך הגבול", אמר קצין בכיר באגף המבצעים לאחרונה בשיחות סגורות והוסיף, "זו מערכה מתמשכת, עד שנסראללה יחליט לרדת מהעץ".
למרות זאת אסור למתח בגבול הצפון להטעות ולהסיט את הקשב מהאיום האמיתי. הבעיות של מדינת ישראל בזירה הלבנונית הן הרבה יותר גדולות מאשר כרסום בהרתעה. פרויקט הדיוק לא נעצר. האיראנים וחיזבאללה נחושים להבריח רכיבים להרכבת טילים מדויקים על אדמת לבנון. טילים שמסוגלים לפגוע ביעדים בעורף הישראלי ברדיוס דיוק של פחות מ-50 מטר. אתגר עצום למודיעין הישראלי ולמערכות ההגנה האוויריות של צה"ל.
כל זאת למרות המשבר הכלכלי בלבנון. 60% מתחת לקו העוני ולא נראה שיש מדינה בעולם שרוצה לתרום מיליארדי דולרים לשיקום ארץ הארזים, בידיעה שהכסף יגיע בצורה כזו או אחרת היישר לידי חיזבאללה. למשבר הכלכלי יש להוסיף את המתח הפוליטי והעדתי ואם לא די בכך אז משבר הקורונה רק העמיק את בעיות המשילות. בשבוע האחרון יצאו תושבי טריפולי לרחובות במחאה נגד הממשלה הלבנונית על רקע קריסת בתי החולים, הסגר והעלייה בתחלואה.
זה לא מונע מחיזבאללה להמשיך ולאתגר את צה"ל ולנסות לפגוע בחופש הפעולה האווירי, הימי והיבשתי. המתח מתודלק היטב בכל מיני פעולות בשטח, בהפלת רחפנים ובחיכוך עם חיל הים. רק השבוע דיווחו כלי התקשורת בלבנון על הפלת רחפן של צה"ל מעל העיירה בלידא שבגזרה המזרחית בדרום לבנון ומעצר של סוכן בשם אבו שיהאב, מורה בכיר בתיכון מהעיירה ערב סלים בדרום לבנון, בגין שיתוף פעולה עם ישראלים. לטענתם נתפס בביתו ציוד אלקטרוני, מכשירי תקשורת. כמאה ק"מ משם, על המזח של ביירות, התקיים טקס חגיגי במעמד מפקד צבא לבנון ג'וזף עאון וסגנו זיאד נאסר, במהלכו קלט צבא לבנון מאה משוריינים מצבא בריטניה.
לכן, כשצבא בוחר לדחות בעיה, לא להתעמת בצורה ישירה ולנקוט פעולה, ההכלה עשויה בטווח הארוך לגרום לפגיעה קשה. לפי הערכות בצה"ל, ישראל עדיין לא הגיעה לנקודת האל-חזור בפרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה, אך היא מתקרבת לשם. בינתיים, לדחיית העימותים והחיכוך עם האויב יש מחיר מבצעי.