ערעור על הלגיטימיות בסיוע ארה"ב: הדרך לגבור על בית הדין הפוליטי בהאג

הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו עומד באף אחד מהתנאים שלשמם הוקם בית הדין, והחקירה מהווה הפרה בוטה של נהליו. גם עיתוי פרסום ההחלטה, לאחר חילופי הממשל בארה"ב, מוכיח כי מדובר בגוף פוליטי. על ישראל לנהל מאבק הסברתי שיערער את הלגיטימיות של בית הדין וירתיע אותו

פרופ' איתן גלבוע
בווידאו: נתניהו מגנה את החלטת בית הדין בהאג שאישר חקירה נגד ישראל (צילום: רויטרס)

החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג לאפשר לחקור את ישראל על פשעי מלחמה שלכאורה ביצעה בעזה, הגדה המערבית וירושלים המזרחית היא מופרכת, אבל מסוכנת, ויהיה צורך לסכל אותה. היא מופרכת, משום שבית הדין רשאי לחקור רק מדינות שחתמו על אמנת רומא שכוננה אותו, וישראל, כמו ארצות הברית ועוד 70 מדינות, לא חתמו על האמנה ולא הצטרפו לבית הדין. מדינות אלו חששו שכמו רוב מוסדות האו"ם הוא יהיה בית דין פוליטי, מוטה ומעוות, כפי שאכן היה.

בית הדין נוסד ב-2002 על מנת לחקור פשעים חמורים נגד האנושות, כרצח עם, מצד מדינות שאינן חוקרות בעצמן פשעי מלחמה של אזרחיהן. המקרה הישראלי-פלסטיני אינו עומד באף אחד מהתנאים האלו, ולפיכך ההחלטה לאפשר תביעה וחקירה נגד ישראל מהווה הפרה בוטה של הכללים והנהלים של בית הדין עצמו.

זהו בית דין פוליטי, שכן הוא לא דן בפשעי המלחמה החמורים ביותר בעולם כמו של סוריה, רוסיה ואיראן בסוריה, באלו של רוסיה בכמה מלחמות כולל בצ'צ'ניה, ובחצי האי קרים ושל החות'ים וערב הסעודית בתימן.

ההחלטה מסוכנת לישראל כי בית הדין הזה מוסמך לחקור יחידים ולא רק מדינות. התובעת, פאטו בנסודה, רשאית לזמן אישים כולל ראשי ממשלה, שרי ביטחון, קציני צבא ופקידים בכירים לחקירה באזהרה. הם יסרבו כמובן, ואז היא תוכל להוציא נגדם פקודות מעצר.

עוד בוואלה!

גנץ: החלטת בית הדין בהאג חסרת סמכות, צה"ל: נגבה את החיילים ככל שיידרש

לכתבה המלאה
מפגין עם דגל פלסטין מחוץ לבית הדין בהאג, 2019 (צילום: AP)

לכאורה, 122 המדינות החתומות על אמנת רומא אמורות לציית לצווים כאלה, דבר שיגרום נזק מעשי ותדמיתי קשה לישראל. יחד עם זאת, הוצאת צווי מעצר טעונה אישור של בית הדין ובהחלטה נכתב שעניין זה ידון בנפרד בהמשך התהליך, ורק על פי בקשות מנומקות של התביעה. לפיכך, בית הדין השאיר לעצמו פתח מילוט אם יתברר שהוא יאלץ להתמודד עם ביקורת קשה שתסכן את מעמדו.

התובעת בנסודה אינה באה בידיים נקיות לפרשה. היא כיהנה כשרת משפטים של גמביה וגיבתה משטר רודני שהפר בשיטתיות זכויות אדם. לפי עדויות של גורמים ברשות הפלסטינית, כולל סאיב עריקאת, היא ייעצה להם איך להתקבל כחברים בבית הדין ואיך להגיש את התביעה נגד ישראל.

כללי בית הדין מחייבים את התביעה להתנהלות אובייקטיבית ואתית. בנסודה הפרה את הכללים האלה, אולם בית הדין לא נקט נגדה בשום סנקציות משמעתיות. לאור המחלוקת המשפטית בשאלה האם לבית הדין יש סמכות לדון בעניין ישראל, בנסודה פנתה לפאנל של שלושה שופטים בהליך קדם-משפטי, על מנת לקבל אישור לביצוע החקירה.

אינה באה בידיים נקיות לפרשה. פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין (צילום: AP)

היא התחכמה בכך שבקשה מהפאנל רק לקבוע אם פלסטין היא מדינה או לא. בית הדין פסק ברוב דעות שכן, ובכך אישר לתובעת לחקור את ישראל. אב בית הדין, פיטר קובץ' מהונגריה, כתב דעת מיעוט שבה דחה את כל טיעוני התובעת, וקבע שלבית הדין אין סמכות. שני השופטים האחרים, מרק פרין מצרפת ורנה אלפיני-גנסו מבנין, אישרו את החקירה. נראה שיש קשר בין המדינות שמהן באו השופטים לבין התוצאה.

בית הדין אישר לתובעת גם לחקור פשעי מלחמה לכאורה שארצות הברית ביצעה באפגניסטן. ממשל טראמפ תקף את ההחלטה, גינה את התובעת ואת בית הדין, ביטל את הוויזה שלה ושל בני משפחתה, ואיים בסנקציות נוספות נגדה ונגד השופטים, אם יעזו לחקור את ארצות הברית או את ישראל. גם הקונגרס קיבל החלטה ברוב גדול של הרפובליקנים והדמוקרטים, נגד הכוונה לחקור את ישראל וארצות הברית.

ביה"ד דחה את פרסום ההחלטה עד השבעת ביידן

עוד הוכחה לכך שמדובר בבית דין פוליטי מצויה בעיתוי של פרסום ההחלטה בעניין ישראל. בית הדין היה אמור לפרסם את החלטתו בקיץ, אבל דחה אותה עד לחילופי הממשל בוושינגטון. בית הדין קיווה שתגובת ממשל ביידן תהיה מתונה יותר מזו של טראמפ.

ממשל ביידן כבר גינה את ההחלטה בעניין ישראל, אבל לא ברור מה יעשה כדי לנטרל או למנוע אותה. ביידן אינו טראמפ, והוא דוגל בשיתוף פעולה הדוק עם האו"ם וארגוניו. יחד עם זאת, אם הוא יסתפק רק במילים ולא יעשה כלום, סביר שבית הדין יחקור גם את ארצות הברית.

לא ברור מה יעשה כדי למנוע את החקירה. ביידן (צילום: רויטרס)

התובעת בנסודה מסיימת את תפקידה ביוני הקרוב. ייתכן שתסתפק בעצם השגת האישור לבצע חקירה ולא תתחיל אותה בפועל. בימים אלה, מתקיימים דיונים על מי שיחליף אותה. אחת הדרכים של ישראל וארצות הברית למנוע את החקירה, היא לדאוג למינוי תובע מקצועי, אובייקטיבי, הגון וחף מעמדות קדומות וממניפולציות.

אם יבחר כזה, הוא לא יחקור את ישראל ואת ארצות הברית. לצורך זה, צריך לגייס את כל המדינות ובראשן גרמניה, הונגריה, אוסטרליה, קנדה, צ'כיה וברזיל, שלפני הדיון המשפטי הגישו לבית הדין התנגדויות בכתב לחקירת ישראל. העמדה של גרמניה היא הכי חשובה כי בשל עברה, היא הייתה התומכת הכי בולטת של בית הדין הזה.

ישראל צריכה לפעול גם בקונגרס האמריקני לשם קבלת החלטת גינוי נוספת של בית הדין, ולהזהיר אותו לבל יחקור את ארצות הברית או ישראל. יש צורך לנהל מאבק הסברתי שיערער את הלגיטימיות של בית הדין וירתיע אותו.

פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה ליחסים בינלאומיים וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully