שירה איסקוב העידה: "ראיתי את השנאה שלו בעיניים, הרגשתי שאני הולכת"

שירה איסקוב עלתה הבוקר (ראשון) להעיד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע במשפטו של בעלה לשעבר אביעד משה, הנאשם שניסה לרצוח אותה. בהסכמת הצדדים, איסקוב תהיה היחידה שתעיד בבית המשפט פרט למשה, בעוד יתר העדויות והחומרים יועברו במסמכים.

היא תיארה על הדוכן את השתלשלות האירועים שהובילו לתקיפה. "עשרה ימים לפני המקרה עברתי גרידה, היה לי קשה להתמודד עם האובדן של העובר", סיפרה. "האובדן קרה אחרי שאביעד כעס עליי וצעק עליי. אני כעסתי וצעקתי בחזרה. אחרי זה היו לי כאבים חזקים בבטן ונפלתי לרצפה. יום אחרי זה רציתי ללכת למיון. הוא לא רצה להוציא את הילד, אז הלכתי אחרי. אמרו שאין דופק לעובר. ארבעה ימים אחרי זה עברתי גרידה. הייתי שבוע בבית ולא הלכתי לעבודה. יום שישי הגיע. וכמה ימים זה היה חילופי מילים בינינו". 

"לא הייתה הכלה מצידו על האובדן של העובר. הוא רצה תאומים ישר אחרי. לפני שאני נכנסת לגרידה הוא מבקש תאומים. לא היה בעצם שנייה אחת לאובדן העובר ולהרגשה של כמה ימים אני עם תינוק מת בבטן", הוסיפה, "ישבתי שבעה. רק בכי".

"ביום חמישי כבר התחלתי לבשל לערב החג, וביום שישי המשכתי, ואביעד הלך לעשות עם הילד קניות השלמה. ביקשתי בקבוק יין מיוחד שיהיה לנו כיף. ביום שישי זה התחיל כשהביא יין אחר. אמר ששום דבר לא טוב לך. 'כל דבר יש לך משהו להגיד'. כל מיני מילים לא נעימות. אמרתי ש'הבנתי את הראש שלך, תן לי לסיים לבשל'. המשכנו את היום. אני המשכתי לבשל. אביעד שטף את האוטו. הכניס את הצינור לבית ושטף את הרצפה. ביקשתי שלא יעשה את זה כי נשאר הרבה מים והילד יכול להחליק. הוא התעצבן וצעק ש'גם כשאני עושה משהו אני לא מרוצה'. בעצם אנחנו מתחילים.. הוא אומר לי משהו אני אומרת לו משהו. וזה רק מתעצם. ואז הוא בא ומנסה להקטין אותי ולהגיד לי כמה אני מכוערת ושאני כמו אישה בת 70. רק מנסה להקטין אותי ולהראות לי כמה אני לא מוצלחת ולא בסדר. הוא בא לי מול הפרצוף במטבח ואמר לי את זה", סיפרה.

"ואז הגיע הרגע שאני אומרת אני לא יכולה לשמוע את העלבונות האלה", המשיכה. "אני לא יכולה להיות איתו בבית שלושה ימים בסגר. אסע לצפון להורים שלי. זה לא יהיה טוב לאף אחד מאיתנו שנישאר ביחד בבית. התקשרתי לטלפון של אבא שלי ואמרתי לו שאני באה. לקחתי את א' להחליף לו חיתול. ואז כשיצאתי לחדר ליד לקחת שקית לחיתול, אני בטלפון עם ההורים, אביעד לקח אותי ותפס אותי וזרק אותי על הרצפה. אמרתי לו: 'הבטחת שלא תיגע בי'".

"הוא לקח אותי והטיח אותי ברצפה. ואז אמרתי לו פעם שניה ש[אתה] נוגע בי זה גירושים. אין מה להישאר יותר. חזרתי לשטוף את הילד ואני ממשיכה להיות עם ההורים שלי בטלפון. תוך כדי שאני לוקחת את התיק שמה בגדים לי ולא'. הלכנו לחדר שלו להלביש אותו. התיק שלי היה בחדר עבודה. אביעד ניסה להחביא אותו ושם אותו מתחת למיטת התינוק. אביעד אחריי. הוא רוצה כנראה לשמוע מה אני אומרת להורים שלי. הכנסתי בגדים שלי לתיק. חזרתי לסלון לקחת בקבוקי מים. כמה ספרים לדרך שיהיה לו. נעמדתי ליד הדלת ורציתי לצאת, והוא לא נותן לי לצאת. נועל את הדלת וסוגר את התריס והחלון, אומר לי 'את לא הולכת' ו[שהוא] רוצה להצטרף. אמרתי 'אתה כבר לא בא איתי לשום מקום'".

