בחגיגת החיסונים של ישראל, המגזר הבדואי נותר הרחק מאחור

מידע כוזב ותיאוריות קונספירציה התפשטו, ההסברה לא יעילה, ההנהגה המקומית לא מעורבת מספיק ובעיית הנגישות הגדולה מפריעה גם למה שעובד. חודש וחצי לתוך מבצע החיסונים, במגזר הבדואי מנסים להבין מה מונע מהציבור להתחסן, ואיך לשכנע אותו בכל זאת

נתניהו: "אבקש להוסיף לפחות שבועיים לסגר הגבולות" (צילום: שי מכלוף)

חודש וחצי לתוך מבצע החיסונים, המגזר הבדואי נותר הרחק מאחור. על פי נתוני משרד הבריאות, יישובים מהפזורה הבדואית בדרום נמצאים בתחתית רשימת היישוביים שבהם קיבלו בני 60 ומעלה את החיסון: שגב שלום עם 14% מתחסנים, כסייפה עם 16% מתחסנים וערערה בנגב עם 17% חיסונים בלבד. לשם השוואה, הממוצע הארצי בגילאי היעד עומד כעת על 83%.

הסיבות לכך מגוונות. ראשית, בפזורה ישנה בעיה קשה של נגישות לחיסונים. כיוון שקופות החולים לא עובדות שם, משרד הבריאות מפעיל שם ניידות של פיקוד העורף ומד"א, שעוברות בין היישובים ומחסנות את הקהילה. "המבצע התחיל עם שבע תחנות בכל המגזר [הערבי]. דרשנו להגדיל את הפריסה, יש לנו עכשיו 50", אומר איימן סייף, ראש דסק המגזר הערבי ב"מגן ישראל", בשיחה עם וואלה! NEWS. "יש לנו ניידות שעוברות ב-28 יישובים ערבים, שם הייתה הצלחה יפה - הגענו ל-9,500 מחוסנים בשבוע האחרון".

סייף מסביר כי "השוני בין תתי-המגזרים הוא השיח ברחוב". לדבריו, "לבדואים יש צורת חיים של חמולה ושבטיות, אז יש יותר השפעה לאישי ציבור ולראשי הקהילה. בקרב האוכלוסייה הערבית הכללית המצב הפוך - הצעירים משפיעים על המבוגרים, שלא כמו בעבר. הצעירים ניזונים מהתקשורת ומעבירים למשפחה שלהם מה שהם חושבים - כדי להגיע למבוגרים צריך לעבור דרך הצעירים. ולכן בקרב האוכלוסייה הערבית הכללית יש יותר מתחסנים, מאשר בקרב האוכלוסייה הבדואית. שם יש לנו עוד עבודה".

מתחם חיסוני קורונה ברהט (צילום: ראובן קסטרו)

סייף מודה כי בעיה גדולה לא פחות נעוצה דווקא במידע כוזב שהתפשט בנגב, יותר מבאוכלוסייה הערבית בצפון ובמרכז, ותיאר מאמץ ממושך להיאבק בתופעה. "כדי לעקוף את ה'פייק ניוז' אנחנו משתמשים בצוותים הרפואיים ובאחיות, שישנם הרבה במגזר. גייסנו את הצוותים הרפואיים כמנהיגי ציבור, באוכלוסייה הבדואית רופאי משפחה מתקשרים לאנשים. עובדים יותר טוב מסרטונים בטלוויזיה", הוא אומר. "בנוסף רתמנו את אנשי הדת כדי שיעודדו את הציבור להתחסן. סיכמנו איתם שמדברים בדרשות בשישי".

ד"ר פואד אסטאנא, ראש מינהלת רפואה בנגב בשירותי בריאות כללית, טוען כי המידע הכוזב קנה לו אחיזה במגזר. "אנשים מקשיבים לתיאוריות קונספירציה יותר מאשר למומחים", הוא אומר, אך הזכיר כי "גם באירופה, ששם אין בדואים, יש התנגדות לחיסון". לדבריו, "הפער נובע מכמה מרכיבים: בהיעדר הסברה אינטנסיבית בשפה הערבית תהיה פחות היענות. החלק הערבי במסע ההסברה היה מעט מדי ומאוחר מדי - על כל סרטון של המשרד מופצים הרבה יותר הודעות שקריות".

"אנשים מוציאים מפלט ובורחים לתחום הנוחיות שלהם - תיאוריות הקונספירציה", טוען אסטאנא, "בנוסף [רמת] השכלה נמוכה מגבירה את החשש, ואנשים מעלים תיאוריות שמנסים לפגוע בהם. בחלוף המגיפה, נצטרך לבנות את האוכלוסייה כך שתהיה יותר משכילה, שתדע להבדיל בין ידע טוב לפייק ניוז".

שיעור התחסנות מקרב בני 60 ומעלה וקבוצות הסיכון

  • שגב שלום - 14% מתחסנים
  • כסייפה - 16% מתחסנים
  • ערערה בנגב - 17% מתחסנים
  • הממוצע הארצי - 83% מתחסנים

עוד בוואלה!

המשטרה ואנשי הדת שילבו ידיים, והמגזר הבדואי הביס את הגל השני

לכתבה המלאה
"נאבקים כדי להציל חיים". ביקור נתניהו ואדלשטיין בקופ"ח כללית בערערה, היום (צילום: אתר רשמי, קובי גדעון/ לע"מ)

היום ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בערערה, במטרה לעודד את ההתחסנות במגזר. "אני שמח וגאה להיות פה, אנחנו נאבקים כדי להציל חיים", אמר נתניהו. "אנחנו יכולים לצאת מזה ראשונים בעולם. צריך לעשות עוד מאמץ מכלל האוכלוסיה. המוטציה מכה בכל העולם, אך דרוש מאמץ אחרון כדי שנשתחרר". לדבריו, "בישיבת הממשלה אני אדרוש להוסיף שבועיים לסגר הגבולות. בזכות מיליוני החיסונים נוכל לפתוח את הכלכלה".

ראאד אבו אלקיען, תושב חורה בנגב וחבר בצוות החירום ביישובים, מציין כי מאמצי ההסברה למגזר הבדואי נתקלים בקשיים רבים. "מעט מאוד אנשים משתתפים בהסברה שנעשית על ידי משרד הבריאות. אתמול היה זום עם נחמן אש שהיו בו רק 320 משתתפים, במקום 3,200", הוא אומר. "צריך להבין שאין לנו אינטרנט ואין קליטה, ולכן כל הפרסומים האלה [של משרד הבריאות] לא עונים על הצורך האמיתי".

אלקיעאן הודה כי רבים במגזר חוששים מפני החיסון. "בגלל שהוא הגיע כל כך מהר, רבים חוששים שהוא לא יועיל, אלא יזיק", והציע כי גם סיבות תרבותיות קשורות בהיענות הדלה למבצע החיסונים. "יש מעט מתחסנים בגלל שתי סיבות, הראשונה מתוך האמונה 'שהכל מן אללה'. הסיבה השנייה שבמגזר נוהגים לטפל בעצמם בעזרת צמחי מרפא - הטיפול בקורונה הוא שאוכלים את הקליפה של הרימון עם מלח ומים. לעומת זאת, בנושא הבידודים הבדואים עושים את זה מקום המדינה. אם מישהו חולה מרחיקים את האוהל שלו ל-40 יום".

"כשההנהגה לוקחת אחריות - זה מצליח"

לדברי סייף, לרשויות המקומיות יש תפקיד משמעותי במאמץ לעודד את הציבור הבדואי להתחסן. "אנחנו שמים לב שאיפה שיש ראש רשות חזק יש תוצאות, ולעומת זאת [במקרה של] ראש עיר חלש אין היענות. בגלל זה אנחנו עובדים בתיאום הדוק עם ראשי הרשויות. לדוגמה, בסכנין יש מעל 80% מתחסנים וברהט מתקרבים ל-50%, כי ראש הרשות פנה לאנשים וגייס אותם - שם המנהיגים לקחו את המשימה באופן אישי", הוא אומר, ומזכיר: "גם אצל היהודים הרבה תלוי בהתגייסות של ראש הרשות".

ד"ר אסטאנא מציין לחומרה כי ראשי רשויות וההנהגה המקומית אינם מעורבים מספיק. "ביישובים היהודיים מסביב, ראשי הערים לקחו על זה אחריות. גם במגזר הבדואי כשההנהגה לקחה על זה אחריות, כמו ברהט ותל שבע, זה הצליח. ההנהגה לא מחוברת לנושא ולאינטרס של האוכלוסייה ולרווחתה", הוא מתקומם.

הוא הפנה אצבע מאשימה גם לממשלה, ולשלל הבעיות המבניות שפוגעות בנגישות לחיסונים. "אין כאן תחבורה ציבורית סידרה אז קשה להגיע לניידות. בנוסף התשתיות של הכבישים מקשות להגיע ממקום למקום, וחייבים להתנייד ברכב פרטי כי אין תחבורה. מעל הכול המרחקים של ניידות החיסון יכולים [להגיע ל-]מרחק של חצי שעה, זה מקשה על כל התהליך", הוא אומר. גם אבו אלקיעאן הצביע על בעיית הנגישות לניידות, שלדבריו מגיעות לכמה שעות בכל יום בלבד.

מתחם חיסוני קורונה ברהט (צילום: ראובן קסטרו)

למרות מצב החיסונים באוכלוסייה הבדואית, סייף מצביע על מזרח ירושלים כאתגר גדול אפילו יותר בגזרה שלו. "במזרח ירושלים ישנם 350 אלף תושבים, 140 אלף מתוכם גרים 'מאחורי הגדר', אך נספרים כתושבים כי הם שייכים לאחריות המוניציפלית של ירושלים. אלו יישובים שקשה לעשות שם פעילות", אמר סייף, המבקר שם באופן תדיר.

"בחמש השכונות מחוץ לגדר יש גם תושבים ואזרחים - כולם זכאים להתחסן, אך יש הרבה קונספירציה ברחובות. רובם לא מאמינים לישראל וחושבים שמסוכן לקחת את החיסון. מצב התחלואה שם נע בין 30-20% מהתחלואה היומית בירושלים, אבל יש גם פחות בדיקות - אז אולי יש תחלואה סמויה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully