בית המשפט המחוזי בלוד אסר הערב (שני) להפיץ ולהקרין בישראל את הסרט "ג'נין ג'נין". עוד קבעה השופטת הלית סילש כי יוצר הסרט, מוחמד בכרי, יפצה ב-175 אלף שקלים את התובע - סא"ל ניסים מגאנג'י, שלחם בקרב במחנה הפליטים ג'נין במבצע "חומת מגן". בנוסף הוטל על בכרי לשלם הוצאות משפט בגובה 50 אלף שקלים. את מגאנג'י ייצגו בהתנדבות עורכי הדין נבות תל צור וטל שפירא.
זו אינה הפעם הראשונה שהסרט מגיע לבית המשפט. ב-2003 אסרה המועצה לביקורת סרטים על הקרנת הסרט בישראל, אולם בג"ץ ביטל את ההחלטה. ארבע שנים אחר כך תבעו את בכרי חמישה חיילי מילואים שהשתתפו במבצע, אולם אף שבית המשפט קבע כי ייחוס המעשים הנקובים בסרט לחיילי צה"ל מגיע כדי הוצאת לשון הרע - הוא קבע כי חוק איסור לשון הרע לא מאפשר לתבוע בגין הוצאת לשון הרע של קבוצת אנשים, אלא רק של אנשים יחידים, וכי החיילים אינם מזוהים בסרט כיחידים.
אל תפספס
בניגוד לתביעה הקודמת, את התובע מגאנג'י ניתן לזהות באופן אישי בסרט בצילומים מהמבצע. השופטת סילש כתבה לגבי מגאנג'י כי "התובע, אדם פרטי אשר נקרא על ידי מדינת ישראל לשירות צבאי במהלך מבצע חומת מגן, ומוצא עצמו מוצג בגוף אותו סרט, כמי שבוזז את כל ממונו של אדם אחר, מבוגר וחסר ישע, וזאת כחלק מהצגתה של מציאות אלטרנטיבית כוללת, פרי יצירתו של הנתבע".
עוד נקבע בפסק הדין כי הסרט יוצר קישור בין מגאנג'י ושני חיילים נוספים לבין אירוע ספציפי של ביזת פלסטיני זקן. השופטת כתבה כי "יתר האירועים והראיונות בסרט מקרינים על אותו אירוע, חומרתו ותפיסתו של הצופה הסביר את מגאנג'י". עוד נכתב בפסק הדין כי "אין המדובר בכתבה נפרדת, או בסרטון אשר יוחד לתובע ולאירוע מוגדר, אלא במי שיוחס לו מעשה אשר הדעת אינה סובלת אותו, וזאת כחלק ממכלול של מעשי זוועה אשר נעשו, לשיטת המרואיינים, על ידי חיילי צה"ל".
בנוגע לבכרי נקבע כי מעבר להצגה מגמתית של האירועים בסרט, הוא "לא בדק, ולו קמצוץ מטענותיהם העובדתיות של המרואיינים, אך בחר להציגם במסגרת סרט הנחזה להיות כזה המשקף תיעוד עובדתי ומציאות". בנוסף נכתב בפסק הדין כי לא הוצגו על ידי בכרי ראיות כלשהן התומכות בטענות הקשות המועלות בסרט. למרות איסור הקרנת הסרט בישראל, בפסק הדין נכתב מפורשות כי לא ניתן צו להסירו מיוטיוב.
"לא צריך לגנוז את הסרט, אלא את פשעי הכיבוש"
יו"ר בל"ד, ח"כ מטאנס שחאדה, אמר בתגובה לפסק הדין כי "לא את עותקי הסרט ג'נין ג'נין צריך לגנוז, אלא את הכיבוש ואת פשעיו". הוא גינה את ההחלטה "שעיקרה סתימת פיות אך צפוי. פסק אותה בית המשפט למען הכיבוש ולמען הנרטיב של הכובש".
שר התרבות חילי טרופר בירך על "ההתייצבות של בית המשפט לצידם של לוחמי צה"ל ולצד ערכי היושר והאמת. חופש הביטוי הוא ערך מרכזי בחברה דמוקרטית, אך אין בו כדי להתיר עלילות שווא והוצאת לשון הרע".
בתנועת הימין "אם תרצו", שפעלה לאורך השנים נגד הפצתו והקרנתו של הסרט בישראל, הביעו חשש מעתירות נגד ההחלטה. "לצערנו עד היום הוכיח בית המשפט העליון בפסיקותיו שהוא עומד לצידו של הבמאי פעם אחר פעם ועל כן לצערנו עוד מוקדם לברך על המוגמר", נמסר מהתנועה, "אנו מקווים שהיועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות יעמדו לצד הלוחמים, גם כאשר הבמאי השקרן בכרי יעתור לבג"ץ נגד החלטת המחוזי".
הסרט נערך מקטעי וידאו וצילומים מהמבצע הצבאי במחנה הפליטים ג'נין, וכן ריאיונות שערך בכרי עם תושבי המחנה. בין הסצינות שצויינו בכתב התביעה ככאלו שמהוות לשון הרע היתה סצינה שבה קשיש פלסטיני טוען שנורה בידו ללא סיבה על ידי חייל צה"ל, שאף איים עליו.
התביעה הפנתה גם לריאיונות עם כמה מתושבי המחנה שהעלו טענות על הוצאות להורג של ילדים ושל אנשים בעל צרכים מיוחדים, רצח ילדים על ידי ריצוץ ראשיהם, הריסת בתים באמצעות דחפור על יושביהם, שימוש בילדים בדמות גדר חיה תוך איום על חייהם, ירי מכוון , מניעת פינוי לבתי חולים של ילד שנורה, ירי בחפים מפשע ועוד.