"הוא החזיק לי את הידיים, מונע ממני להגיע לדלת. המטרה שלי הייתה לצאת מהבית. כשמתקרבים לדלת הוא נועל את הדלת וסוגר את התריס. כשהילד יורד מהידיים אני מסתובבת כדי לתפוס אותו. והחבטה הראשונה הגיעה לראש. ועוד אחת ועוד אחת. ועוד הרבה ואני צועקת. ואני מבקשת ממנו שיפסיק", תיארה את התקיפה.

"צרחתי שיפסיק וביקשתי סליחה. ביקשתי עזרה מאבא שלי. הם היו על הקו", המשיכה. "הילד צרח וזעק לשמיים. ביקשתי ממנו שיהיה עם הילד וייקח אותו ויחבק אותו וירגיע אותו. הילד התיישב לידי. כולו התמלא בדם שלי. אני הייתי על הרצפה, שכבתי על הרצפה, והילד היה משבצת לידי. פשוט התיישב וזעק לשמיים ובכה".

"בזמן הזה הוא לא מפסיק להכות אותי. ואז הוא ניגש למגירה של הסכו"ם ומוציא סכין. ואני מבקשת ממנו שלא יעשה את זה. הוא אומר לי את לא תהיה אימא של הילד. לא תהיי אימא של הילד. הוא ניגש אליי וחונק אותי ואומר 'תמותי'. אני מבינה בדיעבד למה לחש. הוא חנק אותי עם שתי הידיים שלו. אני שוכבת, הוא עליי, העיניים שלו עליי והוא מחכה שאאבד הכרה", אמרה, "אני רואה את השנאה שלו בעיניים. למה הבחורה עדיין לא מתה".

"בין לבין היה גם את השכנה שהגיעה, הוא הוציא את הסכין לפני והוא דקר, ואמרתי לו להפסיק והוא אמר שלא תהיה אמא לילד. ואז מה שאני זוכרת זה ששכנים מחזיקים אותי ואומרים 'תיכף האמבלונס יגיע'. שתי שכנות לידי, גם אביבה וגם עדי, וביקשתי מהן שישמרו לי על הילד. הרגשתי שאני הולכת, אין לי כוחות, אין לי אוויר, אין לי כלום" .

איסקוב תיארה את שורת הפציעות הקשות שנגרמו לה באותו יום. "כל הראש שלי תפרים ויש לי המון כאבים. ארובת העין נשברה והקרנית נפגעה. אני לוקח כדורים נגד כאבים. הלחי תתאחה לבד. הלסת. השיניים שנשברו. יש לי ניתוח להשתלת עצם בלסת ואחר כך השתלת שיניים. אני לומדת סיבולת לב ריאה כדי שאוכל לחזור לריצות והליכות. יד שנשברה ואצבע שנכרתה. אני בפיזיותרפיה". היא סיפרה גם כי בנה מטופל אצל קלינאית תקשורת, לאחר שהפסיק לדבר מאז האירוע.

מלבד ניסיון הרצח של איסקוב, משה הואשם גם בהתעללות בבנם התינוק, זאת בשל העובדה שתקף אותה לעיניו. הוא טוען כי יש למחוק עבירה זו מכתב האישום משום שלא נחקר עליה במשטרה. בנוסף, הוא טוען כי מעולם לא הואשם אדם בהתעללות בתינוק בשל תקיפת אדם אחר בסביבתו, ולכן מדובר באכיפה בררנית. ההגנה אף גורסת כי משה אשם בחבלה בכוונה מחמירה לכל היותר, ולא בניסיון רצח.

לפי כתב האישום, "משה תקף את אשתו באכזריות מספר רב של פעמים באמצעות מערוך עץ שבו השתמשה לצורך הכנת חלות לחג, חנק אותה בצווארה ודקר באמצעות סכין מטבח משוננת עם להב באורך של עשרה ס"מ כ-20 דקירות בכל חלקי גופה".

משה התייצב לדיון בעניינו בשבוע שעבר באמצעות שיחת זום, והודה כי תקף את איסקוב - אך טען כי לא התכוון להרוג אותה, וכן כי "התגרות" מצדה היא שגרמה לו "לאבד שליטה על מעשיו, ולפגוע בה". גם ברובו של כתב המענה לאישום, שהוגש על ידי עורכי הדין אהרון רוזה ואלון דוידוב, הוא מטיל את האחריות לאירוע לפתחה של איסקוב - שכמעט שילמה בחייה. "הנאשמת ניצלה כל הזדמנות כדי לעלוב בנאשם, להתגרות בו, ולהתעלל בו מילולית", נכתב.

ההגנה הציעה לוותר על שמיעת כל העדים בתיק, כולל איסקוב עצמה, ולהכריע בתיק על סמך חומרי החקירה, אולם הפרקליטות התנגדה לכך. "חברי טען שבית המשפט יוכל להכריע על סמך דפים והקלטות. ההקלטה סלקטיבית. הנאשם הוא זה שמקליט ורק חלק מהאירוע שלא כולל את התקיפה. לצורך הכרעה בראיות, יש צורך לשמוע את עדותה", אמרה עו"ד מורן גז.