בית המשפט המחוזי בירושלים דחה היום (רביעי) את בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את מועד הגשת התשובה לכתב האישום נגדו בתיק 4000, פרשת בזק-וואלה. כמו כן, השופטים הורו לפרקליטות להעביר להגנה את פרוטוקולי הדיונים בהם נתן כביכול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את האישור לפתיחה בחקירות נגד ראש הממשלה. הדיון במענה הנאשמים יתקיים בעל פה בעוד שבוע.
בבקשה שהגישו סנגורי ראש הממשלה, עורכי הדין בעז בן צור ועמית חדד, הם ניסו לדחות את הגשת התשובה לכל המוקדם עד ל-3 בפברואר, בעקבות תיקון כתב האישום. נכון לעכשיו, התשובה אמורה להיות מוגשת עד ליום שני הקרוב בשעה 10:00 בבוקר. על פי הלו"ז הקיים, שלב ההוכחות במשפט אמור להיפתח בחודש פברואר, וטרם נקבע לכך תאריך מדויק.
"כתב האישום המקורי נמצא בידי הנאשמים מזה כשנה", כתבו השופטים בהחלטתם. "ניתן להניח כי הגשת כתב האישום המתוקן מחייבת התאמות בתשובה לאישום, אך אין בה כדי להצדיק דחיית הדיון. כך גם הדיון הקבוע בערר שהגישו הנאשמים בנוגע לקבלת חומרי חקירה".
לקריאה נוספת בנושא
סנגורי נתניהו ביקשו לשנות את נושא הדיון, כך שיעסוק בבקשתם לבטל את כתב האישום, וזאת לשיטתם בשל העובדה שהפרקליטות לא מסרה את אישורי בית המשפט לפתוח בחקירות נגד ראש הממשלה, כפי שמתחייב בחוק. עוד כותבים סנגורי נתניהו בבקשה כי הם בוחנים אפשרות להגיש בקשת חסינות חדשה לאור תיקון כתב האישום. לבקשה הצטרפו גם שאר הנאשמים בתיקי האלפים - בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ונוני מוזס.
אתמול הגישה הפרקליטות לבית המשפט ולנאשמים מזכר בחתימת היועמ"ש, בו הוא מפרט באילו ישיבות ובאילו תאריכים נתן אישור בעל פה, לדבריו, לחקירות ראש הממשלה. אף שלדברי היועץ ההסכמה לפתיחה בחקירה תועדה בפרוטוקול הישיבות, הפרוטוקולים לא נמסרו והפרקליטות ביקשה מבית המשפט להסתפק בכך, אך נתקלה בסירוב.
"לא ניתן לראות בחלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטת המשיבה, ההסכמה הנדרשת, כמסמכים 'פנימיים', אשר אין למסרם, ולא די בהפניה של היועמ"ש למסמכים אלה, חלף מסירת המסמכים לידי המשיב", קבעו היום השופטים. "על המשיבה להעביר ללא דיחוי להגנה את אותם חלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטתה, הסכמת היועץ. מובהר, כי המדינה רשאית להשמיט או להשחיר ממסמכים אלה חלקים אחרים, ככל שלשיטתה הם מהווים תרשומת פנימית או דיון פנימי".
הפרקליטות הגישה השבוע כתב אישום מתוקן נגד ראש הממשלה בתיק 4000, העוסק בשוחד עבור שינוי הסיקור באתר וואלה! NEWS. לפי כתב האישום המתוקן, קיימות אינדיקציות למעורבותו של נתניהו ב-150 דרישות לשינוי הסיקור עבורו ועבור בני משפחתו, והוא היה מודע לכך שמשפחתו פונה לבני הזוג אלוביץ' "בהיקף ניכר ובאופן שיטתי".
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.