מבצע לחיסון האסירים נגד קורונה יחל מחר, עם תום חיסון סגל הסוהרים - כך הודיע היום (ראשון) שירות בתי הסוהר. במסגרת המבצע, היום נערך פיילוט קטן של ביצוע החיסונים לכ-20 אסירים בבית הסוהר שקמה, לקראת התחלת המבצע הרשמית.
חיסון האסירים מגיע ברקע התנגדותו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה למהלך, בניגוד להחלטת גורמי המקצוע במשרד הבריאות. אוחנה התנה את חיסון האסירים בהשלמת החיסונים של סגל שב"ס תחילה.
העמותות רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, שעתרו לבג"ץ נגד החלטת אוחנה, נמסר כי "אל למדינה ונציגיה לראות את התחלת חיסון הכלואים כהישג. העובדה שמאז תחילת החיסונים באוכלוסייה הכללית חוסנו בישראל יותר משני מיליון בני אדם ואילו כלואים לא חוסנו עד היום, ובמקביל מספר הכלואים המאובחנים עם קורונה הוא הגבוה ביותר מהתפרצות המגיפה, הם תעודת עניות למדינה".
אל תפספס
עוד נמסר כי "המדינה כשלה בחובתה לשמור על בריאות האנשים שהיא מחזיקה בבתי הכלא, וסיכנה את בריאותם וחייהם בכך שלא פעלה מיידית נגד הגחמה של השר לביטחון פנים, שהיא חסרת בסיס מקצועי, אתי ומוסרי".
בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, עדאלה, המוקד להגנת הפרט ורבנים לזכויות אדם באמצעות עורכי הדין תמיר בלנק ואן סוצ'יו, דורשים הארגונים להורות לשב"ס לחסן את כלל אוכלוסיית האסירים על פי מתווה תעדוף החיסונים שקבע משרד הבריאות, בדגש על אסירים בני 60 ומעלה ובקבוצות סיכון.
החלטתו של אוחנה עוררה ביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, והובילה לעימות בין היועמ"ש לאוחנה. מנדלבליט הודיע לאוחנה כי החלטתו למנוע חיסונים נגד קורונה מאסירים ועצורים הזכאים להתחסן אינה חוקית.
במכתב ששלח לשר, כתב מנדלבליט כי הנחייתו "אינה מקובלת על המשרד הממשלתי האמון על קביעת סדרי העדיפויות במתן החיסונים, ניתנה בחוסר סמכות ונגועה באי-חוקיות בולטת. היועמ"ש קובע כי על שב"ס לחסן את אוכלוסיית האסירים ללא דיחוי, בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו על ידי גורמי הבריאות המוסמכים".
לפני שבוע, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים, עו"ד עמית מררי, הודיעה לאוחנה כי החלטתו שלא לחסן נגד קורונה עצורים ואסירים "ניתנה בחוסר סמכות, ולפיכך אינה יכולה לעמוד". השר השיב כי לא ייסוג מההנחיה, והדגיש כי האחריות לקבלת ההחלטה נמצאת תחת תחום סמכותו.
ביום שלישי הקרוב בג"ץ צפוי היה לדון בעתירות שהוגשו נגד החלטתו של אוחנה. חמישה ארגוני זכויות אדם עתרו נגדה, ואליהם הצטרפה לשכת עורכי הדין.