פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      באדיבות העיריות, המשטרה מרחיבה את מאגר המידע הסודי שלה

      לאחר שנחשף בוואלה! NEWS כי מערכת "עין הנץ" של המשטרה אוגרת ללא פיקוח מידע על תנועות של אזרחים, מתברר כי רשויות מקומיות מציבות בשטחן מצלמות לזיהוי לוחיות רישוי שמזינות את המאגר. ראש מועצת עומר, פיני בדש, שהתגאה בהצבת המצלמות: "תפסנו ככה סוחרי סמים וגנבים"

      באדיבות העיריות, המשטרה מרחיבה את מאגר המידע הסודי שלה
      צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ניר חן

      כפי שנחשף החודש בוואלה! NEWS, המשטרה מנהלת מאגר מידע סודי על תנועות אזרחים - תוצר לוואי של מערכת מצלמות בשם "עין הנץ", שנפרשו בכבישי הארץ ומזהות לוחיות רישוי. הנושא אינו מוסדר בחוק, וכעת מתברר שיש עיריות שמשתפות פעולה בדרכים שונות עם המאגר ומאפשרות בכך למשטרה להרחיב אותו עוד יותר.

      "עין הנץ", המכונה בעגה המקצועית מערכת LPR או ALPR, היא מצלמה חכמה שיכולה "לקרוא" לוחיות רישוי בסביבתה, להשוות את מספרי הרישוי למאגרים שהוגדרו מראש, כמו מאגר כלי הרכב שדווחו כגנובים ומאגר הרכבים שתוקף רישיון הרכב שלהם פג, ולהתריע עליהם בזמן אמת.

      המערכת גם שומרת תיעוד של כלי הרכב שצולמו על ידה, כך שאם רכב שלא היה מוכר לפני כן למשטרה יהיה מעורב בפיגוע או באירוע פלילי - ניתן יהיה לחפש אותו במערכת ולבדוק מהיכן נסע. המשמעות היא שהמשטרה שומרת מאגר מידע על תנועות של אזרחים שלא עברו כל עבירה, ואפילו אינם חשודים בדבר, רק למקרה שרכבם יהיה מעורב בעבירה בעתיד. המאגר לא דווח כנדרש לרשם מאגרי המידע במשרד המשפטים, וכיום אין אפילו נוהל משטרתי שמסדיר את השימוש בו, שלא לדבר על תקנה או חוק.

      מצלמות אגף התנועה 13 בינואר 2019 (ראובן קסטרו)
      לא מוסדרות בחוק. פריסת רשת המצלמות בכבישים (צילום: ראובן קסטרו)

      באמצע פברואר דיווחה המועצה המקומית עומר לתושביה על "השלמת פרויקט מצלמות LPR בכל הכניסות והיציאות מעומר, וחיבורם למערכת 'עין הנץ' של המשטרה". לדברי ראש המועצה, פיני בדש, המועצה היא שהקימה את רשת המצלמות, אך המידע מהן מועבר ישירות למערכת המשטרתית, שלעירייה אין גישה אליה.

      אם נכנס ליישוב רכב חשוד, המשטרה מעבירה למועצה את ההתרעה בזמן אמת, אך לאיש במועצה אין יכולת לבצע בעצמו חיפוש במאגר המידע שהמערכת מייצרת. "אתה יודע כמה זה עוזר לנו?", אמר לוואלה! NEWS ראש המועצה בדש. "תפסנו עכשיו סוחר סמים ככה, תפסנו גנבי רכב ככה. ברגע שיש רכב חשוד שעולה במוקד של המשטרה, הוא קופץ אצלנו במוקד, סוגרים את הכניסות ותופסים אותו בתוך היישוב".

      ביישוב קטן כמו עומר, הפגיעה בפרטיות עשויה להיות חמורה יותר, שכן רוב התושבים עובדים מחוץ ליישוב, ולכן הרישום שלהם בשער הכניסה נותן תמונה טובה על שגרת יומם. כשבדש נשאל האם נערך במועצה דיון, שבו נשקלה גם הפגיעה בפרטיות התושבים, הוא השיב שלטעמו כל עוד מדובר על רישום רכבים בלבד ולא על מערכות לזיהוי פנים למשל, הפגיעה זניחה. "מה זה משנה? זה רק רושם רכבים שנכנסים ויוצאים", הוא אומר. "מה זה מעניין את המשטרה (מי נכנס ויוצא מהיישוב ומתי)? אלא אם עשית פשע. בכל המדינה יש מצלמות כאלה בכל פינה. רצינו פעם לשים מצלמה שמזהה גם פנים, אבל לא קיבלנו אישור לזה".

      ראש מועצת עומר מתגאה בהצבת המצלמות של המשטרה בעירו. 17 במאי 2020 (צילום מסך , פייסבוק)
      "עוזר לנו". ראש מועצת עומר מתגאה בהצבת המצלמות של המשטרה בעירו (צילום מסך: פייסבוק)

      עומר לא היחידה. שיתוף פעולה בנושא מתקיים בין המשטרה לעיריית ירושלים. ב-2017 דווח ב"ישראל היום" כי המשרד לביטחון פנים, המשטרה והעירייה מקימות חמ"ל מצלמות בשם "מבט ירושלים", שירכז מאות מצלמות הפרוסות ברחבי העיר - לרבות מצלמות חכמות שיודעות לזהות לוחיות רישוי שיוצבו בכניסות ובצירי התנועה הראשיים.

      מסמכים של המשטרה מראים כי פריסת המצלמות החכמות בבירה הוגדרה כאחד הנושאים העיקריים לתכנית העבודה של המשטרה בשנים 2018-2019, במסגרת "תכנית ביטחון ירושלים". במסמך סיכום שנתי של המשטרה נכתב שכחלק מהתוכנית יש "להמשיך התעצמות טכנולוגית בדגש לפריסת מצלמות בגזרת מרחב קדם, פריסת מצלמות עין הנץ וקידום הקמת מב"ט ירושלים (מרכז בקרה טכנולוגיה)".

      כיום המוקד כבר פועל. מעיריית ירושלים נמסר כי "עין הנץ היא מערכת המופעלת על ידי המשטרה בלבד, והמידע הנאגר בה אינו משמש את העירייה". אך גם אם לעירייה אין גישה למאגר המידע, עצם שיתוף הפעולה בין העירייה למשטרה הוא שאפשר את הצבת המצלמות החכמות בעיר.

      בראשון לציון, החומר המצולם נמחק לאחר 30 יום

      ראשון לציון היא אחת הערים המצולמות בישראל, עם יותר מ-1,300 מצלמות שמשדרות למוקד העירוני. ברחובות הראשיים של העיר קשה לחמוק מהשלטים הצהובים שמודיעים לעוברים ולשבים כי הם מצולמים בכל עת.

      באפריל בשנה שעברה פרסמה החברה העירונית לסדר ולביטחון בעיר מכרז למערכות שליטה ובקרה, כולל מערכת מצלמות לזיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי, שאמורות להיות מוצבות בכניסות וביציאות הראשיות של העיר, בצירי התנועה הראשיים ובכניסות למתחמים סגורים כמו חניונים. על פי המכרז, המערכת אמורה לשמור את כלל הצילומים והנתונים למשך שנה לפחות, אך גם לאפשר הורדה שלהם למדיה חיצונית - מה שמאפשר להחזיק בהם לזמן בלתי מוגבל.

      למרות זאת, בינתיים השימוש במרחב העיר במצלמות בעלות יכולות זיהוי LPR הוא מוגבל יחסית, ומוגדר כפיילוט. כיום יש בעיר צומת מצולם אחד שמחוברת למערכת "עין הנץ". המודל זהה לזה שפועל בעומר: המידע זורם מהמצלמה העירונית למשטרה, שבמידת הצורך מעבירה התרעות בזמן אמת לעירייה - אך לעירייה אין גישה למאגר או יכולת לחפש בו בעצמה. עם זאת, לדברי גורמים עירוניים, יש כוונה להציב מצלמות שיחוברו למערכת המשטרתית בכל הכניסות והיציאות מהעיר.

      מצלמות אגף התנועה 13 בינואר 2019 (ראובן קסטרו)
      "בחנו את סוגיית השמירה על הפרטיות, ואנחנו לא מתפשרים בנושא הזה". פריסת רשת המצלמות בכבישים (צילום: ראובן קסטרו)

      כיום עיקר השימוש של העירייה במצלמות לזיהוי לוחיות רישוי הוא בכניסה לחניונים. אמנם גם מפעילי חניונים פרטיים רבים משתמשים בטכנולוגיה הזו, שמאפשר לזהות אוטומטית כלי רכב של מנויים או של תושבים, אך העובדה שהעירייה מפעילה חניונים בעיר מייצרת אפשרות ליצור מאגר מידע עירוני נרחב על תנועות התושבים. כדי להתמודד עם הסכנה הזו, בעירייה גיבשו נוהל שמחייב למחוק את המידע והחומר המצולם לאחר 30 ימים - זאת בניגוד למאגר המשטרתי שבו החומר עשוי להישמר במשך שנים.

      הניסיון לאזן בין שימוש במצלמות לבין פרטיות התושבים, מתבטא גם בהפעלת המצלמות שאינן "חכמות". כך, המצלמות שמוצבות קרוב יחסית לבתים פרטיים מוגבלות ביכולת לצפות אל תוך הבית, והמוקדן בחמ"ל יכול לראות רק את השטח הציבורי, כשהבית עצמו מופיע כריבוע אפור ומטושטש. "כשהוכנסה הטכנולוגיה של המצלמות לעיר, כמו כל טכנולוגיה אחרת, בראש ובראשונה בחנו את סוגיית השמירה על הפרטיות, ואנחנו לא מתפשרים בנושא הזה", נמסר מהחברה לסדר וביטחון של ראשון לציון. "המצלמות העירוניות אינן יכולות לחדור אל חלונות בתים או מבנים במהלך סריקה או צילום. יש מגבלות על האנשים שיכולים לצפות למצלמות, וכל כניסה למערכת מתועדת ונרשמת. השימוש מתבצע במשורה ורק על פי צורך מבצעי ובהתאם לחוק".

      "יש הבדל גדול בין לראות אותך לבין לדעת מי אתה"

      ד"ר אדם שנער, מומחה לזכויות אדם ומשפט חוקתי מבית הספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, מדגיש כי הוא לא מכיר את הפרטים שנוגעים ספציפית ל"עין הנץ", אך מסביר את הסכנה הגדולה לפרטיות במערכות מסוג זה. "נכון שאם אני הולך ברחוב, במרחב הציבורי, אז כל אדם יכול לראות אותי, וכך גם אם אני נוסע באוטו שלי", מסביר ד"ר שנער. "אבל יש הבדל גדול בין לראות אותך לבין לדעת מי אתה".

      "כשהמשטרה מצלמת את לוחית הרישוי היא יודעת מי אתה, ויש לה גם אפשרות לבנות רצף - לראות מאיפה באת ולאן אתה נוסע, לבדוק עליך דפוסים", הוסיף שנער. "נכון שהמצלמות לא נמצאות בכל רחוב ורחוב, אבל זה הפוטנציאל, אם זה יהיה קיים במספיק מקומות וברזולוציה מספיק גדולה, אפשר יהיה לחבר בין המצלמות ולקבל תמונה כזו". הוא הסביר כי במצב כזה, ניתן יהיה "לראות שפעם בשבוע אתה מגיע לבית בפתח תקווה, ואז לבדוק מי גר שם. יוכלו לדעת מי החברים שלי, מה מקום העבודה שלי, אולי אם אני הולך להבימה או למסעדות כאלה ואחרות".

      מצלמות אגף התנועה 13 בינואר 2019 (ראובן קסטרו)
      "יש פה גם אלמנט של אפליה". מצלמות אגף התנועה (צילום: ראובן קסטרו)

      השיתוף עם עיריות ומועצות יכול לאפשר למשטרה להגדיל משמעותית את מספר המצלמות, אך לדברי שנער עשויה להיות לו גם השפעה אחרת. "גם אם נניח שזה חוקי ושהפגיעה בפרטיות היא מידתית ושהמערכת עוזרת להילחם בפשיעה - זה יכול ליצור בעיה כי זה מגדיל את הפער בין רשויות חזקות לחלשות", הסביר ד"ר שנער. "יש פה גם אלמנט של אפליה. מה ההצדקה לספק את השירות הזה רק לרשויות שיש להן כסף להציב את המצלמות בעצמן?"

      יש לא מעט אנשים שאומרים שאין להם בעיה שיצלמו אותם כי אין להם מה להסתיר.
      "זה טיעון בעייתי. הרעיון של פרטיות הוא לא כי יש לי מה להסתיר, אלא כי אנחנו רוצים שליטה על המידע שנוגע לנו. אם אני אדם שומר חוק ותצמיד לי מצלמה ליום שלם - אני עדיין אתנהג אחרת. אני אהיה בן אדם אחר מעצם הנוכחות של אנשים שצופים בי. פרטיות היא לא שאלה של יש או אין מה להסתיר. אנחנו רוצים לנהל את החיים שלנו בלי להיות חשופים לעין הפקוחה של אדם אחר. וכשהאדם האחר הוא השלטון, שהכוח שלו הרבה יותר גדול, בסופו של דבר המדינה יכולה להשתמש במעקב הזה לטובת מנגנונים דכאניים, שיש להם פגיעה גדולה מאוד בחירות".

      ממשטרת ישראל נמסר כי "המשטרה מפעילה מגוון אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לה שירות והגנה מיטביים לאזרח הנורמטיבי. ככלל, האמצעים מתוקפים משפטית ונעשה בהם שימוש מוקפד וסדור בעת הצורך".