התעדוף הוסר, אך מבקשי המקלט עדיין לא מורשים להתחסן: "לא מגיע לנו למות"

כ-80% ממהגרי העבודה והפליטים איבדו את עבודתם עם סגירת המסעדות, ואיתה את הזכות להתחסן במסגרת הביטוח שקיבלו בקופות החולים. לפי ארגוני זכויות אדם, משרד הבריאות הביע הסכמה לתת חיסונים כבר לפני שבועיים, אולם מאז דבר לא השתנה. "המדינה שכחה אותנו"

נתניהו: יש לחסן 90% מגילאי 50 ומעלה בתוך שבועיים (צילום: לע"מ, עריכה: אסף דרורי)

קופות החולים כבר מזמינות כל אזרח מעל גיל 16 להתחסן לנגיף הקורונה, בניסיון להרחיב את מעגל המחוסנים. ראשי משרד הבריאות מקפידים לציין בתדריכיהם כי המטרה היא להשיג את קצב התפשטות המחלה באמצעות האצת מתן החיסונים. למרות זאת, עשרות אלפים בישראל מקרב אוכלוסיית מבקשי המקלט ומהגרי העבודה אינם זכאים לקבל את החיסונים, משום שאינם מוגדרים כאזרחי ישראל.

הנמנים עם אוכלוסיות אלו אינם זכאים לחיסונים, על אף שרבים מהם בגילאים המאפשרים זאת על פי הוראות היצרנית פייזר. הסיבה לכך היא שמרביתם חסרי מעמד חוקי בישראל - בין אם מדובר במבקשי מקלט שטרם זכו לכך, או מהגרי עבודה שפוטרו בעקבות משבר הקורונה מעבודתם.

לרובם המוחלט אין ביטוח רפואי בקופות החולים. עיריית תל אביב הבטיחה לחסן וגם משרד הבריאות הסכים שחיסון אוכלוסיית מבקשי המקלט הוא אינטרס לאומי, אך המצב נותר בעינו.

מהמעטים שזכו להתחסן. ברהנה גנוס (צילום: אתר רשמי, באדיבות המצולם)

אחד ממבקשי המקלט שלא זכאים לחיסון הוא ברהה, בן 37, נשוי עם שלושה ילדים ובעל אישור עבודה. בשל משבר הקורונה הוא איבד את עבודתו כאיש ניקיון, כשמקום עבודתו נסגר. כתוצאה מכך אין לו ביטוח רפואי. "אם אין לך מעסיק ואתה בבית, אין לך למי לפנות ואין לך מה לעשות", אומר ברהה. "בוודאי שאני רוצה להתחסן, אבל אין לי זכויות פה. ברחתי מהכלא באריתריאה וגם פה בארץ אני בכלא".

ברהה מספר על הקשיים בקהילת מבקשי המקלט, שכוללים מחסור במזון. "המציאות היא קטסטרופלית, יש לא מעט אמהות שאין להם מה לתת לילדים שלהן לאכול", אומר ברהה. "קשה לי, אני כבר שמונה חודשים מחלק תרומות מזון בקהילה שלנו. כמה חבר'ה בקהילה כבר חולים, אנחנו צריכים להתחסן. אנחנו גם בני אדם, לא מגיע לנו למות. ההיסטוריה תזכור מה שאנחנו עוברים פה".

עוד בוואלה!

בג"ץ למדינה: יש להחזיר לחסרי מעמד את האפשרות לרכוש ביטוח בריאות לילדיהם

לכתבה המלאה

"עושים הסברה בעצמנו"

ברהנה גנוס, יו"ר "מבקשי המקלט" של הקהילה האריתראית בארץ, הוא אחד ממעטים שזכו להתחסן, בשל מעמדו המוסדר כמבקש מקלט. "יש לי ביטוח כי יש לי מעמד, אבל המצב בקהילה על הפנים, יש לנו הרבה קשיים כי כמעט 80% מהאנשים שעובדים בשוטף לא מועסקים כרגע, אז אין להם ביטוח והם לא יכולים להתחסן", אומר גנוס, "נקווה שמשרד הבריאות ימצא דרך לתת הזדמנות להתחסן עם הביטוח הישן, אפילו שהוא לא בתוקף".

גנוס לא חוסך ביקורת מהמדינה, שלטענתו לא לקחה על עצמה לספק הסברה לקהילת מבקשי המקלט. "אנחנו עושים הסברה בעצמנו", אומר גנוס, "אני לא רופא מוסמך, אבל אני מסביר לפי מה שקראתי על החיסון. צריך גורם מקצועי שיסביר על החיסון, אבל המדינה הפקירה אותנו. עם ישראל, שעבר הרבה קשיים בהיסטוריה שלו, צריך להיות 'אור לגויים'".

גנוס מביע חשש מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו רבים בקהילה, שלא מקבלים קצבאות תמיכה מהממשלה. "אמא שלא יכולה לשלם שכר דירה גרה בפארק הציבורי עם הילדים שלה, אימא אחרת ניסתה להתאבד כי לא הצליחה להביא אוכל", הוא מספר, "כשיפתחו את המסעדות לא נוכל לחזור לעבוד, כי לא יקבלו אנשים לא מחוסנים".

"יש כאן אינטרס של בריאות הציבור", גוטצייט (צילום: אתר רשמי, שירז גרינבאום)

זואי גוטצייט, מנהלת מחלקת מהגרים והמרפאה הפתוחה לחסרי מעמד בעמותת "רופאים לזכויות אדם" מספרת כי בארגון פנו למשרד הבריאות בסוגיה, ולפני כשבועיים קיבלו תשובה ממנכ"ל המשרד חזי לוי, אך מאז לא קרה דבר. "מן הראוי להנגיש את החיסונים גם לאוכלוסיית מבקשי המקלט שחיה כאן, לנגיף לא משנה אם האדם מחזיק תעודת זהות כחולה, כתומה, אשרה או שבכלל האשרה פגה תוקף", אומרת גוטצייט.

היא מסבירה כי "אנחנו מדברים על אנשים שחיים בינינו, מנקים את הבתים שלנו, עובדים במסעדות, מנקים את בתי החולים, הילדים שלהם לומדים בבתי הספר". לדבריה, "יש כאן אינטרס של בריאות הציבור, זה גם לטובתם וגם לטובת כלל האוכלוסייה בישראל".

גוטצייט תוהה על "גרירת הרגליים" של משרד הבריאות. "עם הצהרות אי אפשר לקנות במכולת, עם מכתבים אי אפשר להתחסן נגד קורונה", היא אומרת. "קיבלנו עדכונים שהולכים לפתוח מתחם ייעודי רק למי שאין להם דרך לקבל אותו בקופת חולים אבל זה עדיין לא קרה. הרעיון לעשות מתחמים נפרדים לחסרי המעמד גם הוא מעורר תהיות, על מה מתבססת ההחלטה להפרדה כזו".

"לא אנושי". שרון טל, מנכ"לית אליפלט (צילום: אתר רשמי, עופר קידר)

שרון טל, מנכ"לית עמותת "אליפלט" אומרת כי בארגון מביעים דאגה עמוקה לאוכלוסיית מבקשי המקלט. "לצד העובדה שהם נמצאים במשבר הומניטרי, הם גם הראשונים לאבד את עבודתם, ללא זכאות לדמי אבטלה", היא אומרת ומוסיפה כי "הנתונים מעידים על מצוקה של ממש. חוסר הנגישות של החיסונים הוא לא אנושי ולא נכון גם לנו. אנחנו בעצם דנים אותם לאובדן, מה שישפיע לא רק עליהם אלא גם עלינו, שחיים לצידם".

ממשרד הבריאות נמסר כי "המשרד יצא בהמשך עם תוכנית לחיסון חסרי המעמד, פליטים ומהגרי עבודה לא מבוטחים, ככל הנראה במשך חודש פברואר. מתחמי החיסונים צפויים להיות אותם מתחמי חיסונים הקיימים כיום ולא נפרדים מהאוכלוסייה הכללית".

"לטובת כלל האוכלוסייה". דרום תל אביב (צילום: ראובן קסטרו)

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי "משרד הבריאות הוא שקובע את מדיניות החיסון הן של אוכלוסיית ישראל והן של האוכלוסייה הזרה, חסרי מעמד, מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. המשרד הסמיך את בית החולים איכילוב בשיתוף עיריית תל אביב-יפו להתחיל בחיסונים של הקהילה. מועד החיסונים ופתיחת מתחמים ייעודיים לכך אינו ידוע סופית והוא נתון להחלטת משרד הבריאות".

כמו כן, הבהירה העירייה כי אין בידיהם נתונים לגבי ביטוחי האוכלוסייה הזרה. "נדגיש כי מדובר בנושא בעל חשיבות עליונה לצמצום המגיפה בקרב האוכלוסייה התושבת בעיר ובמדינת ישראל בכלל. העירייה נרתמת למאמץ הלאומי ומעמידה את כל השירותים התפעוליים הנדרשים לצורך ביצוע החיסון. העירייה ערוכה לנושא, רואה בו חשיבות ערכית ובריאותית ראשונה במעלה ומוכנה לתפעול של מרכז ייעודי בנווה שאנן תוך 24 שעות מרגע קבלת האישור".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully