הדיון הבא במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ייערך בנוכחותו ב-8 בפברואר. זאת, לאחר שנדחה בשל הגבלות הקורונה במסגרת הסגר הכללי שהוטל על המדינה. הרכב השופטים דחה לפני כשבוע את הדיון, שיעסוק במענה לכתב האישום, אך לא נקט בתאריך חלופי, והיום (שני) נודע כי הדיון יערך בתחילת החודש הבא.
הנחיות הסגר הכולל אינן חלות על בתי המשפט, אך הנהלת בתי המשפט הוציאה הנחיות נפרדות גם עבורם, המותירות בידי השופטים שיקול דעת בשאלה אם לדחות דיונים שאינם דחופים. על פי הלו"ז הקיים, שלב ההוכחות במשפט אמור להיפתח בחודש פברואר, וטרם נקבע לכך תאריך מדויק. כעת, ייתכן כי הוא יידחה עוד.
בשבוע שעבר דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשת נתניהו לדחות את מועד הגשת התשובה לכתב האישום נגדו בתיק 4000, פרשת בזק-וואלה. בבקשה שהגישו סנגורי ראש הממשלה, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, הם ניסו לדחות את הגשת התשובה לכל המוקדם עד ל-3 בפברואר, בעקבות תיקון כתב האישום.
ההחלטה על דחיית הדיון, למרות ההנחיות המקלות בבתי המשפט, הציפו ביקורת ציבורית כלפי נתניהו בטענה כי הוא מתחמק ממשפטו בחסות הסגר. ביקורת הופנת גם כלפי שר המשפטים בני גנץ שלא מנע את דחיית מפשטו של ראש הממשלה.
אל תפספס
סנגורי נתניהו ביקשו לשנות גם את נושא הדיון, כך שיעסוק בבקשתם לבטל את כתב האישום, וזאת לשיטתם בשל העובדה שהפרקליטות לא מסרה את אישורי בית המשפט לפתוח בחקירות נגד ראש הממשלה, כפי שמתחייב בחוק. עם זאת, ביום חמישי האחרון העבירה הפרקליטות את אותם מסמכים. עוד כתבו סנגורי נתניהו בבקשה כי הם בוחנים אפשרות להגיש בקשת חסינות חדשה לאור תיקון כתב האישום. לבקשה הצטרפו גם שאר הנאשמים בתיקי האלפים - בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס. ואולם, הבקשה נדחתה.
"כתב האישום המקורי נמצא בידי הנאשמים מזה כשנה", כתבו השופטים בהחלטתם. "ניתן להניח כי הגשת כתב האישום המתוקן מחייבת התאמות בתשובה לאישום, אך אין בה כדי להצדיק דחיית הדיון. כך גם הדיון הקבוע בערר שהגישו הנאשמים בנוגע לקבלת חומרי חקירה".
הפרקליטות הגישה בשבוע שעבר כתב אישום מתוקן נגד ראש הממשלה בתיק 4000, העוסק בשוחד עבור שינוי הסיקור באתר וואלה! NEWS. לפי כתב האישום המתוקן, קיימות אינדיקציות למעורבותו של נתניהו ב-150 דרישות לשינוי הסיקור עבורו ועבור בני משפחתו, והוא היה מודע לכך שמשפחתו פונה לבני הזוג אלוביץ' "בהיקף ניכר ובאופן שיטתי".
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.