שופטי האג שלפו כרטיס צהוב, אך הדרך להעמדה לדין עדיין ארוכה

מרגע שהתובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי פאטו בנסודה החליטה שיש עילה לחקור את ישראל בגין פשעים לכאורה נגד הפלסטינים, ישראל פעלה מאחורי הקלעים כדי לערער על הסמכות לכך. כעת, כשהוסרו המוקשים המשפטיים כמו ההכרה בפלסטינים, ייתכן שהחקירה הפנימית תמנע העמדה לדין

התובעת הראשית בבית הדין הבינלאומי בהאג הודיע כי יש עילה לחקור את ישראל (צילום: רויטרס)

החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אמש (שישי), לפיה יש לבית הדין סמכות לחקור פשעים שבוצעו לכאורה בגדה המערבית ובעזה, היא החלטה דרמטית שעיתויה הפתיע את ישראל. בהמשך הדרך היא עשויה להוביל לאישומים ואף לצווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים, אך הדרך לשם עוד ארוכה.

"מרגע שהתובעת בבית הדין, פאטו בנסודה, החליטה שיש עילה לחקירה, ישראל לא שיתפה פעולה במישרין עם ההליך, ולא הגישה כתב טענות", מסביר פרופ' יובל שני, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. למרות זאת, לדבריו, ישראל "ביצעה פעילות נמרצת מאחורי הקלעים כדי לעודד מדינות ואקדמאים להגיש כתבי טענות או חוות דעת לבית הדין".

לא רק בישראל מוטרדים מהמהלך. דובר משרד החוץ בארצות הברית נד פרייס אמר היום כי ארצו מתנגדת להחלטה. "אנו מודאגים מהאפשרות שבית הדין יפתח בהליכים נגד ישראל", אמר. לדברי פרופ' שני, ארצות הברית נמצאת במצב דומה לזה של ישראל, ובית הדין בוחן את סמכותו לדון בפעולות שביצעה באפגניסטן. גם ישראל וגם ארצות הברית טוענות כי לבית הדין כלל אין סמכות לדון בעניינן, משום שהן אינן חברות באמנת רומא, שממנה יונק בית הדין את סמכותו. "היו תקוות שתחת ממשל טראמפ, בגלל המצב הדומה של האמריקנים, ארצות הברית תלחץ על בית הדין להימנע מחקירות נגד מדינות שאינן חברות. כרגע זה נראה פחות סביר".

עוד בוואלה!

ארה"ב: מתנגדים להחלטת בית הדין בהאג בעניין ישראל; הפלסטינים: לחקור מיד

לכתבה המלאה
ארה"ב התנגדה. בית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: AP)

התובעת בנסודה ביקשה מבית הדין לבחון את שאלת הסמכות לחקור, לאחר שסברה שישנן ראיות לכאורה לכך שבסכסוך הישראלי פלסטיני בוצעו פשעים שבית הדין מוסמך לחקור. המיקוד הוא בפשעים שבוצעו לכאורה על ידי ישראל וחמאס במהלך מבצע צוק איתן, וכן במדיניות ההתנחלויות של ישראל בגדה המערבית, שעשויה להוות פשע שמוגדר כ"העברה כפויה של אוכלוסיה לשטח כבוש".

השאלה שהתעוררה היא אם הרשות הפלסטינית מהווה מדינה בעלת הכרה, והאם יש לבית הדין סמכות לדון באירועים שהתרחשו בשטחה. אתמול קבעו השופטים כי התשובה לכך היא חיובית. אם אכן תיפתח חקירה, היא צפויה להוביל בהמשך לכתבי אישום, ואפילו לצווי מעצר נגד בכירים ישראלים. בית הדין אינו מנהל הליכים נגד מדינות, אלא נגד אנשים ספציפיים, כמעט תמיד בכירים, שנמצאים אחראים למקרים ספציפיים. "ככלל בית הדין מתעסק באנשים שאחריותם היא הכבדה ביותר", אומר פרופ' שני. "בדרך כלל מתמקדים במנהיגים, או גורמים צבאיים שהאחריות שלהם בולטת במיוחד. מאד לא סביר שזה יתמקד בחיילים, למעשה זה כמעט בלתי אפשרי".

ביקשה לבחון את שאלת הסמכות לחקור. התובעת בנסודה (צילום: רויטרס)

אחד הדברים שעשויים למנוע הגשת כתבי אישום נגד ישראל הוא "עקרון המשלימות" שלפיו פועל בית הדין הבינלאומי. העקרון קובע כי בית הדין יימנע מלהתערב במקרים בהם המדינה המעורבת חוקרת בעצמה את המקרים באופן אקטיבי.

"בית הדין צריך לבדוק לגבי כל מקרה האם בוצעה חקירה בתוך המדינה", אומר שני. "התובעת ציינה שהיא עוד לא גיבשה דעה האם החקירות הצבאיות בישראל עונות על דרישת המשלימות, אבל אפשר לשאוב אופטימיות מהמקרה של בריטניה. בנוגע לחקירות של פשעים שבוצעו לכאורה על ידי בריטניה בעיראק, בית הדין הציב רף נמוך, והתובעת הסתפקה בכך שלבריטניה היה מנגנון שבדק את התלונות, גם אם בסוף היא לא העמידה אף אחד לדין".

"בצד הפלסטיני", ממשיך שני, "התובעת כבר כתבה בבקשה שלה שאין אינדיקציה שהיו שם חקירות לגבי דברים שאירעו בעיר עזה. מצד שני, לגבי מדיניות ההתנחלויות של ישראל ברור שאין חקירה כאן, ולכן נראה על פניו שזה יוכל להתקדם. זו עיקר הבעיה בצד הישראלי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully