בהיעדר בדיקות ומידע, הקורונה מתפרצת מחדש בקרב הזרים בדרום תל אביב

בימים האחרונים נרשמה התפרצות של נגיף הקורונה בשני מוקדים בישראל - מוסדות החינוך בירושלים ואוכלוסיית הזרים בתל אביב. אחת הסיבות להתפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה הזרה היא תחלואה בגן עירוני של הקהילה ברחוב לוינסקי שבדרום העיר. לפי נתוני משרד הבריאות, כ-83 זרים נדבקו בקורונה - מתוכם 19 בשבוע האחרון בלבד.

פעילים חברתיים בקהילת הזרים טוענים כי הסיבה לעלייה במספר הנדבקים היא המחסור בבדיקות בהנהגת המדינה, חוסר המודעות למצב המגיפה וכן האבטלה, המונעת מחסרי המעמד להיות מבוטחים בביטוח בריאות. בז'ן מנגשה, מנהל חברתי בקהילת הזרים העובד במרפאת פליטים בתחנה המרכזית, נתן תוקף לטענות אלה. הוא שוהה בבידוד במלונית באשקלון לאחר שגילה השבוע כי הוא נדבק בקורונה. "ברגע שפרסמו שיש בדיקות הלכתי להיבדק", סיפר.

חסרי המעמד בישראל מונים 40 אלף אנשים, מתוכם 7,000 קטינים. המעסיק של כל עובד זר משלם לו דמי ביטוח בריאות, וכך קופות החולים מחויבות להעניק לו שירותים בריאותיים. מאחר שמרבית העובדים הזרים הוצאו לחל"ת ולא שולמו להם דמי הבראה, הם לא היו זכאים לשירותים דרך קופות החולים.

עיריית תל אביב, יחד עם בית החולים איכילוב, הקימו בחודש שעבר מתחם ייעודי לבדיקות קורונה שנפתח ונסגר לאורך התקופה בהתאם לעלייה בתחלואה. "הטענה הייתה שאנשים לא באו להיבדק ובגלל זה לא היה טעם להשאיר את מתחם הבדיקה פתוח", אמר. "היה פה חוסר מודעות מוחלט מצד הקהילה. אנשים בהתחלה פחדו להגיע, וכשהם הבינו שהם צריכים להגיע, המתחם שהוקם נעלם. אנשים שאלו לאן ללכת".

"אין לאנשים ביטוח", הוא המשיך. "הביטוח היחיד הוא העבודה וגם את זה אין להם". כמי שעובד במרפאת הפליטים, מנגשה סיפר כי "הגיעו אליי זרים וביקשו לעשות בדיקות, אבל אצלנו לא עושים (בדיקות) וגם בבית החולים לא קיבלו אותם".

גם סיגל קוק-אביבי, פעילה חברתית בקהילה הזרה, התייחסה לכישלון המרפאה הייעודית שהוקמה בדרום העיר: "בערב פסח עיריית תל אביב ואיכילוב פתחו מרפאה. הם הוציאו פרסומים והפיצו אותם בערבית, עברית וטיגרנית, אבל יש בזה בעיה. הם פתחו תחנה מאולתרת, שלא תמיד פתוחה. אי אפשר להגיע לכל הקהילה. ההודעות פוזרו אבל לא כולם תמיד מבינים".

היום (ראשון), מתחם ייעודי של מד"א לבדיקות קורונה הוקם בשכונת נווה שאנן בעקבות החשש מהתפשטות המגיפה. מבחינתם של מנגשה וקוק-אביבי, הדבר החמור ביותר הוא קיומו של מתחם אחד בלבד המיועד לכלל האוכלוסייה מרחבי הארץ. הנגשת המודעות לבדיקות נעשתה עד כה רק על ידי מערך ההסברה של עיריית תל אביב, אך רבים מהקהילה הגרה מתגוררים מחוץ לעיר.

"את מתארת לעצמך שיש מקום אחד לבדיקות לקהילה? כלומר, אנשים מבאר שבע ומירושלים מסכנים חיים של אנשים אחרים חולים על אוטובוסים כדי להגיע. זה פשוט לא הגיוני", אמר מנגשה. גם קוק-אביבי תהתה: "תתארי לעצמך שמישהו חולה, עולה על האוטובוס, מגיע לתל אביב, נדבק וחוזר למקום שממנו הוא בא. זו אופציה מטורללת".

בדומה למנגשה, קוק-אביבי תיארה הלך רוח דומה בדרום העיר בנוגע למודעות למגיפת הקורונה, והצביעה על המחסור במידע הנתון ברשותה של קהילת הזרים. "מתחילת התהליך הם חיפשו איפה להיבדק. ניסינו לעשות במקרים דחופים טלפונים למד"א, שאמרו לנו שהם לא מטפלים בחסרי מעמד. קופות החולים לא נותנות להם שירות כי הם הוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) ואין מי שישלם על זה", אמרה.

קוק-אביבי הסבירה כי בהתחלה הורגש היסוס מצד הזרים מפני בדיקות קורונה, לפני שחלחלה לבסוף ההבנה שיש להגביר את המודעות. "הקהילה עדיין לא קלטה ששמים עליהם את האצבע ושיש אצלם התפרצות. יש דיס-אינפורמציה. בהתחלה הם לא הבינו מה זאת המחלה, ואחר כך היו עסוקים בהישרדות", אמרה.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי המשרד "מודע לחשיבות הרבה שיש לאוכלוסיית העובדים על זרים מבחינת בריאות הציבור, ועושה מאמצים גדולים להנגיש להם בדיקות, טיפול ובידוד וכן למצות את החקירה אפידמיולוגית של כל מקרה מאומת". במשרד הבהירו כי קיים נוהל רשמי למעקב רפואי אחר חולי קוביד-19 חסרי ביטוח רפואי. "עם זאת, קיימים אתגרים רבים בהתנהלות מול אוכלוסיות אלו", הוסיפו.

בקו לעובד מסרו כי "על מדינת ישראל לסייע ככל הניתן למהגרי העבודה ומקבלי המקלט בהתמודדות עם הידבקות אפשרית במחלת הקורונה. על סיוע זה לבוא לידי ביטוי במתן הרשת הסוציאלית המלאה שתאפשר להם לקיים בדיקות ללא חשש מאובדן פרנסה ותוך הנגשת כל השירותים הנדרשים".

"כמו כן, יש לוודא כי כל תחלואה בקרב אוכלוסיות אלו לא תשמש בשום צורה בסיס להשתלחות בה וקרקע לאמירות או התנהלות גזענית ופוגענית כנגדם. ההתמודדות עם מחלת הקורונה הינה בינלאומית ולא פוסחת על שום קבוצה בארץ ובעולם", הוסיפו בקו לעובד.