משפט נתניהו

תיקי נתניהו נועדו לדכא מזרחים? זו עובדה כמו שאין קורונה. זאת הסיבה שהתפוצצתי

התזה לפיה המשטרה, הפרקליטות והתקשורת עשו יד אחת כדי לחסל פוליטית את ראש הממשלה במטרה לפגוע ב"ישראל השנייה" לא שונה מכל תיאוריית קונספירציה. מחובתו של עיתונאי לומר זאת בשידור חי ובקול רם - ועל כך איני מתנצל

בווידאו: סיכום משדר וואלה! NEWS על משפט נתניהו מה-08.02.2021 (צילום: קונקט, רוני כנפו, שי מכלוף ורויטרס)

"אין צורך לנו בשיסוי ובגירוי. האמת והדיוק זקוקים לנו כאוויר לנשימה", כתב ב-1932 נחום סוקולוב, הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית ומחלוצי העיתונות העברית. ב-2021 הגירוי והשיסוי בכל מקום, והמדיה מאכלסת סוגים רבים של מה שמכונה עיתונות. אני רוצה להאמין שגם היום יש רבים כאלה שתופשים את העיתונות ככזאת שתכליתה היא אמת ודיוק.

דמיינו לעצמכם שעם פרוץ מגיפת הקורונה הייתי מתחיל לצייץ על כך שהמגיפה לא באמת קיימת וכולה המצאה זדונית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יחד עם עוד כמה מנהיגים בעולם בנוסף לכמה פונקציונרים בארגון הבריאות העולמי, הכול במטרה לשלוט ללא עוררין על סדר יומם של האזרחים, ולהפוך אותם לצייתנים. עכשיו דמיינו לעצמכם שהייתי אומר את זה בזמן שידור, ליד פרשנית הבריאות המעולה בחדשות 13, הילה אלרואי. מכיוון שאלרואי מומחית בתחומה, מתוקף תחושת האחריות על התחום שלה, ודאי הייתה מגיבה, ונראה לי שגם באופן תקיף. היא כבר עשתה זאת כשפרופ' לס טען לצדה באולפן שאין באמת מגיפה.

אלא שלס היה רק אורח. לעיתונאי, בשונה מאורחים עם דעות שונות באולפן, יש חוזה לא כתוב עם הצופים שהוא מביא בפניהם עובדות בדוקות. הצופים יודעים היטב שאנחנו גם מפרשנים, מטרחנים, מביעים דעות אישיות, הכול נחמד, אבל אם אנחנו מציגים עובדות מן הסתם בדקנו שהן אמיתיות, או לפחות התיימרנו לעשות כן. מכיוון שאלרואי היא המומחית מטעם המערכת בתחום זה, היא זו שאמונה על העברת העובדות בתחומה לצופים, וברור שאם אני עם הקרדיט שיש לי מתחום הסיקור שלי, הייתי מביא למסך מידע שמבוסס על רעיון אינטואיטיבי במקרה הטוב וקונספירטיבי במקרה הפחות טוב, אלרואי הייתה מתפוצצת עליי ובצדק.

נתניהו בפתח משפטו, מאי 2020 (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל/פלאש90)

אנשים רבים חשים שלראש הממשלה נעשה עוול גדול. זו זכותם כמובן. גם עיתונאי יכול לחשוב כך, ואם יש לו עובדות שמוכיחות את הטענה, או המחשבה הזאת, זו לא זכותו להציג את העובדות הללו, אלא חובתו. המילים שעליהן הגבתי, לא באופן פושר (אני מודה), בשידור, הן אלה שהציגו את ה"עובדה" הבאה: ההגמוניה, כלומר, ישראל הראשונה, ששולטת על המשטרה, הפרקליטות והתקשורת, הפכה את ראש הממשלה ל"יעד מספר 1" מתוך רצון לדכא את ישראל השנייה - הכוונה היא בעיקר לציבור המזרחי. בשידור גם נאמר שאין הדבר דומה כלל ועיקר למה שקרה עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למשל.

