עתירה שהוגשה היום (חמישי) לבג"ץ חושפת פרטים חדשים על עין הנץ - מאגר המידע הסודי של המשטרה על תנועות של אזרחים בישראל, שקיומו נחשף בוואלה! NEWS. בעתירה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח ועמותת "פרטיות ישראל", נחשף בין היתר כי הגישה של שוטרים למערכת כמעט אינה מוגבלת.
עין הנץ היא מערכת של מצלמות חכמות שיכולות לקרוא לוחיות רישוי בסביבתן, להשוות את מספרי הרישוי למאגרים שהוגדרו מראש, כמו מאגר כלי הרכב שדווחו כגנובים ומאגר הרכבים שתוקף הרישיון שלהם פג, ולהתריע עליהם בזמן אמת.
המערכת גם שומרת תיעוד של כל כלי הרכב שעברו מולה, כך כשמתעורר חשד הקשור לרכב מסוים, ניתן לבדוק היכן הוא נסע בעבר. בכך יוצרת מאגר מידע על אזרחים שלא עברו כל עבירה, ואפילו אינם חשודים בדבר, רק למקרה שרכבם יהיה מעורב בעבירה בעתיד.
המערכת פועלת ללא שום הסדרה או היתר חוקי, וללא שום פיקוח על הפעלתה על ידי המשטרה. כך, למשל, אם שוטר ירצה לבדוק באמצעות איכונים סלולריים היכן היה אדם מסוים, יהיה עליו לקבל צו מבית המשפט. מנגד, כדי לבדוק באמצעות עין הנץ איפה היה רכבו של אותו אדם - אין לו צורך בצו.
לקריאה נוספת בנושא
העתירה שהוגשה מסתמכת בין היתר על פרוטוקולים ממשפטים פליליים שנעשה בהם שימוש בעין הנץ, ומבהירה עד כמה נפוץ ושגרתי השימוש במערכת. כך, מתברר כי בתיק גניבת רכב שנידון בבית משפט השלום בבאר שבע הוגשו ראיות מהמערכת. שוטר מהיחידה ללוחמה בפשיעה בעיר הסביר בעדותו כי בדיקה במערכת עין הנץ היא פעולה שגרתית בחקירת גניבות רכב, ולא דורשת הסמכה או אפילו הרשאה מיוחדת. "לא נתנו לי הרשאה מסוימת, פשוט זאת מערכת שפתוחה לנו בתור היותי חוקר", העיד. במקרה אחר נעשה שימוש במערכת כדי לאתר נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים.
במשטרה שומרים על חשאיות מוחלטת בנוגע למערכת, שמופעלת מאז 2013 בכבישי ישראל. ראיות שהופקו מעין הנץ מוגשות בתיקים פליליים תחת תעודת חיסיון, שמונעת מסנגורים לברר פרטים לגבי אופן פעולת המערכת.
אחד הפרטים שהמשטרה שומרת עליהם בקנאות הוא משך הזמן בו נשמרות התמונות. גורם משטרתי אמר בעבר לוואלה! NEWS כי התיעוד נשמר חצי שנה לפחות, ובפועל עשוי להישאר בידי המשטרה למשך שנים. לעתירה מצורף פרוטוקול מדיון בבית משפט בו העיד קצין המשטרה ליאור אילן, שמגדיר עצמו "ראש צוות תשתיות בעולם של עין הנץ". אילן מעיד כי ערך בדיקה על רכב שצולם במערכת עשרה חודשים לפני כן. המשמעות היא שהמערכת שומרת את תמונות הרכבים שעברו מולה לפחות לעשרה חודשים, ומאפשרת למשטרה לבדוק היכן היה כל רכב בישראל באותו פרק זמן.
הדיונים בבתי המשפט מגלים כי לפחות בחלק מהמקרים המערכת מצלמת את כלי הרכב כך שניתן לזהות גם את האנשים שיושבים בתוכם. עם זאת, בניגוד למספרי הרישוי, המערכת ככל הידוע אינה מסוגלת לבצע זיהוי פנים אוטומטי.
"מערכת משומנת שפוגעת בחופש שלנו"
העותרים מזהירים כי מעבר לפגיעתה של המערכת בפרטיות, היעדר הפיקוח עליה מגביר את הסיכון לשימוש בלתי מורשה של שוטרים במאגר, וחשיפת מידע רגיש. הם מזכירים כי לאחרונה התברר שמפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי, הנחה בעבר שוטרת להעביר מידע ממערכת עין הנץ לחברות פרטיות.
"מערכת עין הנץ פועלת בדומה למעקב סמוי אחר אדם", נכתב בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אן סוצ'יו ואבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח. "ברור מאליו, כי אילו הייתה מבקשת המשטרה להציב בלשים שיעקבו אחר מיליוני אנשים שנוסעים בכל רגע נתון בכבישי הארץ, יתעדו מידע לגבי תנועותיהם, יאספו מידע זה ויבצעו בו עיבודים שונים, לא היה ספק שמדובר בפגיעה חמורה ופסולה בזכות לפרטיות ולכבוד. העובדה שמעקב מתבצע בענייננו על ידי אמצעים טכנולוגיים ולא על ידי בלש בשר ודם לא משנה את מהותו של המעקב אלא רק מגבירה את מידת הדיוק שלו".
בעתירה נטען כי השימוש שעושה המשטרה במערכת פוגע בשורת זכויות יסוד כגון הזכות לפרטיות, שמוגנת מפורשות בחוק יסוד, וכן בחזקת החפות ובזכות להליך הוגן. בשל כך נדרש בית המשפט להורות למשטרה להפסיק את השימוש במערכת, ולמחוק את מאגר המידע שנאסף בה.
עו"ד נעמה מטרסו, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, מסרה כי "מערכת עין הנץ מגדירה מחדש את משמעות המושג 'מדינת מעקב', כשבלחיצת כפתור המשטרה יכולה לדעת על כל נהג בישראל היכן היה, מתי ועם מי. נבנית פה מערכת מעקב משומנת שפוגעת לא רק בפרטיות שלנו, אלא גם בחופש שלנו".