בג"ץ קבע כי חוק הגיוס יבוטל בעוד שלושה חודשים

בג"ץ דחה הערב (שלישי) את בקשת המדינה וקבע כי חוק הגיוס יבוטל בעוד שלושה חודשים. השופטים דחו את הבקשה לדחייה נוספת, ובעקבות זאת ביטול החוק הפוטר תלמידי ישיבות מגיוס ייכנס לתוקף ב-1 בפברואר. השופטים הוסיפו כי "מצופה כי לא תתבקשנה ארכות נוספות".

בג"ץ החליט על ביטול החוק ב-2017, אך קבע כי הוא ייכנס לתוקף רק שנה לאחר מכן, וזאת כדי לתת למדינה אפשרות להיערך לביטול או לגבש הסדר חלופי. מאז ביקשה המדינה ארכה אחרי ארכה, משום שלא עלה בידה לגבש הסדר כזה שיוכל לעבור בכנסת.

המועד האחרון של כניסת הביטול לתוקף היה אמור להיות ב-28 באוקטובר, והמדינה ביקשה לדחות אותו לסוף אפריל - אך שופטי בג"ץ הסתפקו בהארכה עד תחילת פברואר.

יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד-תל"ם) בירך על החלטת בג"ץ. "ממשלת נתניהו מתחמקת מחוק הגיוס כבר חמש שנים. הגיע הזמן להחזיר את השוויון בנטל", מסר. "כל צעיר וצעירה מחויבים לשרת את המדינה. לאף אחד אין הנחות. בג"ץ קובע היום: די להיכנע לעסקנות הפוליטית בחוק הגיוס".

יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן אמר בתגובה כי ההחלטה "רק מחזקת את הנחיצות בשוויון בנטל במדינת ישראל". עוד הוסיף ליברמן כי מפלגתו "הגישה את נימוקיה לבג"ץ במטרה למנוע את ההארכה בעניין חוק הגיוס מתוך הבנה עמוקה כי השתתפותם של בני הציבור החרדי בחיי המדינה ובקיום חוקיה, גולשת בעת הזו מעבר לשאלת גיוס בני הישיבות והופכת להיות בעלת חשיבות לאומית כללית שהיקפיה והשלכותיה מתבררות לנגד עינינו ועוד יתבררו בעתיד".

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות לבג"ץ בנושא, מסר כי "טוב עשה בית המשפט שחדל את הפארסה הזאת של המדינה שביקשה ארכה אחרי ארכה ובסך הכול שמונה ארכות לביטולו של החוק". לדבריו, "הגיע הזמן שבמדינת ישראל יהיה חוק אחד אחיד ושווה לכולם ותחדל ההפליה בין אדם לאדם".

בפורום לשוויון בנטל אמרו כי מדובר בחוק פסול. "בג"ץ קיבל את עמדתנו שאין לקבל את הדחיות והתירוצים הבלתי מסתיימים של הממשלה", נמסר. "חוק הגיוס הנוכחי, שאין לו כל שיניים בכדי לוודא שיותר חרדים יקחו חלק במשימת הגנת המדינה לעומת כל יתר הצעירים הוא פסול - ויש להעלימו מן העולם בהקדם".

בהסכם הקואליציוני עם ש"ס ויהדות התורה, סוכם כי עם השבעת ממשלת האחדות, יחוקק חוק הגיוס על פי הצעת משרד הביטחון וצה"ל. אולם זאת עם שינויים משמעותיים, כך שיעדי הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה, באופן שיהיה ניתן לשנותם, בהתאם לדרישת החרדים.

לפי ההסכם, אם החוק ייפסל על ידי בג"ץ, יפעלו ראש הממשלה בנימין נתניהו וגוש הימין "לתיקון הפגיעה וזאת נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, כשמדיניות הממשלה תהיה ברוח המדיניות שבמדינת ישראל לא יגבילו את מכסת לומדי התורה".

למרות ההסכם, שר הביטחון בני גנץ נמנע לקדם את החוק החדש בכנסת, וביקש מבג"ץ להעניק ארכה לתוקפו של החוק הקודם. בבקשה האחרונה הוא טען כי העיכוב הוא בשל ההתמודדות עם נגיף הקורונה והרצון לשמור על העליונותה הביטחונית של ישראל, אך מאחורי הקלעים, ראשי הסיעות החרדיות טוענים כי גנץ מעכב את החוק בשל חשבונות פוליטיים ובניסיון לשמור את החוק כקלף מיקוח בזירה הפוליטית מול נתניהו והמפלגות החרדיות.

בג"ץ ביטל את תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, המאפשר את הארכת הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד לשנת 2023, כבר לפני שלוש שנים. ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים וברוב דעות, כשדעת המיעוט הייתה של השופט נועם סולברג.

התיקון לחוק, כתבה הנשיאה מרים נאור, "סובל מקשיים אינהרנטיים". לדבריה, "קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לחוק לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השיוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי". הנשיאה נאור כתבה כי "בתקופת ההסתגלות הראשונה (עד לשנת 2023) ההסדר וולונטרי לחלוטין וחסר כוח כופה. למעשה ליעדי הגיוס בתקופה זו אין כל משמעות". גם בתקופה שלאחר מכן, כתבה נאור, החוק מאפשר פטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד גיל 21, ולמעשה מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון.

נאור הוסיפה כי בחוק קיימים "כשלים גנטיים", בהתייחסה להיסטוריה שלו, ואף תקפה את העובדה כי החוק לא מציע כלל פיתרון קבע למצב הקיים כיום שיחול לאחר שנת 2023. "לנוכח לקחי העבר, יש להודות כי למרבה הצער, הציפייה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי במצב הדברים היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זהו לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ.