בניגוד לעמדת החרדים: המדינה ביקשה לדחות את המועד האחרון לחקיקת חוק הגיוס

המדינה הגישה היום (רביעי) בקשה לבג"ץ לדחיית המועד האחרון לחקיקת חוק הגיוס. הבקשה הוגשה בטענה כי לאור המאמצים הנדרשים להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה, המשבר הכלכלי והתהליכים המדיניים האחרונים, נדרש פרק זמן נוסף על מנת להשלים את החקיקה.

עם זאת, מאחורי הבקשה מתקיים עימות פוליטי בין המפלגות החרדיות, התומכות בקידום החקיקה, לבין שר הביטחון בני גנץ המעוניין בדחייתה.

בבקשה נכתב כי המדינה תעדכן "את בג"ץ בעוד חודש בהתקדמות" סביב החקיקה. המשמעות היא שהחוק לא יאושר בחודש הקרוב. מדובר בבקשה שביעית של המדינה מאז בוטל החוק הקודם ב-2017, כשהמועד האחרון שניתן בהחלטה האחרונה של בג"ץ אמור להסתיים הלילה בחצות.

יו"ר ש"ס, אריה דרעי, אמר השבוע בריאיונות לתקשורת החרדית כי הוא מקווה שבג"ץ ידחה בקשה כזו היות והצעת החוק מוכנה ויש להגיש אותה ולקדם אותה לאישור בממשלה ובכנסת. לדבריו, הסיבה שגנץ נמנע מכך היא בשל רצונו לשמור את חוק הגיוס כקלף מיקוח בזירה הפוליטית מול המפלגות החרדיות. גנץ דחה את הטענות.

בהסכם הקואליציוני עם ש"ס ויהדות התורה, סוכם כי עם השבעת הממשלה, יחוקק חוק הגיוס על פי הצעת משרד הביטחון וצה"ל, אך עם שינויים משמעותיים כך שיעדי הגיוס ייקבעו בהחלטת ממשלה ולא בחקיקה, באופן שיהיה ניתן לשנותם.

לפי ההסכם, במידה והחוק ייפסל על ידי בג"ץ, יפעלו ראש הממשלה בנימין נתניהו וגוש הימין "לתיקון הפגיעה וזאת נוכח ההכרה בחשיבות לימוד התורה, כאשר מדיניות הממשלה תהיה ברוח המדיניות שבמדינת ישראל לא יגבילו את מכסת לומדי התורה".

במכתב הבקשה הוסבר כי "בימים אלה, מתמודדת ממשלת ישראל עם התפשטות נגיף הקורונה והמשבר הכללי. לאור זאת ולאור תהליכים מדיניים משמעותיים המתקיימים בעת האחרונה בזירה הבינלאומית, לצד סוגיות ביטחוניות דחופות, קיים קושי, כפי הנמסר", לעמוד במסגרת הזמנים שנדרשה לחקיקה.

עוד הוסבר, כי "על כן, תכלית הבקשה הנוכחית, המוגשת בהתאם לבקשת ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, ועל דעת ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, היא ליתן לממשלה פרק זמן נוסף להידרש לסוגיה מושא ענייננו, וכן לעמוד על פרק הזמן הדרוש לצורך השלמת הליכי החקיקה".

בא כוחה של מפלגת יש עתיד, עו"ד עודד גזית, הגיב בשם המפלגה לבג"ץ כי העותרת מתנגדת לבקשה היות ו"הבקשה הנוכחית, כמו הקודמות לה, נסמכת על טענות כלליות. יתר על כן, גם עתה, לא צורפה טיוטת הצעת החוק המוזכרת בבקשה וברור מלשון הבקשה עצמה (סעיף 9) כי אין מדובר בסוף פסוק, וכי בתום פרק הזמן המבוקש תוגש בקשת ארכה נוספת".

לדבריו, "הניסיון המצער מלמד כי כל עוד לא יקבע בית המשפט הנכבד מועד אחרון וסופי לכניסתו לתוקף של פסק הדין - ימשיכו המשיבים בהגשת בקשות ארכה עד עולם. אין מדובר בנבואה ביחס לעתיד, כי אם בהסתמכות על העבר. המאבק בקורונה חשוב ביותר, אבל לצדו על הרשות המבצעת להמשיך במילוי יתר תפקידיה", וביתר שאת - מילוי הוראות פסק דין של בית משפט נכבד זה".

בתוך כך, סיעת ישראל ביתנו תגיש מחר עתירה לבג"ץ, באמצעות ח"כ אלכס קושניר, נגד דחייה בחקיקת החוק. "חייבים לעצור את מסורת הדחיות והעיכובים בחוק הגיוס. מדובר בכניעה נוספת של נתניהו וגנץ למפלגות החרדיות", אמר יו"ר המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן. "כשכיהנתי כשר הביטחון העברתי את החוק המייצג את עמדת צה"ל ומשרד הביטחון. נתניהו שיבח אותו ואמר כי הוא ממלכתי ומאוזן. היום בממשלה, מנסים בכל הזדמנות לשנות את נוסח החוק או לדחות אותו למועד לא ידוע. התקופה בה אנו נמצאים מוכיחה כמה חשוב השוויון בנטל וכמה צה"ל הוא צבא של כולם".