השכר החודשי הממוצע במשרדי הממשלה בשנה החולפת היה גבוה בכמעט 60% מהשכר הממוצע במשק - כך עולה היום (שלישי) מנתוני דוח השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון שפרסם הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן. מהדוח עולה כי השכר הממוצע במשרדי הממשלה בשנת 2019 עמד על 16,991 שקלים, לעומת השכר הממוצע במשק שעמד באותה שנה על 10,784 שקלים.
הדוח עוסק בתנאי העסקתם של עובדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים, מערכת החינוך וגופי הביטחון. עובדים אלו מהווים כמחצית מכלל עובדי המגזר הציבורי, שהם כ-250 אלף עובדים.
אל תפספס
עיקרי הדוח - העסקת עובדי ממשל, בתי חולים חינוך וביטחון
- השכר הממוצע במשרדי הממשלה - 16,991 שקלים
- השכר הממוצע במשק - 10,784 שקלים
- שיעורי תחלופת העובדים במגזר הציבורי נמוכים בכ-50% מבמגזר הפרטי
- פיטורים במגזר הפרטי נפוצים פי שלושה לעומת המגזר הציבורי
- כ-67% מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה
- פערי השכר בין גברים לנשים במגזר הציבורי נמוכים יחסית, ועומדים על כ-32%
- במערכת החינוך הפער הנמוך ביותר בין גברים לנשים - 6%
כמחצית מתקציב המדינה - הוצאות השכר
מהדוח עולה כי הוצאות המדינה בגין עובדים בכלל המגזר הציבורי הסתכמו בשנת 2019 בסכום של כ-194 מיליארד שקלים - המהווים חצי מתקציב המדינה בשנה זו.
מדובר בנתון גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD. סכום זה גדל בכ-5.4%, שהם כעשרה מיליארד שקלים בהשוואה לשנת 2018, וזאת בעקבות העלייה במספר המשרות וגידול השכר, בהתאם להסכמים הקיבוציים של עובדים המדינה.
"כלוב הזהב"
מהמחקר עולה כי שיעורי תחלופת העובדים בקרב עובדי המגזר הציבורי נמוכים באופן משמעותי משיעורם במגזר הפרטי. הוותק הממוצע של עובד במגזר הציבורי הוא יותר מ-12 שנים, לעומת ותק ממוצע של חמש שנים במגזר הפרטי.
באוצר חישבו כי הסיכוי שעובד מהמגזר הציבורי יחליף עבודה היא כ-50% מהסיכוי שעובד מהמגזר הפרטי בעל אותם מאפיינים יחליף עבודה.
תנאי שכר מפליגים, קביעות ואחזקת רכב
בין הסיבות שתורמות לתחלופת העובדים הנמוכה ניתן למנות את הביטחון התעסוקתי, עליית השכר האוטומטית כתלות בוותק העובד, תוספות שכר מרובות ומגוונות ותשלום עבור אחזקת רכב.
כך למשל, מהדוח עולה כי פיטורים במגזר הפרטי נפוצים פי שלושה לעומת המגזר הציבורי. הסיבה לכך היא הקביעות שמוענקת לעובדים במגזר הציבורי לאחר חמש שנים. כדי לפטר עובד קבוע נדרש תהליך שעלול להמשך שנים, ולפי נתוני האוצר גם בקרב עובדי המגזר הציבורי שאינם קבועים, הפיטורים אינם נפוצים במיוחד.
הסיבה השנייה לתחלופה הנמוכה של עובדי המגזר הציבורי היא עליית השכר האוטומטית כתלות בוותק. השכר של עובדי המדינה עולה בקצב קבוע ובלתי פוסק לאורך כל הקריירה. עלייה אוטומטית זו ניתנת ללא תלות בביצועי העובדים, ומייצרת תחושה של התקדמות גם בלי התקדמות בפריון העבודה ושיפור בביצועים.
מדיווח שעות העבודה החודשי הממוצע, שנותח על ידי משרד האוצר, ניתן לראות כי הרבה מהשעות שעליהן דיווחו העובדים אינן בגין עבודה אלא בגין חופשה, מחלה, גיבוש והדרכות, מילואים או הטבות אחרות של שירות המדינה. כך שכחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל, נתון השקול ליום עבודה בשבוע.
שני שליש מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה
למרות התנאים המפליגים שמתוארים בדוח תחת הכותרת "כלוב הזהב", כ-67% מהעובדים במשרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה. כמחצית מסכסוכים אלו נשארים פתוחים יותר משנתיים. כתוצאה מכך בכל רגע נתון עובדי כל משרד ממשלתי יכולים לפתוח בשביתה.
"יכולת זו של ארגוני העובדים להכריז במפתיע על שביתת בזק מתוקף סכסוך שנותר פתוח במשך שנים, מונעת מהמעסיק במקרים רבים את האפשרות להיערך לשביתה ולהידברות בין הצדדים, ומשמשת כלי מרכזי להפעלת לחץ על הממשלה", כותבים מחברי הדוח.
בעלי כישורים גבוהים יותר עוזבים את שירות המדינה
עוד עולה מהדוח כי ציון הפסיכומטרי של עובדים שמתחילים לעבוד במגזר הציבורי נמוך בדרך כלל מציון הפסיכומטרי הממוצע של עובדים שעוזבים את המגזר הציבורי. המשמעות היא שככל שתימשך מגמה זו, רמת הכישורים של האנשים שעובדים במגזר הציבורי תרד עם הזמן.
מחברי הדוח מצאו גם נקודה חיובית. פערי השכר בין גברים לנשים במגזר הציבורי נמוכים מאשר בכלל המשק, ועומדים על 32%. מערכת הבריאות הממשלתית היא המערכת שבה פערי השכר המגדריים הגבוהים ביותר מבין התחומים שנבחנו בדוח, ואילו מערכת החינוך - שבה מועסקות הרבה יותר נשים - הפערים המגדריים הם הנמוכים ביותר - 6%. הפערים הצטמצמו לאורך העשור, ומדיניות האגף היא להמשיך את המגמה הזאת במסגרת ההסכמים הקיבוציים העתידיים.
לדברי הממונה על השכר באוצר, "מהדוח עולה, בין היתר, כי במגזר הציבורי קיימת גמישות העסקה מוגבלת, המתבטאת במוביליות נמוכה של עובדים ביחס למגזר הפרטי. המשבר והצורך בצמצום הגעת העובדים למקום העבודה, תוך מתן דגש על שירותים מסוימים על חשבון אחרים, הדגיש את החשיבות הרבה בהגמשת ההעסקה".
בר נתן הוסיף כי "המשבר יצר הזדמנות חשובה לקידום שינויים מבניים ארוכי טווח, שישפרו את פריון העבודה, ייעלו את המערכות הציבוריות ובכך יתרמו לצמיחה כלכלית ולחיזוק המשק הישראלי".