המוטציות לנגיף הקורונה הלכו ותפסו בשבועות האחרונים את מרכז תשומת הלב של צמרת מערכת הבריאות בישראל. ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, הזהירה כי מערכת הבריאות "חסרת אונים" מול המוטציה הבריטית, ובתוך כשעתיים כבר התקבלה הודעה אחרת מהמשרד, הפעם על מוטציה חדשה שהופיעה בישראל.
מקורו של הזן המדובר הוא בלוס אנג'לס, קליפורניה. במשרד הבריאות הודיעו אתמול (שני) כי האדם שאובחן הדביק ארבעה אנשים נוספים. כל אלו רק מוסיפים למדד הדאגה בעקבות קצב ההדבקה המהיר שנוצר בעקבות שתי המוטציות הקודמות שעשו עלייה - הבריטית והדרום אפריקנית. לצד המוטציה מלוס אנג'לס, במשרד עוקבים במקביל גם אחרי הזן הברזילאי, שטרם נמצא בארץ. כדי למנוע את חדירתו החליטה הממשלה למנוע כניסת טיסות מברזיל, זאת טרם קבלת ההחלטה הכוללת על סגירת נמל התעופה בן גוריון.
במשרד הבריאות לא יודעים להגיד מה יהיו ההשפעות של הזנים החדשים, אך לטענתם כניסת מוטציות נוספות לארץ יכולה לסכן את מבצע החיסונים. לדבריהם, גם במצב של סגירת השמיים באופן הרמטי, קיים חשש להיווצרות זן חדש, תוצרת הארץ. דוח של אגף המודיעין בצה"ל שפורסם ביום שבת קבע כי "ישנה עלייה בסבירות להיווצרות מוטציה עמידה בישראל - עד להשלמת חיסון האוכלוסייה הבוגרת". בדוח הוסבר כי "מבצע החיסון ההמוני המתרחש במקביל להתפרצות פעילה בארץ, עלול להוביל ל'לחץ אבולוציוני' על הנגיף".
לקריאה נוספת בנושא
עם זאת, בחברת פייזר, שמבצע החיסונים התבסס על משלוחיה, טוענים כי אין כרגע מוטציה עמידה בפני החיסון. יתר על כן, החיסון של פייזר אושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כשהיעילות שלו היא 95%, זאת למרות שהאישרור האמריקני יכול להתקבל גם ב-60% בלבד. כלומר, סביר להניח שיהיה קשה לווריאנטים המתהווים כעת להיות עמידים בפני החיסון. על פי מרכז המידע והידע הלאומי, מרגע היווצרותו של זן חדש ועד הרגע שהוא מצליח לחדור למדינה נוספות לוקחים שלושה חודשים, אם השמיים פתוחים, וחמישה חודשים אם השמיים סגורים.
המקרה הראשון של המוטציה הבריטית התגלה לפני כחודש וחצי. מאז, על פי נתוני משרד הבריאות, היא התפשטה, וכ-40% מהמאומתים בקורונה בכל רחבי הארץ מאובחנים בה.
על פי המידע שיש בידי החוקרים נכון להיום, הזן הבריטי מדבק ב-70%-60% יותר מהזן המקורי של הקורונה. על פי דוח אמ"ן, "כבר אין אפשרות לעצור את התפשטותו באוכלוסייה". המחקרים האחרונים, כולל הניסויים של פייזר, הוכיחו כי המוטציה רגישה בפני החיסון, כלומר לא עומדת בפניו.
כמו כן, ניתן לראות שהקורונה משנה את פניה בהדרגה - אם בעבר היא פגעה במבוגרים, היום היא פוגעת בילדים ובצעירים, והחוקרים מפנים אצבע מאשימה למוטציה הבריטית. אולם לפי BBC, הנתונים מראים שאין הוכחה שהמוטציה הבריטית נפוצה יותר בקרב ילדים ממוטציות אחרות.
אך בשבועות האחרונים במשרד הבריאות מודאגים ממוטציה חדשה - הדרום אפריקנית, שכרגע אובחנה אצל 27 איש בתשע שרשראות הדבקה. התכונה של המוטציה הדרום אפריקנית מסוכנת יותר, מסוגלת לגרום להדבקה חוזרת ואף עשויה להיות עמידה מפני החיסון של פייזר. כלומר, למוטציה הדרום אפריקנית יש שינוי איכותי, ולא רק כמותי כמו מקבילתה הבריטית.
מודרנה הרגיעה אתמול חלק מהחשש, כשהכריזה כי החיסון שפיתחה יעיל נגד המוטציה הבריטית והדרום אפריקנית. עם זאת, ציינה מודרנה שבין הזנים החדשים החיסון יעיל פחות נגד הדרום אפריקנית, והיא תערוך ניסויים טרום-קליניים לבחינת חיזוק החיסון נגדו, כך שיווצרו נוגדנים רבים יותר לעצירתו ולעצירת זנים נוספים שיתגלו.
"אין לנו מידע מאומת על הסכנה הפוטנציאלית של הזן הדרום אפריקני", מסביר לוואלה! NEWS פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בבר אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה. "וירוסים עוברים כל הזמן מוטציות, למרות שווירוסי הקורונה בדרך כלל יותר יציבים גנטית. כדי לבדוק אם יש זן חדש, עושים ריצוף גנטי ובודקים האם יש וריאנט שמשתלט על האוכלוסייה ביחס לזן המקורי".
הזן הדרום אפריקני והאנגלי דומים בקצב ההדבקה שלהם המעלה את מקדם ההדבקה R ל-1.8. "ברגע שקל יותר להידבק אז זה כמו אש בשדה קוצים, מאוד קשה לעצור את זה", אומר כהן. "מחקר חדש, מלפני כמה שבועות, בדק פלזמה של מחלימים ומצא שהמוטציה מופיעה בזן הדרום אפריקני, ויכולה לעזור לווירוס להתחמק מהנוגדנים, לעומת הזן האנגלי או הזן המקורי. המחקר בעיצומו ואנחנו לא יודעים בוודאות, אך אין מקום לשאננות".
הוא הוסיף כי "במחקר העלו השערה שמחלימים יכולים להידבק שוב, אבל חשוב להגיד - זה ברמת המחקר במעבדה ולא הוכח ודאית ברמת האוכלוסייה, כי צריך לזכור שיעילות החיסון לא מגיעה רק מנוגדנים. במערכת החיסונים יש שני דברים שנלחמים בווירוסים - תאי B, המייצרים נוגדנים שחוסמים את הווירוס, ותאי T, שהורסים והורגים את התאים החולים שלנו שנדבקו בווירוס. גם אם הנוגדנים קושרים פחות טוב את הווירוס, צריך לסמוך על תאי ה-T שיחסלו את הווירוס אצלנו".
פרופ' כהן טוען כי ייתכן ונצטרף לייצר חיסון חדש. "אם נראה שהמוטציה עמידה בפני החיסון, ככל הנראה נצטרך חיסון חדש שיהיה עמיד גם בפניו, כמו שקורה כל שנה בחיסון השפעת. המשמעות היא שייתכן ונאלץ לעבור את סבב החיסונים מחדש. החדשות הטובות הן שחברות התרופות יכולות להתחיל בייצור חיסון חדש תוך מספר ימים כי התשתית לטכנולוגיה כבר קיימת בחיסון הנוכחי".
דוח אמ"ן התריע כי הזן הבריטי מדבק בכלל קבוצות הגיל, כולל ילדים. פרופ' כהן אומר שיכולות ההדבקה של הווירוס תלויות בקולטנים. "האפשרות של הווירוס להדביק תלויה בכמה קולטנים יש בתאים שלנו, אנחנו סבורים שהילדים עד עכשיו פחות נדבקו כי בין היתר יש להם פחות קולטנים מאשר למבוגרים. אבל בגלל שהזן הבריטי כנראה נקשר יותר טוב לתא, הוא לא צריך הרבה קולטנים כדי להיקשר ולכן הוא עלול להדביק גם ילדים".