לפחות 62 חסרי מעמד בישראל אובחנו כחולים בקורונה ו-160 נשלחו לבידוד ביתי - אך משרד הבריאות לא מפקח על התפשטות התחלואה בקרבם, כך על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת המתפרסם היום (חמישי) בוואלה! NEWS לראשונה.
מנתוני הדוח, המעודכנים לסוף אפריל, עולה כי כ-80% מהחולים המאומתים נבדקו באזור מרכז הארץ. עד כה, החלימו מתוכם 28 - ולא נרשמו בקרבם מקרי תמותה ידועים. עם זאת, מיקומם של 30 חולים פעילים שנשלחו לאשפוז ביתי אינו ידוע למשרד הבריאות, כמו גם מיקומם של 92 שנשלחו לבידוד. בין המוגדרים חסרי מעמד - מהגרים, מבקשי מקלט, עובדים זרים ובעלי וחסרי אשרות שהייה. "המשרד אינו יודע היכן שהו בפועל יותר ממחצית מהחולים והמבודדים ויש ספק בדבר היכולת לאתר אותם, שכן הם אינם מוכרים לרשויות", נקבע בדוח. עוד נמצא כי בעוד ישראל כן הנגישה מידע על הנגיף בשפות השוהים הזרים, הוא לא תמיד היה עדכני, וברובו פורסם באיחור ניכר לאחר פרסומן לכלל הציבור הישראלי.
אל תפספס
בתל אביב מתגורר הריכוז הגדול ביותר של מבקשי מקלט וחסרי מעמד בישראל - כ-40 אלף בני אדם. בין 6,500 ל-7,000 מהם קטינים. במרכז לבדיקות קורונה בעבור מבקשי המקלט וחסרי מעמד שפעל בשכונת נווה שאנן בתל אביב נבדקו 170 מבני אוכלוסיות הזרים, ושישה מהם נמצאו חולים בקורונה. בסך הכול, עד כה נמצאו 20 חסרי מעמד חולים בקורונה בתל אביב. משרד הבריאות השיב לפניית מרכז המחקר בנושא ואמר כי אין באפשרותו לערוך סקר לאיתור נשאים בקרב אוכלוסיות זרים לנוכח הקושי בהגעה אליהן. לדברי המשרד, הדבר כרוך בשליחת שאלונים לטלפונים ניידים, והמספרים שלהם אינם ידועים לו.
בדוח נכתב כי בהיעדר תקשורת עם הזרים החולים בקורונה ובהיעדר מידע על מיקומם, אין אפשרות לקבוע האם ומתי הם החלימו. "פנינו למשרד הבריאות בבקשה לנתונים מעודכנים, אך עד למועד סגירת המסמך אלה לא הועברו לידינו - ולכן אין אפשרות לדעת האם ובאיזו מידה התפשט הנגיף בקרב אוכלוסיות הזרים בארץ בשבועות שחלפו מאז".
בעניין זה הסביר מנהל חטיבת הרגולציה של משרד הבריאות מוריס דורפמן, כי רבים מחסרי המעמד לא מילאו את חובת הדיווח על מקום הבידוד ורבים מאלו שהתבררו כחולי קורונה לא מסרו את כתובתם בבואם להיבדק על ידי מד"א או במתחמי "היבדק וסע". עוד הוא ציין, כי חסרי מעמד שאין להם ביטוח רפואי אינם מזוהים על ידי מערכות המחשוב הרשמיות ואין אפשרות לאתר אותם בדרכים חלופיות, כפי נעשה במקרים של ישראלים שלא דיווחו על הכתובת שבה הם שוהים בבידוד. ממשרד הבריאות נמסר שנערכים ניסיונות לאתר את המבודדים באמצעות שיחות יזומות וכי מאז תחילת חודש מאי החלו חברות פרטיות (טרם" ו"ביקור רופא") לטפל בחסרי המעמד שאין להם ביטוח רפואי - ועל כן צפוי שבהמשך יהיה בידי הרשויות מידע על מיקומם של חסרי המעמד החולים והמבודדים.
בישראל, בעת שיגרה וגם בעת משבר הקורונה, לזרים ששוהים בארץ שלא כחוק, וביניהם ילדים, אין ביטוח רפואי. עם זאת, לנוכח המשבר הנוכחי, הוחלט במערכת הבריאות שאוכלוסיות הזרים יופנו לבדיקות קורונה, טיפול ואשפוז על פי התוויות רפואיות, בחינם, וללא קשר למעמדם האזרחי. מדינות אחרות שסקר מרכז המחקר הודיעו על צעדים דומים, ובכמה מדינות אף נמצא שנעשו צעדים יותר רחבים בהקשר להכללת אוכלוסיות הזרים בין הזכאים לשירותי בריאות. "לצד זאת, יש מדינות שהבטיחו לאוכלוסיות הזרים השוהים בהן באופן בלתי-חוקי, שיקבלו טיפול רפואי ללא בירור הגירה וללא נקיטת צעדי אכיפה כלפיהם", נכתב.
אוכלוסיות הזרים נחשבות לפגיעות במיוחד
בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, ובעקבות מגבלות התנועה שהוטלו בגינה, אנשים רבים מצאו את עצמם ללא מקור פרנסה. בנסיבות כאלו, אוכלוסיות הזרים נחשבות לפגיעות במיוחד, שכן על פי רוב הן נטולות חסכונות, ועוסקות בעבודות שאינן קבועות. בישראל, חלק מאוכלוסיות הזרים מועסק בתחומים שנפגעו קשות - מלונאות והסעדה. לנוכח מצב זה, חלק מבני אוכלוסיות הזרים נקלעו למחסור קשה במזון, וללא יכולת לשלם שכר דירה. חלקם מקבלים תווי מזון ומוצרי יסוד מגורמים רשמיים ופילנטרופיים. "יש מדינות שנקטו צעדים לסיוע כלכלי נרחב יותר לאוכלוסיות הזרים (בחלק מהמקרים גם לזרים השוהים בהן באופן בלתי חוקי), ואפשרו להם לקבל הטבות שונות ובהן - פטור ממיסים, ימי חופשה מיוחדים בשכר והלוואות בערבות מדינה והבטחה להמשך תשלום משכורותיהם על אף הסגר הכפוי", נמצא בדוח.
מנהלת מחלקת חסרי מעמד בעמותת רופאים לזכויות אדם, ד"ר זואי גוטצייט, מסרה בתגובה: "עם פרוץ מגיפת הקורונה בישראל הומחש כיצד יצירת מובלעות או 'בועות' של אוכלוסיות שאין להן נגישות סדירה לשירותי בריאות בקהילה מציבה את חסרי המעמד כמו גם את הציבור כולו בסיכון מוגבר במקרה של מחלה מדבקת או מגיפה. מצב זה גורם קשיים נרחבים - לוגיסטיים וכלכליים - לרשויות הבריאות ביצירת אסטרטגיות מניעה והכלה אפקטיביות. במהלך השבועות האחרונים התחוור כיצד היעדר ביטוח רפואי מונע ממבקשי המקלט נגישות לבדיקות ומייצר קשיים מערכתיים נרחבים בניטור, במעקב, ובפתרונות-בידוד בעבורם". ד"ר גוטצייט הוסיפה כי "היום עוד יותר מתמיד ברור כי הגיעה העת למעבר מהדרה להכללה - החלת הסדר ביטוחי שיאפשר לחסרי המעמד לקבל שירותים דרך קופות החולים . מדובר בצעד הנכון גם בריאותית, גם אתית, גם כלכלית וגם מטעמים שקשורים לבריאות הציבור".