הלילה (שני) בחצות אמור לפקוע חוק הגיוס, שמסדיר את אי גיוסם של מרבית החרדים לצה"ל. המשמעות היא שמבחינה חוקית, חרדים יהיו חייבים בגיוס כל צעיר בן 18. עם זאת, בית המשפט עשוי לקבוע, כפי שעשה לפני שנתיים, כי החוק יוארך במספר חודשים מבלי שהמדינה תבקש ארכה.
חוק הגיוס הנוכחי נחקק ב-2014, אולם שלוש שנים לאחר מכן בוטל על ידי בג"ץ בשל פגיעתו בשוויון. בית המשפט קבע כי הביטול ייכנס לתוקף שנה לאחר מכן, ב-2018, כדי לתת לממשלה ולכנסת שהות לחוקק חוק חדש. למרות זאת, הממשלה ביקשה מבית המשפט שוב ושוב ארכות, עד שבנובמבר האחרון הודיעו השופטים כי החוק יפקע ב-1 בפברואר, ואותתו שלא יתנו ארכה נוספת.
לקריאה נוספת בנושא
הממשלה לא צפויה לבקש להאריך את החוק פעם נוספת, אך ייתכן שתזכה בכל זאת בכמה חודשים נוספים. על פי חוק יסוד הכנסת, חוקים זמניים שאמורים לפקוע בחודשיים אחרונים לכהונת הכנסת היוצאת, מוארכים אוטומטית עד שלושה חודשים לאחר השבעת הכנסת החדשה. לאחרונה עלתה טענה דומה בנוגע לחוק שמאפשר לממשלה לעשות שימוש באיכוני שב"כ לצורך המאבק בקורונה.
פרקליטות המדינה צפויה להגיש מחר לבג"ץ הודעת עדכון, בה תטען כי ייתכן וניתן להחיל את אותה הארכה אוטומטית גם במצב הנוכחי - אף שחוק שירות ביטחון לא נועד להיות זמני, ופוקע רק בגלל פסיקת בג"ץ. לא בטוח שהשופטים יקבלו את הטענה, אך בעבר הם ניאותו לעשות זאת. החוק כבר היה אמור לפקוע בינואר 2019, ואז קיבלו השופטים את בקשת המדינה להאריכו עד יולי, בהתאם לחוק יסוד הכנסת.
גם אם החוק ייפגע לא מדובר במצב חסר תקדים, שכן מצב כזה התקיים בין פסילת "חוק טל" באוגוסט 2012 לבין חקיקת החוק הנוכחי במרץ 2014. על פי נתונים שמסרה המדינה לתנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירות נגד החוק, באותה תקופה חל זינוק של 36% בהתייצבות חרדים לצו ראשון.