אם הפילוסוף היווני זנון היה מגיע בתחילת השבוע לדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים, בנוגע לתיקי האלפים, לא מן הנמנע שהיה משתכנע בצורך לפרסם גרסה מעודכנת לפרדוקס המפורסם שלו - "אכילס והצב". אולי היה מכנה את הפרדוקס החדש "נתניהו וההוכחות".
הפילוסוף בן המאה החמישית לפני הספירה, תיאר תחרות ריצה דמיונית בין אכילס קל הרגליים לבין צב. אכילס מהיר פי עשרה מהצב, ולכן נותן לו יתרון התחלתי של מאה מטר. אכילס רץ במהירות את אותם מאה מטרים, אלא שבינתיים הצב כבר התקדם עשרה מטרים נוספים. אכילס עבר גם אותם, אבל בינתיים גם הצב התקדם בעוד מטר. כשאכילס עובר גם את המטר הזה, הצב התקדם בינתיים עוד עשרה סנטימטרים לפניו. וכך הפירוק של מסלול הריצה לאינסוף חלקים קטנים הוא שיוצר את הפרדוקס בו אכילס המהיר תמיד נמצא קצת מאחורי הצב האיטי. קביעת המועדים לתחילת ההוכחות בתיקי האלפים מתנהלת, למרבה הצער, באופן דומה.
לקריאה נוספת בנושא משפט נתניהו
בדיון שנערך בחודש מאי ביקשו השופטים מפרקליטו של נתניהו (כתוארו אז) עו"ד מיכה פטמן, להעריך מתי יהיו מוכנים לתחילת ההוכחות.
"כרגע דיברתי עם חבריי (הסנגורים של הנאשמים האחרים) כיוון שהם מכירים את החומרים. הם ידברו כמובן בשמם, אני לא מדבר כרגע בשמם, ההערכה שלהם שהם יוכלו להיות מוכנים לפחות בסביבות סוף ינואר, אנחנו כמובן ניאלץ לבקש חודשיים-שלושה יותר מזה".
בדיון הבא, שנערך ביולי, כבר ייצג את נתניהו עו"ד יוסי שגב. הוא דווקא ביקש ששלב ההוכחות יתחיל רק אחרי שתסתיים מגפת הקורונה, משום שהוא לא רואה שום דרך לחקור עדים עם מסיכה. השופטים פחות התרשמו וקבעו ששלב ההוכחות ייפתח בינואר, מבלי לנקוב בתאריך ספציפי.
ככל שהלך המועד והתקרב, התרבו גם הבקשות השונות של הסנגורים, ובנובמבר כבר קבעו השופטים בהחלטה חדשה ששלב ההוכחות יפתח בפברואר. בינתיים שברה מגפת הקורונה שיאים של מתים ונדבקים, ודיון שהיה אמור להיערך בינואר נדחה והתקיים רק השבוע. כמו אכילס המתוסכל, חשבנו שהגענו למחוז חפצנו - חודש פברואר - וגילינו כי תחילת ההוכחות שוב התרחקו, ועדיין הן לפנינו.
ניתן לומר כמעט בוודאות מוחלטת שדיוני ההוכחות לא יתחילו בפברואר כמתוכנן. מתי כן? זה כבר פחות ברור. בדיון השבוע ביקש סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור, עוד שלושה או ארבעה חודשים כדי להתכונן לשמיעת העד הראשון. אולי לקבוע ישיבה נוספת לאחר יום העצמאות. חבל שאצה לו הדרך. אחרי יום העצמאות כולם כבדים מכל הבשר שזללו על האש (בהנחה שמגבלות הקורונה יאפשרו). אולי עדיף שבוע הספר, או באזור ראש השנה. בכל זאת, אכילס והצב מתחרים כבר משהו כמו 2,500 שנה. יש זמן.
השופטים טרם קיבלו החלטה על המועד החדש, ואפשר להניח שיפרסמו אותה בימים הקרובים. בינתיים הנאשם מספר 1, בנימין נתניהו, מפעיל עליהם לחץ בשני ערוצים.
ערוץ הלחץ הראשון הוא מהצד המשפטי. בית המשפט מולעט חדשות לבקרים בהררי בבקשות. כל ידיעה חדשותית שקשורה בקשר הדוק או רופף למשפט הופכת מיד לבקשה חדשה לגילוי ומסירת חומרי חקירה.
בהקשר הזה, השבוע קבע בית המשפט כי אין הצדקה למסור לסנגורים את התכתובות המלאות בין חוקר רשות ניירות ערך, ערן שחם שביט, והשופטת רונית פוזננסקי כץ. כמו כן מצאו השופטים שאין הצדקה להעביר לנתניהו את פרוטוקול הדיון המלא בו אישר היועמ"ש לפתוח בחקירת תיק 4000. עם זאת, השופטים שיחקו בהקשר הזה לידי ההגנה.
בבקשה קודמת שהגיעה לבית המשפט העליון נזף השופט יוסף אלרון בשופטי המחוזי על כך שדחו בקשות ללא נימוק מספיק. גם שתי הבקשות האלו נדחו בצורה לא מנומקת, כך שלא מן הנמנע שגם הן יגיעו לפתחו של העליון. בקשות בנוגע לחומרי חקירה הן הבקשות היחידות שניתן לערער עליהן במהלך ההליך, ולא רק בסופו, ולכן מהוות אוצר בלום עבור מי שרוצה לדחות את מועד תחילת ההוכחות.
כדאי להזכיר כי ליבת חומרי החקירה בתיק הייתה זמינה לסנגורים כבר בפברואר 2019, כדי להיערך לשימוע, אלא שהם ביקשו לדחות את איסוף החומרים עד לאחר הבחירות שנערכו במרץ אותה שנה. בסופו של דבר, עד שראש הממשלה הסדיר את נושא שכר הטרחה עם סנגוריו המתחלפים, החומרים נאספו רק בחודש מאי.
לאחר הגשת כתב האישום בינואר שעבר, החלו לעבור חומרים נוספים, והמסה העיקרית הועברה במרץ ואפריל. מאז מועברים חומרים נוספים, אך בטפטוף איטי. פה מסמך שהתברר שהועבר לטענת הפרקליטות בשגגה, שם החלטה של בית המשפט להעביר עוד קלסר. כל צעטאלע כזה הופך לחגיגה, כי הוא מאפשר לטעון שהחומרים עדיין מועברים. והרי איך אפשר לצפות להתחיל הוכחות ככה? יש ללמוד את החומרים החדשים.
ערוץ הלחץ השני, שדובר עליו לא מעט כאן בחודשים האחרונים, יצא לאור בגלוי רק השבוע. ההערכה הייתה כי נתניהו רוצה לכל הפחות לדחות את שלב ההוכחות לאחר הבחירות, כדי לא לנהל את הקמפיין תחת כותרות מעדויותיהם המפורטות של עדי התביעה או, רחמנא ליצלן, נאום הפתיחה של הפרקליטות.
בתחילת השבוע היה זה יו"ר הכנסת יריב לוין, האיש של נתניהו למשימות מיוחדות, שפנה בגלוי אל השופטים ואמר כי קביעת מועד להוכחות לפני הבחירות ב-23 במרץ תהיה "התערבות בוטה בבחירות". אחריו היה זה השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה שחזר על אותו המסר, ואז גם נתניהו עצמו.
זו כמובן לא הייתה מקריות. כפי שחשף הכתב מיכאל שמש בתאגיד השידור הציבורי, נתניהו הנחה את השרים להתבטא בפומבי בעניין. בימים שפויים יותר אפשר היה להרהר האם לא מדובר בניצול ברור לרעה של כוחו של נתניהו כראש ממשלה כדי להשפיע על משפטו הפלילי, ואולי אף לתהות אם זו אינה עילה להכרזה על נבצרות מהותית. אבל הימים השפויים חלפו מזמן, ומה שהיה בלתי מתקבל על הדעת הוא עניין של יום ביומו.
לשופטים אסור להיכנע. שלב ההוכחות שאמור היה להיפתח כבר בינואר, צריך להיפתח בהקדם האפשרי, כאילו אין בחירות בפתח. כשמסתכלים על השנתיים האחרונות, אפשר להבין מדוע דחיית ההוכחות שוב, בתירוץ של בחירות, היא צעד מסוכן וגם חסר תוחלת. ב-24 במרץ, או שלנתניהו תהיה קואליציה שתהיה מוכנה לבטל את המשפט, או שיעשה הכול כדי להוביל לבחירות נוספות. והרי אי אפשר להתחיל הוכחות בזמן בחירות, לא?
סדרי דין לא אמורים להשתנות לטובת הרמטכ"ל
אתמול בבוקר התקיים בבג"ץ דיון בעתירה נגד "תוספת הרמטכ"ל" - רכיב שמגדיל את הפנסיות התקציביות של גמלאי צה"ל, עולה למדינה מיליארד שקלים בשנה, וגם נטען שאופן השימוש בו הוא לא חוקי. השופטים רמזו שהם נוטים להוציא צו על תנאי שיקפיא את מתן התוספת, ובסוף הדיון התרחש אירוע מוזר: למרות שבדיון נכח ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, נציגי המדינה מסרו לשופטים כי אם בכוונתם להוציא צו, הרמטכ"ל מוכן להתפנות מכל עיסוקיו ולהגיע לטעון בפניהם באופן אישי.
לא ברור מה רצה כוכבי להשיג בהצגה הזו. אם יש לרמטכ"ל טיעון משפטי טוב, הוא היה אמור להגיש אותו בתצהיר לפני הדיון, יחד עם תגובת המדינה, וכך גם לתת לצד שהגיש את העתירה - עמותת "צדק פיננסי" - הזדמנות להגיב עליו. ככה מנהלים דיון בבג"ץ. סדרי הדין שנכונים עבור כל אזרח בישראל לא אמורים להשתנות לטובת הרמטכ"ל. גם השופטים לא מיהרו לאשר זאת.
זו כבר הפעם השנייה בשבועות האחרונים שהצמד כוכבי-אלמוז מובכים בבית המשפט. בפעם הקודמת בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל החלטה שלהם להדיח קצין, לאחר שנמצא כי ההחלטה לא התבססה על שום תשתית עובדתית, ואף סתרה מצמאים של שלושה תחקירים שלא מצאו כל פגם בהתנהלות אותו קצין. מעניין כמה תזכורות כאלה עוד ידרשו על שהרמטכ"ל וראש אכ"א יבינו שבישראל יש חוק, והוא חל גם עליהם.