סערת נתוני גיוס החרדים: "במקום לקחת אחריות, הצבא העדיף להציג עלייה"

גורם לשעבר בצה"ל שהיה אחראי על גיוס החרדים בשנים בהן נטען שנופחו הנתונים אמר כי שיטת הספירה שונתה כדי להסתיר ירידה דרמטית, אך ציין כי לא מדובר בזיוף. צה"ל: אלוף במיל' יבדוק את הנתונים. ועדת החוץ והביטחון בכנסת תתכנס לדיון בנושא

צילום: דובר צה"ל, עריכה: עמית שמחה

(בווידאו: הרמטכ"ל בשיחה עם מתגייסים)

גורם לשעבר בצה"ל שהיה אחראי על גיוס החרדים בין 2018-2013, התקופה בה נטען כי נתוני המתגייסים "זויפו", טען הבוקר (רביעי) בשיחה עם וואלה! NEWS כי צה"ל שינה את שיטת הספירה של חרדים שהתגייסו כדי להסתיר ירידה דרמטית בשנת 2018, מה שהוביל לטענה שהנתונים בשנים שקדמו לכך נופחו. "גורמים בצה"ל שאחראים כעת על גיוס החרדים העדיפו להציג עליה במספר המתגייסים ב-2018, מה שבפועל רחוק מהמציאות, וטענו כתוצאה מכך שהנתונים זויפו בכל השנים".

"במקום לקחת אחריות, הצבא רצה להציג עליה בשנה האחרונה, אז הוא החליט לשנות את שיטת הספירה", טען הגורם. גם ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף מוטי אלמוז, אמר בריאיון לקרן נויבך ב"כאן" רשת ב' כי המהלך בא כחל מפרשנות של הצבא באשר להשתייכות המתגייסים למגזר החרדי וכי לא מדובר בזיוף מכוון. "אין פה רצון לנפח את המספרים", אמר. "יכול להיות שאנשים עשו טעויות, אבל אין כאן כוונת זדון ובוודאי שאין זיוף".

עוד בוואלה!

כדי לעמוד ביעדים: בצה"ל זייפו נתונים בנוגע להיקף גיוס החרדים

לכתבה המלאה
"העדיפו להציג עלייה". צעירים חרדים בבקו"ם (צילום: ראובן קסטרו)

לפי החוק, חרדי בצה"ל הוא נער שלמד בין גילאים 18-14 במוסד חרדי, לפחות שנתיים. עד 2018, בצה"ל הציגו נתונים בהתבסס על שני מקורות מרכזיים. הראשון, נתונים שהגיעו ממשרד החינוך. השני, מתגייסים שנבדקו פרטנית ואומתו כחרדים.

לאחרונה, בצה"ל בדקו את שיעור המתגייסים החרדים, וגילו כי חלה ירידה דרמטית של 20%. בעוד ב-2017 התגייסו, לפי הנתונים הרשמיים של צה"ל, 3,070 חרדים, ב-2018 התגייסו רק 2,480. לטענת הגורם, לצה"ל לא היה נוח עם הירידה הזו ולכן "שינו את שיטת הספירה כך שאת נתוני החרדים שמתגייסים מבססים רק על נתוני משרד החינוך". לדבריו, "הצבא רצה להציג עליה במקום ירידה ב-2018, אז הוא החליט שסופרים אחרת וכל השנים זויפו הנתונים. זה אבסורד".

באופן דומה, גם בצה"ל דחו את הטענות בנוגע לזיוף הנתונים ואומרים כי במסגרת בדיקה שנעשתה לאחרונה, נבדקו בשנית נתוני גיוס החרדים בשנת 2017. "בבדיקה זו התגלו פערים ביחס לספירה הקודמת שנעשתה על ידי צה"ל, בלב הפער נמצא אופן שיטת החישוב", נטען. "במסגרת בדיקה חוזרת זו, נערך פילוח המבחין בין מתגייסים שלמדו לפני גיוסם שנתיים ומעלה במוסד חינוך חרדי, כהגדרת החוק, לבין מתגייסים חרדיים נוספים שזוהו כמי שניהלו אורח חיים חרדי לפני גיוסם. גם בשנים עברו נספרו כמתגייסים חרדים, חיילים מרקע חרדי, אשר לא עמדו בכלל ההגדרות הקבועות כיום בחוק, אך מהותית נמצא כי ניהלו אורח חיים חרדי. מבדיקה ראשונית עולה כי בספירה נתגלו פערים, אך מקורם אינו נובע, בשום צורה ודרך, מניסיון מערכתי של צה"ל להטעות בנתונים".