הצגת התיאוריה הזאת, לטעמי, אינה שונה מתיאוריית הכחשת הקורונה, וגם לא שונה מתיאוריית Qanon בארצות הברית, שקובעת כי בפקידות האמריקאית "הדיפסטייט", פועלת כת של פדופילים. אני באמת ובתמים מאמין שהקביעה מפיו של עיתונאי שאמון על עובדות, באולפן חדשות, לפיה המשטרה והפרקליטות פעלו לתפור תיק לנתניהו כדי לדכא את המזרחים, זו תיאוריה חסרת אחריות, קונספירטיבית, מסוכנת, ואינה מבוססת אף לא על עובדה אחת שנאספה מבדיקה עיתונאית. אין לה כלל ועיקר קשר לשאלה - האם תיקי נתניהו מוצדקים או לא? בהחלט אפשר להעלות את השאלה הזאת; בהחלט אפשר להתווכח על כתב האישום בתיקי האלפים; בין זה לבין הקביעה העיתונאית שכתב האישום הזה נגד בנימין נתניהו נועד לדכא מזרחים אין כלום; ואם היא נאמרת בשידור על ידי עיתונאי, היא מחויבת הוכחה עובדתית, לא אינטואיטיבית.

תיאוריה לא יכולה להחליף עובדות פשוטות. אבישי בן חיים (צילום: פלאש 90, ללא)

אם מישהו בכל זאת זקוק, שוב, להסבר מדוע מדובר בלא יותר מקונספירציה, אז בבקשה: המידע המודיעיני שהוביל לחשדות נגד נתניהו החל להגיע לרשויות החקירה באמצע העשור הקודם. הפרקליטות שקיבלה בתחילה את החומר הייתה פרקליטות מחוז ירושלים. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כלל לא התלהב מהחומר שהונח בפניו. עכשיו, נחשו מי היה הפרקליט המיליטנטי ביותר שעמד מולו באותה תקופה? שחשב שמנדלבליט עושה הנחות מפליגות ולא מוצדקות לנתניהו? ובכן שמו הוא עו"ד אורי קורב, היום השותף של עו"ד בן צור, פרקליטו של נתניהו. האם הלהט של קורב לקבל מהיועץ אישור לפעולות חקירה נגד ראש הממשלה, נבע מרצונו לדכא מזרחים? לדכא את ישראל השניה? אני סבור שלא.

עוד בוואלה!

כיפה אחת, תהום פעורה: מה גרם לאראל סג"ל וברוך קרא להשתולל באולפן

לכתבה המלאה

עמיתי, ד"ר אבישי בן חיים, עשוי לטעון בשלב הזה שהלהט הוא בתת-מודע ("הגמוניה שאינה מודעת להגמוניותה"). עזבו את זה שכעיתונאי אף פעם לא קיבלתי גישה לדאטה של התת-מודע אצל אנשי רשויות אכיפת החוק, אני מתמקד בעניין אחר: הרי קורב, כזכור לכולנו, היה התובע הנלהב והלהוט, באותה מידה, גם בתיקי אולמרט - טלנסקי וראשונטורס - ממש כמו שהתובעת בתיקי נתניהו, עו"ד ליאת בן ארי, הייתה גם התובעת בתיק הולילנד, שם עמד אולמרט לדין באשמת שוחד. אם היום מה שמניע את בן ארי לרדוף את נתניהו זה רדיפת מזרחים מישראל השנייה (שנתניהו הוא נציגה לדברי בן חיים), מה הניע אותה ברדיפת אולמרט, ההוא שנתניהו סבר ובצדק שצריך לפנות את כסאו עקב החקירות נגדו? אגב, נתניהו אז כבר היה ב"ישראל השנייה", או טרם?

אומר בן חיים שאולמרט הוא לא נתניהו, שכן נתניהו הוא אישיות נערצת, "מגן ישראל". מה בעצם מצופה מחוקרים ומפרקליטים שמגיע להם מידע נגד ראש ממשלה נערץ כזה? להגיד האחד לשני: חברים, סטופ, אנחנו לא יכולים לגעת במידע, חייבים לגנוז אותו, שכן מדובר ב"מגן ישראל"? מה הטענה?

אין תיאוריה, ובוודאי אין עובדות

"ממהפך 77' ההגמוניה החלה לתקוף את 'ישראל השנייה' באמצעות מערכת המשפט", חוזר ואומר בן חיים. איך אפשר לשוב ולחזור על המנטרה הזאת, אני שואל, כשהנתונים ההיסטוריים כל כך סותרים זאת? האכיפה המסיבית נגד שחיתות שלטונית באמת החלה בתקופת כהונתו של נציג "האליטה" עלי אדמות (לשיטתו של בן חיים), כיועץ משפטי לממשלה - פרופ' אהרן ברק כמובן. רק שהשלטון, אבוי, היה עדיין שלטון מפא"י. ברק הורה לעצור, פיזית, את אשר ידלין, מבכירי מפלגת העבודה.

ידלין נשפט ונשלח לכלא; השר אברהם עופר התאבד לאחר שהחלה חקירה נגדו; ויצחק רבין היה ראש הממשלה הראשון, שנאלץ להתפטר עקב פרשת שחיתות (מינורית מאוד) ששמו נכרך בה. אגב, חושף הפרשה המדוברת (חשבון הדולרים) היה עיתונאי "הארץ" אז, דן מרגלית. אז מי בדיוק היה בהצגת התיאטרון הזאת "ישראל הראשונה", ומי "ישראל השנייה"? "הארץ", דן מרגלית, ניצב בנימין זיגל (מקים היחידה לחקירות שחיתות במשטרה) ואהרן ברק היו ישראל הראשונה, ורבין - ישראל השנייה?

רגע, הציטוט מהתיאוריה הנשנית ונאמרת היא "ממהפך 77". אולי מה שלפני כן לא נחשב. אז בואו נתחיל משם - מ-77' שלט הליכוד כמעט ברצף עד 92'. אבל הלו, משהו פה לא מסתדר, 15 שנות שלטון ליכוד, ואף תיק נגד ראש ממשלה? לא נגד מנחם בגין? לא נגד יצחק שמיר? איך לעזאזל התיאוריה דילגה עליהם? הרי נקודת השינוי, לפי התיאוריה, היא 77'? האפשרות שחשבתי עליה היא שאולי התיאוריה לא עובדת כאשר היא צריכה להתמודד עם ראשי ממשלה ישרים. מילא.

מרכיב מרכזי בתיאוריה הוא התיקים הפליליים נגד חברי כנסת בש"ס ובראשם אריה דרעי. גם פה חלוקת התפקידים בתיאטרון הזה משתבשת. הרי ראש הממשלה, יצחק רבין, הוא זה שנלחם כארי, בכל כוחו, ביועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש שדרש את התפטרותו של דרעי. רבין עשה זאת כדי להציל את ממשלתו, וכדי לקבל רוב להסכמי אוסלו המגונים לפי הימין. בג"ץ, למורת רוחו של רבין, קבע אז את ההלכה ההיסטורית, "הלכת דרעי-פנחסי", שחייבה ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום. אם כך, אני שואל שוב: מה לאירוע הזה ולמנטרת 77'? הרי אנחנו כבר שוב בממשלת המערך?

התיאוריה לא עובדת כאשר היא צריכה להתמודד עם ראשי ממשלה ישרים. בגין (צילום: AP)

נכון, גם נתניהו נחקר בתקופת כהונתו הראשונה בפרשת בראון-חברון (1997 כן? 20 שנה אחרי 77'). התיק נגדו נסגר, כזכור, כמו גם התיק שבו נחקר לאחר תום כהונתו - פרשת עמדי והמתנות. אחריו, כל ראשי הממשלה שכיהנו נחקרו. המשותף לכולם הוא שבשיא הטיפול בתיקיהם כבר לא היו מזוהים עם הימין האידיאולוגי. אהוד ברק מלכתחילה לא היה כזה; פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל סברה שיש להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון כשכבר היה עמוק בהתנתקות, והחקירות נגד אולמרט החלו שכבר לא היה בליכוד (הוא אגב אמר לא פעם שתפרו לו תיקים בגלל שרצה להעניק ויתורים מפליגי לכת לפלסטינים.

נו טוב (ראשי כבר סחרחר). אולמרט גם נשלח לכלא. וזה עוד לפני שהזכרנו את אברהם הירשזון שנשלח לכלא, שמעון שבס שהורשע, וכו'. נכון, גם שלמה בניזרי מש"ס נשלח לכלא, גם יאיר לוי מש"ס, אבל אם גם אלה וגם אלה נשלחו, על מה בדיוק מתבססת התיאוריה? הרי כל מחקר צריך לבדל קבוצה אחת מקבוצות אחרות, כדי לאפיין אותה. בהיסטוריית השחיתות השלטונית אין לכך זכר. קבוצה אחת לא שונה מרעותה. אין תיאוריה, ובוודאי אין עובדות.

כשהזיכרון קצר והפוזיציה עמוקה

הקונספירציות פורחות היכן שהזיכרון קצר והפוזיציה עמוקה. קחו לדוגמה את חיים רמון שהוכתר לאחרונה למשנה למלך על ידי רבים מתומכיו הקולניים של נתניהו. כל אימת שמזכירים לו את פשעו המכוער מ-2006, הוא מנפנף בפסק דין של בית המשפט העליון, זה שאפשר את חזרתו לממשלת ישראל על אף המעשה המגונה שביצע בקצינה בת 19. דווקא מעניין מאד לחזור לאותו בג"ץ, בעיקר כדי לראות מי היה זה שעתר נגד חזרתו לממשלה?

מחובק לפתע על ידי תומכי נתניהו. רמון (צילום: ברני ארדוב)

ובכן, זה משעשע. העותר היה "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל". כן, גוף ימני מאוד. עורך הדין שייצג אז את הפורום, הוא אחד הקולות הבולטים ביותר במאבקי הימין המשפטיים עד היום, פרקליט מוכשר בשם יצחק בם. הוא טען בפני בג"ץ כי מי שהורשע במעשה מגונה לא ראוי להיות שר, גם אם לא נקבע קלון למעשיו. וכך כתב לראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, טרם עתר לבג"ץ: "אדם שלפני ישיבת ממשלה, בה מחליטים על יציאה למלחמה, מוצא פנאי לעשות מעשים מגונים בקצינה המשרתת בלשכה הסמוכה, מעיד על עצמו כמי שאינו מתאים לכהן בממשלה, הואיל ודעתו טרודה בעניינים שאינם קשורים לענייני ציבור. זה מביך ומקומם ששר בכיר לפני ישיבת ממשלה גורלית, מוצא זמן למעשים מגונים". בג"ץ כאמור, ברוב דעות, לא קיבל את עמדת עו"ד בם.

אגב, היום רמון המחובק מאנשי נתניהו תוקף את התקשורת על כך שהיא רודפת את ראש הממשלה. מצד שני, בעבר, הוא תקף למשל את העיתונאי קלמן ליבסקינד, כי הוא מתבטא נגדו משום שהוא, ליבסקינד, מחזיק בדעות "ימניות קיצוניות"; על הח"מ הוא אומר שתוקף אותו עקב "עסקאות הדלפות מושחתות" שיש לי עם מסוקריי מרשויות אכיפת החוק; הפרקליטות, הוא טוען, רצתה להעיף אותו ממשרד המשפטים כי הביא רפורמות; הכול בסדר, מעשיות באמת יפות, תיאוריות מופלאות, אבל מי לעזאזל, אני שואל, שלח אליו את הקצינה כנערת פיתוי? כנראה שאף אחד; כנראה שפשוט לא הצליח להשתלט על יצרו, אפילו שפגש בחיילת בפתח הישיבה שבה שלח חיילים לסכן עצמם על אדמת לבנון.

לא הקליט את שאול אלוביץ' האשכנזי, כדי לדפוק את ישראל השנייה. ישועה (צילום: ראובן קסטרו)

כי ככה זה, תיאוריה משוכללת ככל שתהיה, טבולה במלים אקדמיות מפוצצות ככל שתהיה, מרגשת וסנטימנטלית ככל שתהיה, לא יכולה להחליף אירוע פשוט, עובדה פשוטה, שפשוט התרחשה, שהוכח כי בוצעה - נשיקה ללא הסכמה, קבלת מתנות של שמפניות וסיגרים (פלילי או לא פלילי, אבל זה הסיפור), או שיחה מוקלטת בין ראש ממשלה למו"ל (פלילית או לא, אבל היא קיימת, ולכל הפחות מעוררת חשד?).

מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, המזרחי, לא הקליט את שאול אלוביץ' האשכנזי, כדי לדפוק את ישראל השנייה. זה לא ממש הגיוני. הוא הקליט אותו כי הוא חשב שמסביבו מתנהלת מערכת יחסים מושחתת (בין שני אשכנזים אגב), ושכדאי לו שההקלטות הללו ילוו אותו ליום סגריר. זהו. לכן, רוני אלשיך המזרחי סבר שכדאי להעביר את המידע למנדלבליט החרדי. נשמע לכם טיפשי, צירוף הזיהוי העדתי והמגזרי, לעניין הזה? גם לי.

אז כן, כמי שאמון על סיקור התחום, חשבתי שמחובתי להגיב ובתקיפות, כששמעתי עיתונאי שמסקר במקצועיות רבה תחום אחר, אומר לצופים, במלים קצת אחרות, שכל התיק הזה נגד נתניהו, מיליונר אשכנזי, תושב ירושלים וקיסריה, נתפר במכוון על ידי המשטרה והפרקליטות כדי לדפוק מזרחים, כדי לדחוק אותם מהשלטון. חובתי העיתונאית הייתה לומר לצופים שהדברים המוצגים בפניהם כעובדות (והם הוצגו על ידי עמיתי ככאלה), אינם נכונים. על זה לא התנצלתי ואיני מתנצל. מצד שני, חבר לעבודה נפגע מהמלים שבהן בחרתי להשתמש בשידור חי, ולכן, ברמה החברית-אנושית, התנצלתי בפניו, ואפילו בפומבי.

ברוך קרא הוא הפרשן המשפטי של חדשות 13

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully