החלק שמשך את מירב תשומת הלב בדיון שהתקיים הבוקר (שני) בתיקי האלפים היה, באופן טבעי, תשובת הנאשמים לכתב האישום. אף שמדובר בחלק שעיקר חשיבותו היא סמלית, מדובר בסמליות חשובה - שמקבלת משנה תוקף בנסיבות של התיק הנוכחי.
בשנים האחרונות מנסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקוע בכל דרך את ההליך המשפטי נגדו. החל מיוזמות ל"חוק צרפתי" שמפריחים מקורבים לחלל האוויר, ועד פניות ישירות לשופטים כמו זו שניפק השבוע יו"ר הכנסת והאיש למשימות מיוחדות, יריב לוין. המשותף לכל היוזמות האלה, הוא שהדלק המניע שלהן הוא כוחו המשפטי של נתניהו כראש ממשלה. אין אף אזרח אחר במדינת ישראל שרואה מול עיניו כאפשרות ריאלית חוק שיציל אותו מאימת הדין, ואין אף אזרח שהמערכת הפוליטית בישראל תלך לארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים כדי לנסות לייצר את הנסיבות הפוליטיות שיאפשרו לו את החילוץ הזה.
אלא שהיום בבוקר נזכר ראש הממשלה נתניהו באופן מוחשי מאוד שמבחינת מערכת המשפט, הוא קודם כל נאשם. סידורי האבטחה שיתקו לחלוטין את אזור בית המשפט, לרבות מבנה משרד המשפטים שהפך למעין חמ"ל. הכול כדי לוודא שהנאשם מספר 1, בנימין נתניהו, יתייצב פיזית בבית המשפט ויאשר בקולו כי התשובה לאישום שהגישו סנגוריו, ובה כפירה בכל האישומים, היא אכן תשובתו.
לקריאה נוספת בנושא
ברמה הציבורית, המעמד הזה חשוב מאין כמותו - אותו רגע שהבהיר שבתוך האולם, ראש הממשלה הוא קודם כל נאשם. התשובה לאישום נמשכה אולי דקה וחצי לכל ארבעת הנאשמים, ולאחר מכן הותר להם לעזוב את הדיון. נתניהו נשאר שם כמה דקות נוספות, עד שהועבר אליו פתק. אז הוא קם, הודה לשלישיית השופטים, ועזב דרך מסדרון צדדי שמנע ממנו להתחכך בציבור באי בית המשפט ובכלי התקשורת. בדרך כלל רק שופטים נהנים מהמסדרונות האחוריים של בית המשפט. היום גם ראש הממשלה זכה להשתמש בהם. אבל בתוך האולם - הוא היה נאשם ככל הנאשמים.
אחר המעמד הסימבולי של התשובה לכתב האישום, החל דיון בבקשות שהגישו סנגורי נתניהו, ועיקרן עסק באישורים שנתן היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירות. נושא שנופח מעבר לכל פרופורציה על ידי מכונת היח"צ של נתניהו.
מצב לא נוח, בלשון המעטה
בניגוד לתחילת הדיון, שהייתה בעלת חשיבות סמלית, הנושא החשוב ביותר ברמה הפרקטית הגיע דווקא בדקות האחרונות: הוויכוח על תחילת שלב ההוכחות. נתניהו, כפי שנכתב כאן לא פעם, היה שמח מאוד להתחיל את שלב ההוכחות אחרי הבחירות. היום הוא זה ששולט בנרטיב התקשורתי סביב המשפט, אלא שברגע שיתחילו להישמע עדי התביעה - הם יהיו אלה שימסגרו את הסיפור כמו שהם ראו אותו. אלה לא הכותרות שנתניהו היה רוצה לראות בכל כלי התקשורת בזמן קמפיין הבחירות.
הרצון הזה של נתניהו הובע השבוע בגלוי באמצעות יו"ר הכנסת יריב לוין, שטען שהתחלת שלב ההוכחות לפני ה-23 במרץ תהיה "התערבות בוטה בבחירות". הערב נתניהו כבר טען את זה בקולו, אבל בבוקר בבית המשפט הטיעונים היו אחרים. סנגורי ראש הממשלה, כמו גם אלו של בני הזוג אלוביץ', דחו בתוקף את הטענות שהם מנסים למרוח את ההליך, והדגישו שכמעט כל בקשה ותגובה שהגישו בהליך עד היום הוגשה לפני הזמן וללא בקשת ארכה. לדבריהם, הפרקליטות היא זו שהעבירה להם את חומרי החקירה טיפין-טיפין ובכך גרמה לעיכובים.
בסופו של דבר, עו"ד בעז בן צור שמייצג את נתניהו בתיק 4000 ביקש להתחיל את ההוכחות רק עוד שלושה או ארבעה חודשים. בפרקליטות, מנגד, הזכירו שליבת חומרי החקירה הועברה לסנגורים כבר לפני שנתיים. עוד הזכירה התובעת, עו"ד יהודית תירוש, שלפי המועדים המקוריים שקבע בית המשפט, ההוכחות היו אמורות להתחיל כבר בחודש שעבר. "בשנה שעברה ההגנה ביקשה להתחיל את ההוכחות במרץ, ואנחנו התנגדנו וטענו שזה מאוחר מדי", אמרה. "והנה אנחנו כבר במרץ".
שלישיית השופטים עוד לא קבעה מועדים לתחילת ההוכחות, ונמצאת כעת במצב לא נוח, בלשון המעטה. כל החלטה שלהם תיתפס על ידי חלק גדול מהציבור כמוטה. אם יקבעו להתחיל את ההוכחות לפני הבחירות, יחטפו אש מתומכי בלפור. יתחילו אחרי הבחירות? יקבלו את אותו זעם מהמפגינים שמחוץ לגדר בבלפור. נקודת האור היא שכנראה מתוך האולם בקומה השלישית, קשה להבחין בין קולותיהם המפגינים משני המחנות. במילים אחרות: הלחץ אולי נראה בלתי אפשרי, אך עד היום השופטים עמדו בו, והראו שכל החלטה שלהם התקבלה בצורה עניינית. זוהי הדרך היחידה לנהל הליך כזה.