עוד אמרו בצה"ל כי "האירוע תוחקר באכ"א והנתונים הוצגו לרמטכ"ל לפני מספר שבועות. בעקבות אירוע זה הרמטכ"ל הנחה להעמיק, לבחון ולהשלים את אופן החישוב, כמו כן להציג את הנתונים המדויקים בהתאם לחוק ולבנות תכנית להגדלת מספר החיילים החרדים שיתגייסו. הרמטכ"ל מינה את אלוף במיל' רוני נומה לבחינת אופן איסוף הנתונים של גיוס החרדים בשנים האחרונות (2011-2018)". בצבא ציינו כי יעדכנו בממצאי הבדיקה.

בעקבות הדברים, יו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית, ח"כ גבי אשכנזי (כחול לבן) החליט לקיים דיון בנושא נתוני גיוס החרדים לצה"ל, ולזמן לדיון את נציגי צה"ל ומשרד הביטחון. יו"ר השדולה לשוויון בנטל, ח"כ איציק שמולי (העבודה-גשר) מתח ביקורת נגד צה"ל בעקבות הדברים. "לתשומת לבו של צה"ל, 'טעות בספירה' זה בעשר או מאה; סטייה של אלפי אחוזים לאורך שנים היא הונאה בזדון", אמר. "העובדה שצהל כצבא העם שיקר ביודעין באחת הסוגיות הרגישות שהחברה הישראלית מתמודדת איתם היא חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת".

"אין רצון לנפח את המספרים". חרדים ודתיים בצה"ל (צילום: נועם מושקוביץ)

הדברים באים על רקע פרסום ב"כאן" רשת ב' לפיו צה"ל זייף והגדיל במאות אחוזים את שיעור החיילים החרדים שהתגייס לצבא ודווח לגורמים השונים. הנתונים הועברו לכלל הגורמים - בהם הרמטכ"ל, שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון, זאת בכדי לעמוד ביעדי הגיוס ובצל הדיונים המתמשכים סביב חוק הגיוס. בין השאר עלה כי היקף המתגייסים הוכפל ואף שולש. בשנת 2017 דיווח צה"ל על גיוסם של 3,070 חיילים חרדים, בעוד שבפועל התגייסו רק 1,300. בצבא הוסיפו לרשימות גם מתגייסים שאינם חרדים על פי הקריטריונים שנקבעו וכאלה שאינם דתיים.

סוגיית חוק הגיוס עומדת בלבו של השיח הפוליטי בשנים האחרונות, ובין השאר הובילה להחלטה על פיזור הכנסת ולבחירות שהתקיימו בחודש אפריל האחרון. בפברואר 2018 הקים שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן ועדה המורכבת מנציגי צה"ל ומשרד הביטחון כדי להציע נוסח חוק שיעמוד במבחן בג"ץ. ביוני לאחר מכן פורסמו המלצות הוועדה, הכוללות יעדי גיוס המעוגנים בחוק וסנקציות כלכליות במקרה שהיעדים לא ימולאו. ההצעה המתוקנת אושרה בקריאה ראשונה בכנסת בעוד שהסיעות החרדיות הצביעו נגד הצעת החוק, וסיעת "יש עתיד" הצביעה בעדה מהאופוזיציה.

לאחר התפטרות ליברמן, בג"ץ נעתר חלקית לבקשתו ראש הממשלה בנימין נתניהו והאריך את תוקפו של החוק הקודם עד ל-15 בינואר השנה. אחרי שיו"ר יש עתיד, כיום מספר 2 בכחול לבן, יאיר לפיד, הודיע שבקריאה שנייה ושלישית "יש עתיד" לא תתמוך בחוק, ועל רקע הקושי בהעברתו החליטה הקואליציה להקדים את הבחירות לאפריל 2019.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully